האיש שנתן לסוסיתא את שמה – מהאסלה

כך נבחר שמה של המכונית העברית הראשונה, וגם תשובה לשאלה: האם גמלים באמת אוהבים לנשנש סוסיתות?

משפחת שוב והסוסיתא השנייה, 1964. צילום: יוסף שוב

השנה 1959, חלוצת הרכב הישראלית אוטוקרס מודיעה לקהל הרחב על רכב ישראלי חדש פרי פיתוחה. זו לא הודעה של מה בכך – בשנים ממש לא קלות למדינה הצעירה, וכאשר תעשיות רכב רבות בעולם מחרימות את ישראל בשל הלחץ הערבי, רכב כחול לבן זו בשורה של ממש. רק שאלה אחת נשאלה: איך תיקרא המכונית הישראלית?

במהלך שיווקי חביב, אוטוקרס מחליטה לפנות לקהל הרחב שיעזור בהחלטה, ומפרסמת מודעה בעיתונים: "הבו שם למכונית הישראלית". רק שבמקום אייפון, מוצע פרס כספי למנצח.

ההודעה של חברת אוטוקרס על תחרות שמות

כמו רבים בארץ, גם סטודנט הפקולטה לחקלאות ברחובות והחתן הטרי יוסף שוב ראה את המודעה. ההברקה, איך לא, הגיעה אליו בעת ישיבה בשירותים. "יום אחד נכנסתי לשירותים, ואמרתי לעצמי 'מספיק עם זה; או שאני מוצא עכשיו שם או שדי'", משחזר שוב, "ומיד עלה בראשי השם סוסיתא. גם קודם חשבתי על שמות של אתרים ישראליים: חשבתי שמכונית ישראלית, מתאים לה שם של מקום ישראלי. סוסיתא הייתה עיר עתיקה ממזרח לכנרת, ומיד הבנתי שזה שם יוצא מן הכלל".

תצלום אוויר של האתר הארכאולוגי סוסיתא. צילום: מיכאל אייזנברג

נראה שבערך כולם רצו להיות חלק מההיסטוריה של תעשיית הרכב, ולא פחות מ-2,355 הצעות הגיעו למשרדי ההנהלה בחיפה. וכך, בשבוע האחרון של שנת 1959 התבשר שוב יחד עם שאר עם ישראל כי השם שהוא הציע – "סוסיתא", נבחר. ההנהלה ערכה הגרלה בין אלו שהציעו את השם, שכן היו עוד כמה שהגישו את הרעיון, אך שוב נבחר, וזכה בפרס על סך 500 לירות ישראליות. מכיוון שהוא היה סטודנט שרק התחתן, הכסף הזה לא היה דבר של מה בכך.

אוטוקרס מודיעה על הזוכה בתחרות

אך הזכייה לא הייתה הפרק האחרון ברומן שבין שוב לסוסיתא. לאחר שהתבשר על זכייתו, התעקש והוזמן לבקשתו למפעל לראות במו עיניו איך מייצרים את המכונית הישראלית. מאוחר יותר הגשים חלום נוסף כאשר רכש בעצמו – בזכות הנחה עצומה שקיבל – את הסוסיתא הראשונה שלו.

אך אבוי. הוא נקלע לתאונת דרכים והתנגש באוטו מסוג רנו. לשוב שלום, לסוסיתא קצת פחות.

התאונה של הסוסיתא הראשונה, 1964. צולם בכביש אלוף שדה, רמת גן

 

חובב הסוסיתות הנלהב קנה בדמי הביטוח את סוסיתא מס' 2,

הסוסיתא השניה. צולם ב-1968 בחצר בית משפחת שוב בגני עם. הנוהגת היא שרה שוב. צילום: יוסף שוב

ומאוחר יותר החליף אותה בסוסיתא מס' 3 – הפעם בחר במודל סטיישן.

הסוסיתא השלישית של שוב, מובילה שתילי גרברה למשתלה ברמת גן, 1972 (צילום: יוסף שוב)

 

ילדיו (ובהם כוכב הילדים עמוס שוב ז"ל) אפילו זוכרים את הנסיעות לגן בסוסיתא האהובה. בשנת 1972 עברה המשפחה לשנה לארצות הברית, ושוב נפרד, ובכן – שוב – מהסוסיתא האהובה שלו. הפעם לתמיד.

הסוסיתא השניה. צולם ב-1968, בטיול, לא ברור לאן. המצולם הוא עמוס שוב ז"ל, בן כשנה וחצי. צילום: יוסף שוב

דרך אגב, חוץ מלהיות ממציא השם "סוסיתא", הסטודנט הצעיר הספיק לעשות עוד כמה דברים בחייו. ד"ר יוסף שוב הוא מומחה עולמי ומטפח של פרחי גרברה, ואפילו זכה לפרס שר החקלאות על פועלו.

דר' יוסף שוב בחממת הגרברות בגני עם, 1983

לסיום, שאלנו את ד"ר שוב את השאלה שמטרידה רבים בהקשר לסוסיתא: האם הרכב הכחול-לבן אכן נחשב מעדן לגמלים? "המיתוס על גמלים שאוהבים ללעוס סוסיתות הוא כמובן קשקוש. בדיחה", ענה. אם מומחה עולמי בחקלאות אומר זאת, כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר.

הסוסיתא השלישית (דגם Station Wagon) עם חלונות, צולם בשנת 1972, בטיול משפחתי לעמק האלה. צילום: יוסף שוב

 

 

תודה רבה למורן שוב על הסיוע בהכנת הכתבה. מוזמנים לקרוא את הראיון המקיף שערכה מורן עם אביה יוסף

 

כתבות נוספות

הכירו את מלכת אסתר – מלכת היופי הראשונה של ארץ ישראל

זיכרונות ילדות מתוקים מהארטיק העברי הראשון

"חוגגים" (כמעט) 100 שנה למלחמות היהודים על משחקי הכדורגל בשבת