"פורים שפיל" – המחזה היהודי הראשון

מרדכי היהודי, אסתר המלכה, המלך אחשוורוש והמן הרשע: מופע היתולי לחג הפורים שנהגו להעלות בקהילות ישראל מאז המאה ה-16, וסימל את ראשיתו של התיאטרון היהודי העממי

הספרייה הלאומית
05.11.2020

פורים שפיל" הוא מופע היתולי לחג הפורים שנהגו להעלות בקהילות ישראל מאז המאה ה-16. למעשה, זהו המחזה היהודי הראשון וראשיתו של התאטרון היהודי העממי. המופע מתבסס על מגילת אסתר, והשחקנים מחופשים לגיבורי המגילה – מרדכי היהודי, אסתר המלכה, המלך אחשוורוש והמן הרשע.

לפניכם הצצה לכמה מהייצוגים האמנותיים של "פורים שפיל", כפי שנאספו ולוקטו ממגוון מקורות ופרסומים ונשמרו בארכיון החגים הקיבוצי שבמכון שיטים.

"ילדים בתחפושת" מאת ארתור קולניק: ילדים מחופשים על מדרגות בית בעיירה יהודית במזרח אירופה.

ארתור קולניק (1972-1890), יליד גליציה, למד ציור בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לפריז. הוא הרבה לצייר את אווירת החג והחיים ב"שטייטל" – העיירה היהודית – והתפרסם גם בזכות חיתוכי העץ המיוחדים שיצר.

"פורים" מאת הצייר הישראלי שלום מושקוביץ' (מאוסף מוזיאון ישראל). משטח היצירה מחולק לסצנות שונות מן המגילה ומבליט פריטים מסוימים בפרופורציה מוגדלת.

מושקוביץ' (1980-1896), "שלום מצפת", זכה גם לכינוי "זייגרמאכר" ("השען") מאחר שהתפרנס בין היתר מתיקון שעונים. הוא נהג לצייר להנאתו ציורים בסגנון נאיבי על רקע סיפורי המקרא והווי החיים של היישוב הישן בצפת. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נתגלה מושקוביץ' באקראי על ידי אנשי הבוהמה התל אביבית שביקרו בצפת, והפך מאלמוני לדמות בולטת באמנות הישראלית.

יצירה של אמן צפתי נוסף שהשפיע רבות גם על מושקוביץ': יוסף צבי גייגר.

יוסף צבי גייגר (1944-1870), דור רביעי בצפת, נחשב לדמות מרכזית ומשפיעה בעירו במחצית השנייה של המאה ה-19. מלבד היותו כותב וצייר מוכשר, שימש גייגר "בעל עצה" לפרנסי העיר ולעסקניה. הוא עסק בכתיבת גיטין, עיטר ואייר מכתבים, שערי ספרים, כתובות ועוד.

"משחק פורים" ציור של יענקל (יעקב) אדלר (מאוסף מוזיאון תל אביב). ביוני 1975 הנפיק השירות הבולאי של ישראל בול שהוקדש ליצירה זו. "בציור זה הדמויות נטולות כל אינדיבידואליות ומבוצעות בסגנון מונומנטלי, כאילו הפכו לעמודי מלח בנוף שומם וצחיח. הסימן הבודד של חיים אמיתיים הוא הדמות הקטנה ברקע, הממלאת תפקיד של צופה ואולי מייצגת את האמן עצמו; הקוויות הפשוטה ומשטחי הצבע הרחבים, מועשרים על ידי הטקסטורה הדשנה של הצבע." (אתר התאחדות בולאי ישראל).

יענקל אדלר (1949-1895) נולד בפולין, נדד ברחבי אירופה, למד תחריט ואמנות ועבד כחרט. עם עליית הנאצים לשלטון הוחרם והיגר לפריז. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הפולני. את שנות חייו האחרונות עשה בלונדון.

סדרת בולים אחרת שהוקדשה לחג הפורים הופקה בשנת תשמ"ו, 1986, מטעם קרן קיימת לישראל:

מעצב הבול: אסף ברג

 

"משתה פורים" (מאוסף יצחק אינהורן); המחצית השנייה של המאה ה-19. הציור מיוחס לאומן, המאייר והצייר משה בן-יצחק מזרחי ("שאה"), האמן הפורה ביותר בארץ ישראל בשלהי תקופת השלטון העות'מאני.

מזרחי נולד בטהרן. עלה לארץ ישראל בסביבות 1890, התיישב בעיר העתיקה בירושלים ופתח בית מלאכה למסגרות ומראות. היה אומן, רב וסופר סתם, צייר על גבי זכוכית ויצר איורים למגילת אסתר ולסיפור דוד וגליית. את הכינוי "שאה" קיבל על שום מומחיותו במשחק השחמט.

כלי הזמר היו אף הם חלק חשוב בהצגת ה"פורים שפיל". שימו לב לכלי הנגינה שבתמונה: זוהי מגילה מעוטרת על קלף שמקורה בגרמניה, במאה ה-18 (מאוסף מוזיאון ישראל).
כלי הזמר היו אף הם חלק חשוב בהצגת ה"פורים שפיל". שימו לב לכלי הנגינה שבתמונה: זוהי מגילה מעוטרת על קלף שמקורה בגרמניה, במאה ה-18 (מאוסף מוזיאון ישראל).

"אסתר מאשימה את המן" (1651) – ציור של האמן ההולנדי יאן ויקטורס (Jan Victors), בן המאה ה-17, שצייר בסגנון הבארוק והושפע מציוריו של רמברנדט.

ויקטורס הרבה לעסוק בנושאים מקראיים. בסדרת ציורי "המשתה של אסתר" מתואר הרגע שבו מגלה אסתר לאחשוורוש את האמת על אודות המן ותכניותיו הזדוניות. למשמע דבריה של אסתר המלכה קם המלך אחשוורוש מן השולחן.

"חגיגה של אסתר", צייר ב-1873 מוריץ דניאל אופנהיים.

הציור מעלה מתאר בית יהודי אמיד. בתקרה תלויה מנורת שבת, ועל השולחן שאריות מסעודת פורים. בני המשפחה מודעים לסכנה הנשקפת ליהודים, אך למרות זאת מקיימים את מצוות החג: הצעירים מחופשים, מציגים מחזה ורוקדים בלוויית כלי זמר לפני המשפחה. מוריץ דניאל אופנהיים שכונה "הצייר היהודי הראשון" היה צייר הפורטרטים הבולט ביותר של היהודים העשירים בגרמניה ובאירופה, כגון משפחת רוטשילד. ביצירותיו, הוא הרבה לעסוק בחיי היהודים במשפחה, בבתי הכנסת ובטקסים. ציוריו הופצו במהדורות שחור-לבן מיוחדות וזכו לתפוצה רחבה.

תחריטים ואיורים מן המאות הקודמות העוסקים בסיפור המגילה ובראשם: גיבוי המגילה – אסתר המלכה, מרדכי היהודי, המלך אחשוורוש והמן הרשע.
"הצגת מחזה-פורים", או "שחקני פורים". זהו תחריט מפורסם משנת 1657 שנוצר בהולנד ומתאר את הצגת המגילה. השחקנים משתמשים בכלי בית שונים כמו מטאטא, מסננת ועוד.
"הצגת מחזה-פורים", או "שחקני פורים". זהו תחריט מפורסם משנת 1657 שנוצר בהולנד ומתאר את הצגת המגילה. השחקנים משתמשים בכלי בית שונים כמו מטאטא, מסננת ועוד.
"פורים שפיל", ציור של אמן אלמוני בבוהמיה-מורביה.

תחריטים נוספים העוסקים בסיפורי המגילה.
תחריטים נוספים העוסקים בסיפורי המגילה.
ה"עדלאידע" – המצעד הפורימי – היה חלק בלתי נפרד מ"פורים שפיל" וממסורת התחפושות ב"תל אביב הקטנה". בתמונה: תזכורת לעדלאידע התל-אביבית: המוני אנשים נוהרים לצפות בתהלוכת העדלאידע בתל אביב, 1934. מקור התמונה: ויקיפדיה. הצלם: קלוגר זולטן, Government Press Office's photostream

 

לסיום, "פורים שפיל" בן ימינו – תמונה ממופע שהתקיים בשנת 2009 בתאטרון בפולין. מקור התמונה: ויקישיתוף.

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation