פורים שפיל - המחזה היהודי מהמאה השש-עשרה שעוסק בפורים

פורים שפיל" הוא מופע היתולי לחג הפורים שנהגו להעלות בקהילות ישראל מאז המאה ה-16. למעשה, זהו המחזה היהודי הראשון וראשיתו של התאטרון היהודי העממי. המופע מתבסס על מגילת אסתר, והשחקנים מחופשים לגיבורי המגילה – מרדכי היהודי, אסתר המלכה, המלך אחשוורוש והמן הרשע.

לפניכם הצצה לכמה מהייצוגים האמנותיים של "פורים שפיל", כפי שנאספו ולוקטו ממגוון מקורות ופרסומים ונשמרו בארכיון החגים הקיבוצי שבמכון שיטים.

"ילדים בתחפושת" מאת ארתור קולניק: ילדים מחופשים על מדרגות בית בעיירה יהודית במזרח אירופה.

ארתור קולניק (1972-1890), יליד גליציה, למד ציור בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לפריז. הוא הרבה לצייר את אווירת החג והחיים ב"שטייטל" – העיירה היהודית – והתפרסם גם בזכות חיתוכי העץ המיוחדים שיצר.

"פורים" מאת הצייר הישראלי שלום מושקוביץ' (מאוסף מוזיאון ישראל). משטח היצירה מחולק לסצנות שונות מן המגילה ומבליט פריטים מסוימים בפרופורציה מוגדלת.

מושקוביץ' (1980-1896), "שלום מצפת", זכה גם לכינוי "זייגרמאכר" ("השען") מאחר שהתפרנס בין היתר מתיקון שעונים. הוא נהג לצייר להנאתו ציורים בסגנון נאיבי על רקע סיפורי המקרא והווי החיים של היישוב הישן בצפת. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נתגלה מושקוביץ' באקראי על ידי אנשי הבוהמה התל אביבית שביקרו בצפת, והפך מאלמוני לדמות בולטת באמנות הישראלית.

יצירה של אמן צפתי נוסף שהשפיע רבות גם על מושקוביץ': יוסף צבי גייגר.

יוסף צבי גייגר (1944-1870), דור רביעי בצפת, נחשב לדמות מרכזית ומשפיעה בעירו במחצית השנייה של המאה ה-19. מלבד היותו כותב וצייר מוכשר, שימש גייגר "בעל עצה" לפרנסי העיר ולעסקניה. הוא עסק בכתיבת גיטין, עיטר ואייר מכתבים, שערי ספרים, כתובות ועוד.

יענקל אדלר (1949-1895) נולד בפולין, נדד ברחבי אירופה, למד תחריט ואמנות ועבד כחרט. עם עליית הנאצים לשלטון הוחרם והיגר לפריז. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הפולני. את שנות חייו האחרונות עשה בלונדון.

סדרת בולים אחרת שהוקדשה לחג הפורים הופקה בשנת תשמ"ו, 1986, מטעם קרן קיימת לישראל:

"משתה פורים" (מאוסף יצחק אינהורן); המחצית השנייה של המאה ה-19. הציור מיוחס לאומן, המאייר והצייר משה בן-יצחק מזרחי ("שאה"), האמן הפורה ביותר בארץ ישראל בשלהי תקופת השלטון העות'מאני.

מזרחי נולד בטהרן. עלה לארץ ישראל בסביבות 1890, התיישב בעיר העתיקה בירושלים ופתח בית מלאכה למסגרות ומראות. היה אומן, רב וסופר סתם, צייר על גבי זכוכית ויצר איורים למגילת אסתר ולסיפור דוד וגליית. את הכינוי "שאה" קיבל על שום מומחיותו במשחק השחמט.

כלי הזמר היו אף הם חלק חשוב בהצגת ה"פורים שפיל". שימו לב לכלי הנגינה שבתמונה: זוהי מגילה מעוטרת על קלף שמקורה בגרמניה, במאה ה-18 (מאוסף מוזיאון ישראל).

ויקטורס הרבה לעסוק בנושאים מקראיים. בסדרת ציורי "המשתה של אסתר" מתואר הרגע שבו מגלה אסתר לאחשוורוש את האמת על אודות המן ותכניותיו הזדוניות. למשמע דבריה של אסתר המלכה קם המלך אחשוורוש מן השולחן.

"חגיגה של אסתר", צייר ב-1873 מוריץ דניאל אופנהיים.

הציור מעלה מתאר בית יהודי אמיד. בתקרה תלויה מנורת שבת, ועל השולחן שאריות מסעודת פורים. בני המשפחה מודעים לסכנה הנשקפת ליהודים, אך למרות זאת מקיימים את מצוות החג: הצעירים מחופשים, מציגים מחזה ורוקדים בלוויית כלי זמר לפני המשפחה. מוריץ דניאל אופנהיים שכונה "הצייר היהודי הראשון" היה צייר הפורטרטים הבולט ביותר של היהודים העשירים בגרמניה ובאירופה, כגון משפחת רוטשילד. ביצירותיו, הוא הרבה לעסוק בחיי היהודים במשפחה, בבתי הכנסת ובטקסים. ציוריו הופצו במהדורות שחור-לבן מיוחדות וזכו לתפוצה רחבה.