זיגמונד פרויד

זיגמונד פרויד (1856-1939) היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי אשר נחשב לאבי הפסיכואנליזה, הוגה, מדען ואיש רוח מהבולטים והמשפיעים ביותר במאה ה-20. פרויד, יליד צ'כיה, נחשב מגיל צעיר למבריק, ולכן, על אף שגדל במשפחה דלת אמצעים, הוריו השקיעו בהשכלתו. בגיל 17 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה, ו-8 שנים אחר כך הוסמך לתואר ד"ר ברפואה. פרויד עבד כרופא בכיר, ובמקביל ערך מחקרים בתחום המוח המוארך. בהמשך חקר את השימושים הרפואיים של סם הקוקאין, ומצא כי הוא עשוי להביא להפחתת כאבים ולסייע לדיכאון ותשישות, אך הוא גם ממכר.

לאחר השתלמות שעבר בתחום מחלות עצבים, ומחקרים שערך בתחום הנוירולוגיה, פתח ב-1886 בוינה מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעת מוח ועצבים, ובה ערך טיפולים וניסויים בהיפנוזה עם מטופליו. במחקר שפרסם ב-1891 על אפזיה, ליקוי בדיבור, הוא מצא שעשוי להיות מרכיב פסיכולוגי למביא לתופעה. פרויד הבחין ששיטות הטיפול הקונבנציונליות שהיו נהוגות לטיפול בהיסטריה ונוירוזה אינן יעילות. בספר שכתב עם עמיתו יוזף ברויר "מחקרים על היסטריה" החל לתאר שיטת טיפול חדשה שבוצעה לראשונה ב-1880 – שיחה חופשית עם מטופלים. הוא פיתח תיאוריה לפיה השיחה עשויה ליצור קתרזיס, לעורר זיכרונות, לשחרר רגשות חזקים, ולהביא להקלה בתסמינים.

ספריו של פרויד

ב-1896 פרסם את "האטילוגיה של ההיסטריה" שם הופיע לראשונה המונח פסיכואנליזה. כהוגה וחוקר פרויד החל לחשוב על קונפליקטים מיניים המודחקים לתת המודע, וצצים בעיקר בחלומות, ולפיכך חתר לפרשם. ב-1900 פורסם ספרו החשוב "פשר החלומות", בו פרש ניתוחי עשרות חלומות של מטופלים. ב-1901 הוציא את הספר "פסיכופתולוגיה של חיי היומיום", ובו תיאר לראשונה מה שנודע מאז בכינוי "פליטה פרוידיאנית" – פליטת פה שמהווה הצצה אל התת מודע. ב-1902 התמנה לפרופסור באוניברסיטת וינה. בספר שפרסם ב-1905 חלק רעיונות לגבי מיניות בילדות, ותיאר מושגים שהפכו לשגורים לימים כמו "תסביך אדיפוס", "קנאת פין" ו"חרדת סירוס".

פרויד נחשב אבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. לפני פרסום מחקריו העיסוק בנפש לא נחשב למדעי. כמי שלמד רפואה, הוא בא מהצד המדעי לחקור את הנפש כמו אוביקט, בדומה לעבודת ביולוג, וניסה לסייע בכינון הפסיכולוגיה כמדע ממשי. בקהילה המדעית נחשב פרויד עד היום לשנוי במחלוקת, משום שהיכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו מוגבלת, וגם בגלל נימוק מקטרגיו שתורתו אינה יעילה בטיפול במחלות נפש. מצדדיו חושבים שעיקרי הרעיונות שפרש פרויד תקפים, למשל הרעיון שזכה לחיזוק על ידי הפסיכולוגיה האבולוציונית, האומר שמקורן של ההתנהגויות האנושיות הוא ביצר המין ובדחפים תוקפנים. פרויד תרם את המושג "לא מודע", שהפך לאחד השגורים בשיח התרבותי והפסיכולוגי.

זיגמונד פרויד היה נשוי למרתה ברנייס ואב לשישה ילדים. בשנותיו האחרונות סבל מסרטן. הוא ביקש מרופאו האישי לשים קץ ליסוריו, ומת ב-1936 בלונדון, ממנת יתר של מורפיום שקיבל ממנו.

מעניין אתכם לדעת מה באמת חשב פרויד על הציונות? קראו את  המכתב ש"אסור להראותו לזרים"