מה כל כך משונה במבחן? ועל סמך תוצאותיו של מי טען ד"ר סונדי שתוצאותיו מלמדות "שהאיש בעל תאוות רצח"?
"מבחן סונדי" הוא ללא ספק אחד הפריטים המשונים ביותר שמצאנו באוספים שלנו.
מה כל כך משונה במבחן שפיתח הפסיכולוג היהודי-הונגרי ליפוט סונדי? ועל סמך תוצאותיו של מי טען ד"ר סונדי כי "ברור לכל שהאיש בעל תאוות רצח"?
בינואר 1961 זומן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר, ד"ר שלמה קולצ'אר, לפגישה בהולה עם התובע הראשי במשפט אייכמן – גדעון האוזנר. במהלך הפגישה הטיל האוזנר משימה רגישה על קולצ'אר: ביצוע אבחון פסיכיאטרי לאדולף אייכמן.
במשך חודשיים נפגש ד"ר קולצ'אר עם הנבדק. אחד המבחנים שהעביר את אייכמן היה "מבחן סונדי". מבלי לציין את שם הנבדק, העביר קולצ'אר את התוצאות אל הוגה המבחן, לאופולד (ליפוט) סונדי. תחילה, סירב סונדי לבצע את מה שכינה "דיאגנוזה עיוורת", אך כשסרק ברפרוף את התוצאות לא הצליח להשתחרר ממה שראו עיניו. הוא מיהר לשלוח מכתב תגובה לפסיכיאטר הישראלי, ובו ציין כי מעולם לא חזה בתוצאות מטרידות שכאלה. בשיחת טלפון מאוחרת סיפר סונדי כי הוא מתרשם ש"האיש בעל תאוות רצח בלתי נשלטת". (מתוך כתבה שהתפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך 10 במרץ 2000).
מי היה ליפוט סונדי ומה היה המבחן שפיתח?
במאה ה-20 עסקו באינטנסיביות בנפש האדם ובחולשותיה. הייתה זו המאה בה נולדה הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, התת-מודע כקטגוריה מחקרית והילדוּת כשק החבטות, באמצעותו אפשר להאשים כמעט כל התנהגות או חולשה שמפגין אדם בבגרותו.
את אחד המבחנים הפסיכולוגיים הנפוצים והשנויים ביותר במחלוקת של אותה "מאה פסיכולוגית", פיתח בשנת 1937 החוקר והפסיכיאטר היהודי-הונגרי, לאופולד ליפוט סונדי. לאורך כל חייו התעסק סונדי בשאלות גורל ותורשה. בניגוד לזיגמונד פרויד, שמיקם את הילדוּת בתור התקופה בה עוצבה אישיותו של האדם ושבה התפתחו הנוירוזיות הנפשיות שלו, התיאוריה שפיתח סונדי העניקה מקום מכריע דווקא לגנים של האדם: סונדי האמין שהמבנה הנפשי של האדם – ולא רק מראהו החיצוני, נקבע ברובו על ידי הגנים המרכיבים אותנו.
סונדי ראה את חיי האדם כמשחק מורכב בין חירות לבין מגבלה: בין החופש שניתן לאדם בבחירותיו והעדפותיו האישיות לבין הנטייה הגנטית שלו למחלות נפש מסוימות. כדי לאבחן בצורה מדויקת מהי הנטייה הטבעית-גנטית של אדם, ולא פחות חשוב מכך – היכן הוא ממוקם בסקאלה העדינה של כל מחלה, פיתח סונדי מבחן פשוט.
הרכבת היסטוריה רפואית-פסיכיאטרית של מטופל היא דבר מסובך, וסונדי ביקש לפשט את התהליך באמצעות המבחן הבא. הוא אסף 48 תמונות של מטופלים הלוקים במה שהגדיר כשמונה מחלות נפש נפרדות, המחולקות בתוכן לארבעה קטבים:
1. הומוסקסואליות מול סדיזם
2. אפילפסיה מול היסטריה
3. קטטוניה מול פרנויה
4. דיכאון מול מאניה
סונדי קבע שעל הנבדק לעבור על סט של שמונה תמונות בכל יום במשך שישה ימים רצופים ולבחור מכל סט שתי תמונות שמשכו אותו, ושתי תמונות שדחו אותו. בסוף ששת ימי המבחן בחר הנבדק 12 תמונות מועדפות ו-12 תמונות שנואות, מהן הרכיב הרופא פרופיל מפורט של הנבדק הממקם אותו בכל אחת מהקטגוריות. המבחן כולו נח על תיאוריה הקובעת שמחלות נפש מתבטאות בתווי הפנים של האדם; לפי מידת המשיכה או הסלידה של הנבדק אפשר לאבחן איזו מחלה "אגורה" בגנים שלו ובאיזה שלב היא נמצאת.
מרבית התיאוריות וכן המבחן שפיתח סונדי הופרכו לפני עשרות שנים. כיום ידוע כי הומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית כלל. גם התיאוריה הגורסת כי מחלות נפשיות מתבטאות בתווי פניו של אדם היא תיאוריה לא מקובלת.
עם זאת, מבחן סונדי מציב בפנינו תעלומה בלתי פתירה: אם הסיפור שסיפר ד"ר קולצ'אר אכן נכון, כיצד הצליח ד"ר סונדי לרדת לנפשו הרצחנית של אייכמן?
תגובות על כתבה זו