היסטוריה ישראלית

נרדף, שנוא ומנודה: יוסף לישנסקי, הועלה לגרדום בדמשק כשביישוב העברי מעלילים עליו שרצח את חברו למחתרת ושהוא בוגד. גם במותו לא פסקו ההכפשות והרדיפות, ורק אחרי 50 שנה טוהר שמו

כשקיבוץ עין חרוד נזקק נואשות לידיים עבודות שלחו אליו קבוצה של חניכי תנועת נוער מתל אביב. הביצועים החלשים של התל-אביבים אילצו את מזכירות התנועה לגייס שחקני חיזוק מהעיר השכנה

אחת העובדות מכמירות הלב בסיפור מותה של המשוררת-הצנחנית בגיל צעיר כל כך, היא שהיא אפילו לא הספיקה לבצע את המשימה לשמה יצאה. היא למדה לצנוח כדי להצטרף לפרטיזנים ולהציל יהודים מציפורני הנאצים, אבל נתפסה בגבול, נכלאה ובסופו של דבר הוצאה להורג. האומנם מותה היה לשווא? סיפורם של ילד אחד ואמו חושף בפנינו טפח מאישיותה המיוחדת, וגם מגלה לנו על אלה שהצליחה להציל, למרות הכל

למבקר התיאטרון המפורסם בהיסטוריה הישראלית היה כלל: הוא לא היה חבר של מי שהוא מבקר. אבל פעם אחת חרג חיים גמזו ממנהגו, וכיוון את חיציו ללא אחר מאשר חברו נתן אלתרמן