שירים מאת אהוד הוכרמן ואסף דבורי
פרוזה | קללת הנחש
"לאימא שלי לא הייתה אימת הציווי של על גחונך תזחל ועפר תאכל וגם לא תחושות של איבה. יש אנשים שיודעים בדיוק לאן הם נכנסים וגם נקודת היציאה ברורה להם." סיפור קצר מאת ענבל המאירי
ביקורת שירה | אדם עשוי לקרוא שיר כדי לכתוב שיר
"אלטמן אינו מקונן ואינו נאבק, ההפך, האלגיות שלו מתמסרות התמסרות מלאה להיעדר, התמסרות הממקמת את שאבד או חסר בהקשרו הקוסמי הרחב, חושפת את יופיו המר." גיא פרל על הספר "לסלוח לזמן" מאת הווארד אלטמן, בתרגום טל ניצן
וּבְעִבְרִית | פרח שאינו פרח, ערפל שאינו ערפל
חמישה שירים מאת המשורר הסיני יליד המאה השמינית בָּאי ג'וּ־אִי, בתרגומה של עינת מרבך־בר
ביקורת פרוזה | פני השטח של הטקסט
"בטקסט הזה אין הסתרה ואין רחמים, לא ברגעים הממכרים של חול הים, לא בסצנות הארוטיות המפורטות, הלופתות את הגוף". יעל בארי על "עבודות וימים", ספרה החדש של לילך נתנאל
בעבודה | גברת קירה מחפשת מילים
"'אני אימא שלך לא סבתא. טיפשה אחת.' את צועקת ולא יוצא קול. תמיד הייתה ילדה קשה. תמצאי פתק. תרשמי. את רוצה לרשום." קטע מתוך ספר בכתובים מאת דינה עזריאל
וַתִּקרא | בסיס טירונים שהוא יבשת
"במרכז הרומן עומד נושא הזהות העצמית המשתנה, שאינה נשארת יציבה, שמתחלפת לבלי הכר. וכל הטלטלה הזו מתרחשת דרך השפה בלבד." מאיה בז'רנו בקריאה מאוחרת ב"התגנבות יחידים" מאת יהושע קנז