העיניים של המדינה: התצפיתניות שומרות הגבול

חמ"לי התצפיות פרוסים לכל אורך גבולותיה של ישראל, פעילים ללא הפסקה. מאחוריהם עומדות חיילות וקצינות שיודעות שביטחון הגזרה כולה תלוי לא פעם בשיקול הדעת שלהן. ב-7 באוקטובר נרצחו עשרות תצפיתניות שניסו להגן בגבורה על המוצבים בהן שירתו ואף להתריע מבעוד מועד על הסכנה שראו מבעד למסכים. זהו סיפורן של התצפיתניות – החיילות שהעיניים שלהן שומרות על גבולות ישראל

ניר עוז תפרח בשנית: סיפורו של הגנן המיתולוגי

בשנים הראשונות לקיומו, סופות החול באזור קיבוץ ניר עוז לא אפשרו לחבריו לזוז, לראות או לאכול. רן פאוקר, איש הנוי האגדי של הקיבוץ נחלץ לפתור את הבעיה ועל הדרך הפך אותו לפנינה ירוקה ואקולוגית. לגבי עתיד הקיבוץ שנפגע אנושות ב-7 לאוקטובר הוא אומר: את הצמחייה נשקם תוך שנה. לגבי החברה – נצטרך לראות

אנחנו נחזור: הרוח של קיבוץ נירים תנצח

שתי מילים נכתבו על ההצעה לחולצות שהכינו ניצולי קיבוץ נירים לחברי הקיבוץ: אנחנו נחזור. המילים האלו מגלמות בתוכן היסטוריה של אומץ, גבורה, חלוציות וציונות שצריכה לשמש דוגמה לכולנו. הקיבוץ שהוקם ב-1946 וכבר שנתיים לאחר מכן נאלץ להילחם קרב נואש על קיומו, שרד אז וגם היום בזכות הרוח המיוחדת המפעמת בין חבריו

או"ם שמום? בן-גוריון מול העולם כולו

למה התכוון דוד בן-גוריון כשצעק בפעם הראשונה "או"ם שמום"? האם צמד המילים הזה מבטא את השקפת עולמו המדינית? זהו סיפורם של האירועים שהולידו את מטבע הלשון השנויה במחלוקת, סיפור שהוא הצצה קטנה לשאלה גדולה

אופקים חדשים: האיש שמתעד את האנשים השקופים מה-7 באוקטובר

סיפורו האישי של נדב משעלי, שהקים את הסינמטק של אופקים, משתלב בסיפורה של העיר עצמה ושל תושביה האמיצים ויוצאי הדופן. בימים אלו לקח על עצמו משעלי משימה גדולה עוד יותר – תיעוד סיפורי הקושי והגבורה של העיר אופקים בשבת של ה-7 באוקטובר

צָב-צַבִּי יציל לכם את החיים

"צַבִּי, בְּהַפְצָצָה לֹא טוֹב, כֹּה לְהִתְרוֹצֵץ בָּרְחוֹב! וְגַם אַתָּה, יַלְדִּי הַקָּט, רוּץ מַהֵר אֶל הַמִּקְלָט!" הכירו את צָב-צַבִּי העליז והשמח, שלימד את ילדי ישראל כיצד להתגונן מפני הפצצה. רק שאלה אחת נותרה לא פתורה: האם צָב-צַבִּי הוא בעצם כוכב הוליוודי במסווה העונה לשם "ברט"?

פליטים בארצם: ילדי יד מרדכי מפונים מביתם

לאחר שהייה של שעות ארוכות במרחבים המוגנים, כשמול חלונותיהם נלחמים בעוז חברי כיתת הכוננות ולוחמי מג"ב בודדים במחבלים חמושים שביקשו לפרוץ לקיבוץ, פונו תושבי יד מרדכי מבתיהם, לתקופה שאורכה עדיין אינו ידוע. לכאורה אפשר היה להניח שמדובר ב"חוויה" של פעם בחיים, אבל לא, עבור ותיקי הקיבוץ זו אינה הפעם הראשונה בה הם משאירים מאחור את בתיהם, בלי לדעת מתי, אם בכלל, ישובו

הפעוט שפונה מניר עם, פונה בשנית בגיל 78

באישון ליל, תחת השפעת כדור שינה, הוברח יגאל כהן בן ה-3 יחד עם שאר ילדי קיבוץ ניר עם בפרוץ מלחמת העצמאות. הוא שב לקיבוץ, גדל והקים בו משפחה, בלי להעלות על דעתו שדבר כזה יכול לקרות בשנית. 75 שנה מאוחר יותר, בליל ה-7 באוקטובר הותקף הקיבוץ, שרד ופונה, יחד עם יגאל בן ה-78 פעם נוספת. זהו סיפורו האישי המקפל בתוכו את סיפור קיבוצו, ניר עם ושל החלוציות בישראל כולה

נפילתו ותקומתו של נתיב העשרה

כאשר הגיעו הבולדוזרים ופינו את המושב "נתיב העשרה" בחצי האי סיני, עברו התושבים טראומה של ממש. הם יכלו היו לעבור למרכז, הרחק מכל סכנה, אבל רוח החלוציות שבהם הובילה אותם להתיישב מחדש, עשרות מטרים בלבד מרצועת עזה