"יום העץ הוא חג חילוני שבו יחידים וקבוצות מעודדים לנטוע עצים".
זהו תרגום חופשי מוויקיפדיה לפתיחת הערך על Arbor Day שמצוין בארצות שונות על רחבי הגלובוס. חג סביבתי, החל ברוב מדינות העולם באביב שבו נהוג לנטוע עצים.
הממ…למה זה נשמע לנו מוכר?
אולי כי גם לנו יש יום כזה. הוא נקרא אצלנו "ט"ו בשבט", רק שמשום מה מקיימים אותו בחורף ולא באביב, משונה לא?
אז האמת שלא כל כך משונה, כי מנהג הנטיעות הטקסי הוא מנהג חדש מאוד גם אצלנו. אומנם נראה לנו אך טבעי לקיימו ביום השנה לאילנות, אבל האמת היא שלא בפעם הראשונה יש לנו פה בליל של חילוניות ודת, ציונות והשפעות זרות מהעולם, שיחד עם יח"צ מעולה של קק"ל – יצרו לנו מנהג משובח.
אז איך הכל התחיל? נתחיל, איך לא, מההתחלה.
יום העץ
כולנו אוהבים עצים. הם נותנים לנו חמצן, מסלקים מאיתנו פחמן דו חמצני, ובאופן כללי עושים לנו טוב על הנשמה. גם בעולם התחילו להבין שצריך להילחם על העצים. העולם נהיה מתועש, העצים והיערות נכרתים להם במהירות כדי לספק את צורכי האדם, ובמקומות שונים בעולם החלו להתפתח יוזמות שונות להחזיר את הריאות הירוקות לחיינו.
נברסקה הייתה כנראה הראשונה לעשות את זה רשמי, כאשר הכריזה על ה-10 באפריל 1872 כ"יום העץ" שמבסגרתו התבקשו התושבים לנטוע עצים. יותר ממיליון עצים ניטעו באותו יום. המנהג התפשט משם לעוד מקומות רבים ברחבי הגלובוס, וטקסי נטיעות החלו להתקיים בזה אחר זה.
גם בעולם היהודי, ראו את המתרחש, ודיווחו על כך ליהודי הגולה. עיתון "המליץ" שפעל מהאימפריה הרוסית דיווח לקוראיו על "יום העץ" בנברסקה, כמו גם בצרפת. "האמעריקאנים החרוצים", כך דיווח העיתון "בדאגם לבל יאבדו ברבות הימים מעצי היער, שמו אל לבם לתקן את המעוות ולמנות גם את החסרון הזה בדרך מלאכותי".
שבוע חלף, והרעיון קסם כנראה גם ליהודי העולם שביקשו גם הם לאמץ את המנהג בארץ ישראל. ולא לקיימו סתם ביום חול, אלא לקיימו בט"ו בשבט באמצעות תרומות ושליחים בארץ הקודש. וכך מציע "המליץ" לקוראיו: "אף אם עד עתה לא יכולנו להרגיש את השמחה לנטוע אילן על אדמת הקודש, עתה נוכל לעשות כדבר הזה בעצמנו או על ידי שליחים מהוגנים…כי נכונים הם למלאות חפץ כל אחיהם שבחוץ לארץ לנטוע עצים בשבילם, וכמעט כל אחד מישראל ישמח מאוד, כי יהיה לו עץ עושה פרי על הרי יהודה".
דרך אגב, למרות האמור לעיל, יש גם מי שטען שלא "שאלנו" כלל את רעיון הנטיעות מהגויים. יש מי שטען, שעל ידי נטיעות ט"ו בשבט אנחנו למעשה "מחזירים" ו"מחדשים" את המסורת היהודית האבודה. וכך כותב המחנך חיים אריה זוטא, שהציע כבר ב-1906 לקבוע את ט"ו בשבט כחג נטיעת עצים בט"ו בשבט:
"החג הוא שלנו וזמנו בחמישה עשר בשבט – והם (עמי הארצות) החליפוהו ביום אחר ומתפארים, כי להם הוא".
הנוטעים הראשונים בארץ ישראל
אז האם את מנהג הנטיעות לקחנו או החזרנו? זה כנראה לא מאוד משנה. עכשיו רק נשאר להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל.
מי הראשון שקיים טקס נטיעת עצים טקסית בארץ ישראל בט"ו בשבט? יש כמה טוענים לכתר, אך נראה כי אין ויכוח כי טקס הנטיעות הפומבי הראשון בט"ו בשבט התקיים בשנת 1907 בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" בהשתתפות 300 תלמידים. והנה תוך כמה שנים זה כבר הפך למסורת, שבה תלמידי ארץ ישראל יצאו ונטעו עצים בט"ו בשבט.
והנה עדות נדירה לחג הנטיעות של שנת תרע"ט 1919. שקית נייר שחולקה לילד ירושלים לנשיאת פירות ט"ו בשבט במהלך "חג הנטיעות".
השנים חלפו והמנהג רק תפס ותפס. בשלב מסוים קרן קיימת לישראל נכנסה לתמונה, והחג התערבב בצורה מושלמת עם הרעיון הציוני של גאולת הארץ. המשוואה של ט"ו בשבט, ציונות ואהבת הטבע הביאו לנו מנהג משמח שעומד במבחן הזמן כבר עשרות שנים, עם כוכבית אחת גדולה: בארץ ישראל, בניגוד לעולם כולו, ילדי ישראל נוטעים עצים…בחורף.
הכתבה מבוססת על מאמרו של פרופ' חזקי שוהם 'מן העיר – ומן הכפר?' על היווצרות הנטיעות הטקסיות בט"ו בשבט.
