החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת

כיצד דמיינו חברי פוטוכרום ציריך את ארץ ישראל בצבע בסוף המאה התשע-עשרה?

חן מלול | 28.08.17 |
Share
כותנת פסים בצבעי הקשת

אוספי התצלומים של הספרייה הלאומית כוללים שני אלבומים של ארץ ישראל שהופקו בסוף המאה התשע-עשרה בשיטת הפוטוכרום. מהי אותה שיטה ומדוע מזכירות התמונות ציורי שמן רוויי צבע, ולא תמונות שמקורן בצילום שחור-לבן?

כל התשובות בכתבה הבאה.

 

קבר רחל באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש

 

הפוטוכרום כובש את העולם

 

בשנת 1880 צילם תומאס סוטון, תלמידו של המתמטיקאי והממציא ג'ימס קלארק מקסוואל, את התמונה הראשונה בצבע – צעיף צבעוני.

 

התמונה הראשונה בצבע. מקור: ויקיפדיה

 

על אף שטכניקת הצילום הראשונה בצבע פותחה עשורים ספורים בלבד מהמצאת הצילום, ייקח לצילום בצבע מעל למאה שנה עד שיצליח לגבור ולגרש את הצילום בשחור-לבן אל מחוזות הצילום האומנותי. ניצחון הצבע על פני גווני האפור יקרה רק בשנות השבעים של המאה הקודמת. עד אז, היה הצילום בצבע בגדר טכניקה יקרה, נחלתם הכמעט בלעדית של צלמים מקצועיים, שבעשורים הראשונים לקיומה אף נחשבה ללא-אמינה.

עשרים שנה לאחר יצירת התמונה המצולמת הראשונה, פיתח מדפיס שוויצרי בשם אורל פוסלי (Orell Füssli) טכניקה אחרת ליצירת תמונות בצבע, טכניקה שזכתה לשם "טכניקת הפוטוכרום". בניגוד לצילום בצבע שלוכד את הצבעים המקוריים שבמושא הצילום, הפוטוכרום היא טכניקת הדפסה מחדש בצבע של תצלום בשחור-לבן. החידוש של פוסלי היה השימוש בטכניקה שבה מושג הצבע באמצעות הדפס אבן – שיטת הדפסה בת מאות שנים.

תוך שנים ספורות כבש הפוטוכרום את שוק הצילומים המתפתח. היתרון המובהק של הטכניקה החדשה היה מחירה הזול של תמונה בצבע, כמו גם האפשרות להפיקה בכמויות מסחריות ובקלות יחסית.

בשנת 1888 פתחה החברה בה עבד פוסלי חברת בת בשם "פוטוכרום ציריך". משנת הקמתה ועד שנות העשרים של המאה העשרים, שלטה חברה זו בשוק העולמי לתמונות בצבע בזכות הפטנט שרשמה. ציריך הייתה הכתובת לכל אדם המעוניין לצבוע את תצלומיו.

המונופול של החברה השוויצרית הוביל לדרך עבודה מעניינת: במידה שלא צורפו הוראות מפורטות לצביעת התמונות, לא הייתה לאנשי החברה דרך לשחזר את הצבעים המקוריים של התצלומים שנשלחו אליהם, ובמקרים כאלה הם נאלצו להסתמך על דמיונם בבחירת הצבעים. ככל הנראה, הייתה נסיבות אלו הם שהולידו את שני אלבומי התצלומים השמורים בספרייה.

 

ארץ ישראל בצבע

דפדפו באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש

 

 

האלבום הראשון הוא אלבום מזכרת מ"מסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש" שהופק בשנת 1900. בניגוד להיום, לא היו אלה הצליינים/תיירים שצילמו את התמונות באלבום. באותה תקופה פעלו בארץ ישראל מספר צלמים מקצועיים, והם אלו אשר צילמו את נופי הארץ. את הצביעה סיפקה חברת פוטוכרום ציריך.

מעניין לגלות שהאלבום הנוכחי, כמו גם מרבית אלבומי התצלומים של ארץ ישראל באותה התקופה, לא היה אלבום גנרי הנמכר בהמוניו: הצליינים, בדומה לשאר הלקוחות המעוניינים בתמונות מארץ ישראל, בחרו בעצמם את התצלומים האהובים עליהם – ככל הנראה ממקומות שבהם ביקרו במהלכם שהותם בארץ. לא מפתיע לכן, שמרבית התמונות באלבום מציגות מקומות מפתח מירושלים וסביבתה. התמונה היחידה שלא מאזור זה היא מיפו. בתמונה נראים סוורים יפואיים חותרים בסירתו של מדריך התיירים הנועד רולה פלויד, בנוסף אנו רואים בסירה את המדריך ומספר תיירים אירופאים לארץ ישראל.

 

סירתו של רולה פלויד

 

רחבת הכניסה של מסגד אל-אקצה צולמה ונצבעה בצורה מופלאה, שער יפו ושער האריות מקבלים חזרה את צבעיהם וכך גם אבן השתייה בכיפת הסלע.

 

רחבת הכניסה למסגד אל-אקצה

 

שער יפו

 

שער האריות

 

אבן השתייה בכיפת הסלע

 

ייתכן שהדרך בה נצבעו התמונות חושפת את הדימוי של אנשי החברה על יושבי הארץ: בכל התמונות מופיעים האחרונים כשהם לבושים בבדים עתירי צבע ובעלי שילובים מאירי עיניים.

 

מתפללים מוסלמים, התמונה צולמה ככל הנראה במסגד אל-אקצה

 

אישה מבית לחם

 

חייט ערבי

 

על תולדות האלבום השני, שמתוארך לתקופה מוקדמת יותר, אנו כמעט ולא יודעים דבר, מלבד העובדה שעל כל עמוד קרטון מוטבע סימן בעלות של בית ספר אוונגליסטי בשוויץ.

 

נהר הירדן

ייתכן שהלקוחות שרכשו את האלבום ביקרו בארץ ישראל, וייתכן שרק רצו תצלומים ממנה.

 

דפדפו באלבום נופי ארץ ישראל וסוריה

 

 

36 הדפסי הפוטוכרום שבאלבום זה מציגים את נופי ארץ ישראל וסוריה. מספר תמונות הנמצאות באלבום הראשון חוזרות ומופיעות באלבום השני – לעתים בצורה זהה ולעתים עם שינויים במיקוד התמונה או ברגע בו צולמה.

 

אותם מתפללים מוסלמים בתנוחה מעט שונה באלבום השני

 

תצלום אישה נוספת מבית לחם

 

סתתי אבן בירושלים

 

מוכרי פיתות מירושלים

 

סועדים במעגל

 

כך או כך, אלבום זה מספק מספר דוגמאות לחופש האומנותי שנלקח (לכאורה) על ידי אנשי החברה. למשל, בתמונה בה לבוש יהודי אשכנזי בן היישוב הישן בכותנת פסים בצבע הקשת.

 

כותנת בצבעי הקשת

 

כיפת הסלע כפי שהיא מופיעה באלבום השני

 

לא נוכל לסיים בלי התמונה היפה הזו של הכותל מסוף המאה התשע-עשרה. גברים ונשים שעונים על אותו הקיר עתיק ומתהדרים במלבושים בשלל צבעים: שחור, לבן, אדום, ירוק וחום.

 

אחווה צבעים ומגדרים בכותל

 

 

 

כתבות נוספות:

"מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל

צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש

תמונות נדירות: 150 שנה בכותל המערבי

עדות מצולמת: 100 שנים של היסטוריה בקבר רחל

תמונות נדירות : מגע ראשון עם יהודי צנעא

אלבום תמונות נדיר חושף תצלומים מחיי השומרונים בשכם של ראשית המאה העשרים

חן מלול , חן עורך וכותב תוכן, הספרייה הלאומית

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו