ימי החנוכה היו מאז ומעולם אתגר חינוכי, ומאמצים רבים הושקעו בניסיון למנוע את הפיכתם לימי שחוק וקלות ראש. במקומות רבים באירופה נהגו היהודים לשחק בחנוכה בקלפים ובמשחקי מזל, והיו שראו בכך מעשה שאינו ראוי. ר' לוי יצחק מברדיצ'ב 'סנגורם של ישראל' כתב על כך בספרו 'קדושת לוי': "היום בעוונותינו הרבים נפרצה פרצה באחינו בית ישראל לשחוק ב'קארטין' [=קלפים], וקל בעיניהם דבר זה. אבל הוו יודעים שבכל 'קארט' יש בודאי קליפה גדולה, אשר לא ראויה להזכירה".
על מנת להלחם במשחקי הקלפים היה צורך בתחליפים מתאימים, שיספקו תעסוקה חינוכית ומהוגנת לבילוי ימי הפגרה. באיטליה למשל רווח העיסוק בפתרון חידות, כפי שכתב פרופסור צבי מלאכי: "החידה האמנותית הייתה מן השעשועים האהובים בקהל המשכילים היהודים באיטליה ובהולנד. השתעשעו בחידות ביומי דפגרא, בהתכנסויות חברתיות בחנוכה […]" (פשר חידות: חמש חידות לחתונה מאיטליה, מחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרנסנס, תל אביב תשס"ג, עמודים 359-377).
דרך נוספת להעסיק את הנוער הייתה חידון חווייתי בהלכות חנוכה. בשנת תשכ"ב הדפיס הרב ישראל יצחק (יש"י) חסידה חוברת בשם "שעשועון לנוער 'נס' חנוכה, מאה ועשר (=נ"ס בגימטריה) שאלות ותשובות בעניני חנוכה". השאלות בחידון מסודרות על סדר א"ב, ובאופן כזה שמאפשר לזהותם על פי ציון מיקומם בסדר השאלות. הנשאל יכול לענות תשובה גם בלי לשמוע את השאלה. את השעשועון מצא חסידה בגנזי אביו "בחוברת בלויה ומטושטשת", וחשב שמדובר בחיבור אנונימי שנועד להעסיק את בני הנוער בימי החנוכה. "מחברו של קונטרס זה הוא אלמוני, והנערים אשר השתעשעו בו העתיקוהו אחד מחברו, ובמשן הזמן עלו בו קמשונים שיבושים וטעויות". מקום כתיבת החוברת אינו ידוע, ואפשר לשער שהיה זה בז'ירארדוב (Żyrardów) עיר הולדתו של חסידה.
כמה שנים אחר כך הדפיס אליהו שרגאי חוברת בשם "שעשועי חנוכה, שאלות ותשובות בדיני ועניני חנכה", מבלי לציין את ספרו של יש"י חסידה. שרגאי חשב שהחיבור הזה הוא יצירתו של סבו שרגא פייביל פייבלוביץ', שהיה איש חינוך בעיר צ'נסטוחובה (Częstochowa) בפולין. אולם בבדיקה קלה מתברר כי החומר כאן זהה לספרו של חסידה, למעט שינויים קלים.
לאמיתו של דבר שעשועון הנערים הזה כבר נמצא בכתבי יד מהמאה הי"ט. בשערו של כתב-יד מס' 70037 בספריית שוקן נאמר: "ספר שעשועי חנוכה, כולל נ"ס שאלות ותשובות בדיני חנוכה […] נעשה בשנת ילמד"ו בהלכו"ת חנוכ"ה [=תרמ"ב, 1882] לפ"ק, על ידי הצעיר שלמה זאב יכונה וואלף פאצאנאווסקי מפה ק"ק לאדז […] נעתק בשנת [תרנ"א] פה צפת". בסוף ההקדמה כותב שלמה זאב: "וקראתי שם הספר 'שעשועי' חנוכה כי 'שעשועי' במספר קטן עולה כ"ז כמניין שמי שלמה זאב עם הכולל". לפנינו אם כן עדות ברורה כי ש"ז פאצאנאווסקי הוא מחבר השעשועון.
אז מי באמת חיבר את החידון לחנוכה, מר 'אנונימי', שרגא פייביל פייבלוביץ', או שלמה זאב וואלף פאצאנאווסקי?
המקור הקדום ביותר שיש בידינו כרגע הוא כתב-יד שנמצא בספריית היברו יוניון קולג' בסינסינטי, ושם נמצא הרמז לחידת המחבר. בשער כתב היד רשום: "צפנת פענח לחנוכה, כולל נ"ס שאלות ותשובות […] נעשה בשנת "למ"ד הלכו"ת חנוכ"ה [=תרכ"ד] לפ"ק". כתב היד מכיל גם חידון דומה לפורים. בכתב היד הזה האותיות הראשונות בכל שורה מובלטות, וכך מתגלה לעינינו אקרוסטיכון בתחילת חלק התשובות: "שמואל ב"מ צבי מקעמפנא". גם בסוף התשובות לפורים יש אקרוסטיכון: "שמואל ב"מ צבי ז"ל". האקרוסטיכון הזה נעלם מעיניהם של אליהו שרגאי ושלמה זאב פאצאנאווסקי, והם נכשלו בגניבה ספרותית מביכה, מי בשוגג ומי במזיד. אצל יש"י חסידה השתבש סדר השורות, והאקרוסטיכון של שם המחבר נפגע ואי אפשר להבחין בו.
מחבר השעשועון האמיתי אם כן הוא שמואל בן צבי מהעיר הפולנית קמפנו (Kępno), ששתל את שמו בתוך החיבור. מסתבר שהשעשוע החינוכי המוצלח התחבב על אנשי המקום, והוא הועתק פעמים רבות והחל להתפשט בסביבה. הערים ז'ירארדוב, צ'נסטוחובה ולודז' שבהן הועתק החיבור נמצאות ברדיוס של 200 קילומטר מקמפנו מקום מושבו של המחבר, ועד כה לא ידועים לנו עותקים אחרים ממקומות מרוחקים יותר.
לאחרונה הגיע לצילום בספרייה כתב-יד נוסף של השעשועון לחנוכה, ואף הוא הועתק בקרבת מקום בעיר ורטה (Warta) השוכנת כשבעים ק"מ צפונית-מזרחית לקמפנו. מעתיק כתב-יד זה לא הסתפק בשאלות ובתשובות שהיו בחיבור המקורי, ועל פי המלצת המחבר הוסיף עליהם חומר רב. שמואל מקמפנו כתב בסוף הקדמתו לחידון: "ואם חפשת ומצאת התחבולה, אז תוכל להרחיב החיבור בשאלות ותשובות הרבה עד מאוד לאלפים ורבבות". ואכן נוספו בכתב היד הזה מאות שאלות ותשובות חדשות, שאינן נמצאות במקורות האחרים של החידון. כמו בחיבור המקורי גם בתוספת החדשה שילב המחבר את שמו בראשי השורות. בסוף חלק התשובות המקורי נוספו כמה שורות, ובראשן: "בנציון חזק המעתיק". בחלק השני של החידון, שכולו חדש, בולט בראשי השורות שבחלק התשובות האקרוסטיכון: "הנרות הללו אנו מדליקים על הנסים … על ידי כהניך הקדושים. בנציון חזק ב' מנחם". המחבר הוא ר' בן-ציון בן מנחם קופלד (1871-1916) בן העיר ורטה שנקראה בפי תושביה היהודים "דווארט", ואת כתב היד שלו הביא אלינו לצילום נכדו הרב בן ציון קופלד איש היישוב מרכז שפירא.
