מה הייתם לוקחים איתכם אם הייתם צריכים להימלט מביתכם ומארצכם על גבי אופניים?
הנס ומרגרט ריי נאלצו להתמודד עם השאלה הזו ביוני 1940 ועשו בחירה שתהיה לה השפעה דרמטית על חייהם.
אבל כדי להבין אותה, נחזור רגע כמה שנים אחורה, לברזיל של שנת 1925, שאל חופיה השמשיים הגיע באותה שנה צעיר יהודי מגרמניה בשם הנס אוגוסטו ריירסבאך. מקור הפרנסה של הנס בארץ החדשה היה מכירת אמבטיות וכיורים, אבל ברזיל אפשרה לו לשלב בחייו את שלוש אהבותיו הגדולות – סירות, ציור ובעלי חיים, ואת זמנו החופשי הוא העביר בשייט על נהר האמזונס ובציור של המוני הקופים שהקיפו אותו שם. עשר שנים אחר כך, לאחר שהיטלר עלה לשלטון, הגיעה לריו דה ז'נירו חברת משפחה מהמבורג, מרגרט ולדשטיין. היא שכנעה אותו לעזוב את עסקי המכירות והם פתחו סוכנות פרסום בה הנס היה אחראי על איור ועיצוב המודעות ומרגרט על הטקסט שלהן. מהר מאד העבודה המשותפת התפתחה לאהבה ולנישואים. את השם ריירסבאך, שהברזילאם התקשו להגות, הם קיצרו לריי.
שנה לאחר נישואיהם, כשהם בעלי אזרחות ברזילאית, מרגרט והנס החליטו לחזור לאירופה. השניים השתקעו בפריז והחלו לכתוב ולאייר ספרי ילדים. הספר הראשון שלהם סיפר על ג'ירף ומשפחת קופים (בצרפתית: Rafi et les Neuf Singes ובאנגלית: Cecily G. and the Nine Monkeys). אחד הקופים בסיפור, קוף שובב בשם פיפי (Fifi) היה כל כך שובה לב שהם החליטו לכתוב ספר חדש שהוא יהיה הגיבור הראשי שלו.
הנס ומרגרט תכננו לכתוב את הספר החדש בכפר צרפתי קטן, אליו עברו כדי להחליף את המולת העיר בשקט ובנוף. אלא שהיו אלה הימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. המלחמה אמנם עוד הייתה רחוקה, אך כבר הביאה גם אל הכפר השלו פחד וחשדנות. המבטא הגרמני של בני הזוג גרם לשכנים לשלוח לביתם משטרה, מתוך חשש שמדובר במרגלים גרמניים. שוטר נשלח אל ביתם והתחיל לחקור אותם. רק כשהגיע אל חדר העבודה של הנס, וראה את שרטוטיו של הקוף הקטן מפוזרים על שולחן העבודה, השתכנע שמדובר בסופרי ילדים ולא במרגלים. לאחר התקרית הזו בני הזוג החליטו לחזור לפריז, שם המשיך הנס לאייר את עלילותיו של פיפי.
אלא שגם שהותם בפריז לא נמשכה זמן רב. במאי 1940 העיר התמלאה באלפי פליטים ותחושת סכנה ריחפה מעל ראשי התושבים, בוודאי מעל היהודים שבהם, כמו הנס ומרגרט. בתוך הכאוס הגדול הם הצליחו לחדש את הדרכונים הברזילאיים שלהם ולמשוך מעט כסף מהבנק. ב-10 ביוני הנאצים כבר היו בפאתי העיר והנס ומרגרט ידעו שעליהם להימלט במהירות. לא היה להם רכב, הרכבות היו מושבתות ואפילו אופניים תקינים כבר לא היו בחנויות, כך שהנס קנה בסכום עתק חלקי חילוף ובנה מהם שני זוגות אופניים. בלית ברירה הם השאירו את רוב חפציהם מאחור, ולקחו איתם כמה בגדים, מעט אוכל, מטריה, מקטרת וכתבי יד שהיו בשלבים שונים של כתיבה ואיור, ביניהם כתב היד על הרפתקאותיו של פיפי.
הם יצאו לדרך השכם בבוקר, מדוושים בין מיליוני רוכבי אופניים נוספים, הולכי רגל, רכבים ומשאיות, שכולם נמלטו דרומה. בימים הבאים הם דיוושו על האופניים המאולתרים שלהם עשרות קילומטרים מדי יום, ימים ארוכים שהחלו לפני הזריחה והסתיימו בחשיכה, בלינה באסמים מזדמנים. ב-14 ביוני הם הגיעו ליעדם – תחנת הרכבת באורליאן. ממש באותו היום צעדו החיילים הנאצים ברחובות פאריז והניפו את דגל צלב הקרס על מגדל אייפל.
הזוג ריי המשיכו במסעם – עוד רכיבה על האופניים, עוד רכבת, כשמטרתם להגיע לפורטוגל ומשם לאמריקה. ברכבת הבאה, העמוסה עד אפס מקום, עלה שוטר נוקשה שהחל לעבור בין כל נוסעי הרכבת בניסיון למצוא מסתננים או נוסעים שיוכל להוריד ממנה. כשהגיע אל בני הזוג ריי, ביקש לראות בנוסף לתעודות שלהם גם את חבילת הדפים החשודה שנשאו איתם. היה זה כתב היד של הרפתקאות פיפי. הבעתו של השוטר התרככה למראה התוכן והאיורים והוא אפשר להם להישאר על הרכבת. פעם נוספת הקוף הקטן היווה עבורם עד אופי יותר מכל מסמך רשמי.
ב-14 באוקטובר 1940, כארבעה חודשים אחרי שהחלו את מנוסתם, עמדו בני הזוג ריי על סיפון האונייה שנכנסה בשערי ניו יורק. בעוד שנה כתב היד ייצא לאור והקוף הקטן יהפוך לגיבור אהוב ומוכר בכל ארצות הברית וגם מחוץ לה. בדרך לתהילה הוא ישנה את שמו, לבקשת המוציא לאור, מפיפי לג'ורג' הסקרן.
ג'ורג' הסקרן נחטף ומגיע לגן חיות
כידוע, ג'ורג' הוא קוף קטן (ומאד מאד סקרן) שחי בביתו של האיש עם הכובע הצהוב. לא כולם מכירים או זוכרים את הסיפור הראשון בו השניים נפגשים – מפגש שמתחיל בכך שהאיש בכובע הצהוב חוטף את ג'ורג' מאפריקה, ומסתיים בכניסתו של ג'ורג' לגן חיות בעיר הגדולה. רק בספר השני האיש מכניס את ג'ורג' לביתו, ומנסה בחוסר הצלחה למנוע ממנו להיכנס לצרות. בעקבות הספר הראשון התפרסמו בשנים 1966-1947 ששה ספרים נוספים מעלילותיו של הקוף המתוק. למרות ששבעת הספרים נכתבו בשיתוף פעולה מלא, כאשר הנס אחראי על האיורים ומרגרט על הסיפור, בספרים הראשונים רק שמו של הנס הופיע על גבי הספרים. על פי עדותה של מרגרט, הייתה זו עצתו של המוציא לאור שלהם, שאמר ששוק ספרי הילדים בארצות הברית מוצף בנשים סופרות, והספר עשוי להימכר טוב יותר אם רק שמו של הנס יופיע עליו. כמה שנים מאוחר יותר תתחרט מרגרט על הסכמתה לכך וגם שמה יתווסף לספרים.
פיפי הופך לג'ורג' וכמעט מסתבך עם מלך אנגליה
ההצלחה של הספר בארצות הברית הובילה לרצון להפיצו גם בבריטניה, אלא שבבריטניה שלט באותה עת המלך ג'ורג' השישי. להוציא לאור ספר שבו קוף נושא את שמו של המלך עלול היה להיתפס כפגיעה במונרכיה הבריטית. לא רק זאת, אלא שבאותה תקופה, המילה "curious" שימשה כמילת סלנג להומוסקסואליות. היה ברור אם כן ששמו של הקוף חייב להשתנות, ובספרים שיצאו לאור בבריטניה הוא קיבל את השם זוֹזוֹ (שמו של אחד הקופים האחרים בספר על הג'ירף והקופים). גם במדינות אחרות החליטו לשנות את שמו של ג'ורג', לא מתוך חשש למשבר אלא פשוט כדי להתאימו לילדי המקום. וכך בגרמניה הפך ג'ורג' לקוקו, בפינלנד לווילי, ביפן לג'וג'י ובדנמרק לפטר פדל.
ג'ורג' הסקרן עושה עלייה
בראשית שנות ה-80 זכו גם ילדי ישראל לפגוש את ג'ורג' הסקרן. תחילה הם פגשו אותו ברצועת הסרטים המצוירים ששודרו בתכנית הילדים "מרציפר" ולאחר מכן גם בסדרת הספרים בכיכובו שיצאו לאור בהוצאת מודן, בתרגומה של פועה הרשלג [בעברית יצאו לאור ששה ספרים מתוך השבעה, הספר האחרון בו ג'ורג' לומד את האלף-בית לא תורגם]. כיאה לאותה תקופה, הוחלט שמן הראוי למצוא חלופה עברית לג'ורג', וכך הוא זכה להיקרא "חוני הסקרן".
האיורים במהדורה העברית היו האיורים המקוריים של הנס, אך במקומות בהם האיור כלל טקסט באנגלית, הוא הוחלף בטקסט עברי, וכך אנו פוגשים נער עיתונים שמחלק את עיתון "הארץ".
בשנת 2005 יצא לאור בהוצאת כתר ספר המאגד כמה מהסיפורים והאיורים של בני הזוג. הוא כלל את הספר הראשון על ג'ורג' הסקרן, שנקרא כאן "גור הסקרן", את הסיפור על הג'ירף ותשעת הקופים (צילה ג'י ותשעת הקופים) וגם סיפור נוסף שהתגלה רק באותה עת, עשור לאחר מותה של ריי. בין כתבי היד שלקחו איתם בני הזוג במנוסתם מפריז, לצד כתב היד של ג'ורג' הסקרן, היה גם סיפורו של פינגווין שיצא לטייל בעולם. הסיפור הזה נשאר במגירותיהם של בני הזוג והתגלה רק לאחר מותה של מרגרט. מיד לאחר גילויו הוא יצא לאור בארצות הברית ונכלל גם באסופת הספרים בעברית, בשם "דמקה הפינגווין מטייל בעולם".
לג'ורג' הסקרן יש אח קטן והורים מאמצים
ג'ורג' הסקרן לא היה הגיבור המצוייר היחיד שיצרו השניים. בשנת 1944 בני הזוג ריי כתבו ואיירו ספר מפורסם נוסף, שמעטים בארץ קישרו בינו ובין יוצרי ג'ורג' הסקרן. באנגלית הספר הזה נקרא Pretzel ובעברית – בייגלה, סיפורו של דוכס, כלב התחש הארוך, ואהבתו לכלבה זהובה. על הספר הזה כבר הופיע שמה של מרגרט כמחברת הספר, וזה היה הרגע בו החליטה להוסיף את שמה גם לספרי ג'ורג' הסקרן. שנתיים לאחר מכן יצא ספר ההמשך ל"בייגלה" (שלא תורגם לעברית) בשם Pretzel and the Puppies, ולפני כשנתיים נוצרה סדרת טלוויזיה בהשראת ספר זה.
הנס נפטר ב-26 באוגוסט 1977 ומרגרט ב-21 בדצמבר 1996. הנס חווה את הצלחתם של הספרים ונהנה ממנה, אך מרגרט היא שזכתה לראות את הפיכתו של ג'ורג' למותג. כזה שבנוסף לספרים נוספים שהיא לקחה חלק בכתיבתם, הוליד גם סרט, סדרות, ושלל מוצרים ממותגים. גם לאחר מותה של מרגרט המשיכו לצאת ספרים עם הרפתקאות חדשות של ג'ורג'. אמנם שמותיהם של מרגרט והנס מופיעים בשערי הספרים הללו, אבל מדובר בספרים שמבוססים על הספרים המקוריים אך נוצרו על ידי שורה של מחברים ומאיירים אחרים. אנחנו מודים שאחד הסיפורים האהובים עלינו ביותר נמצא באחד הספרים החדשים האלה, שמרגרט כתבה לאחר מותו של הנס, "ג'ורג' הסקרן מבקר בספרייה".
דבר אחד לא השתנה בכל גלגוליו של ג'ורג' ובכל הגרסאות והמדיות בהן כיכב – מדובר בדמות שובת לב וטובת לב, שמתוך סקרנות ובלי להתכוון לכך נקלעת שוב ושוב לצרות, אבל תמיד מצליחה להיחלץ מהן ואפילו להיטיב דרכן עם הסביבה. כנראה שכל ילד (ומבוגר) צריך דמות כזו בחייו, דמות שתזכיר לו שטעויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים ושתמיד אפשר לתקן.
