שיחה מרתקת עם הסופר אלי עמיר על נטישתם ההמונית של כ-120 אלף נפשות מקהילת יהודי עיראק את מולדתם, ועלייתם לארץ במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה'. מה היו עוצמות האירועים שטילטלו את יהדות עיראק בשנות ה-40' וה-50' של המאה הקודמת, וכיצד הקשיים שאיתם התמודדו העולים עיצבו את כתיבתו והשפיעו עליה
מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי
אורח: אלי עמיר
הפקה: KeyPod הפקות הסכתים
עריכה: חן מלול
שפיק עדס היה איש עסקים יהודי שחי בעיראק בתחילת המאה הקודמת. למרות שהיה איש ידוע ואמיד מאוד שרקם מערכת קשרים ענפה עם הצמרת הפוליטית של בגדד באותם הימים. בחודש ספטמבר 1948 הוא נעצר בידי השלטונות בטענה שרכש עודפי ציוד בריטי ממלחמת העולם השנייה ומכר אותם לכוחות הציונים בארץ ישראל שנעזרו בהם במהלך מלחמת העצמאות. משפחת הראווה שלו נמשך שלושה ימים בלבד. בלי עדים. בלי ראיות. ומבלי שניתנה לו הרשות להגן על עצמו.
ב-23 בספטמבר 1948 שפיק עדס הוצא להורג בתלייה באחד הרחובות הראשיים של העיר בצרה לעיני בני משפחתו ואלפי צופים. הוא היה עולה הגרדום היהודי הראשון אבל לא האחרון. הוצאתו להורג טלטלה את הקהילה היהודית בעיראק ועודדה את אחד האירועים יוצאי הדופן שהתרחש שלוש שנים לאחר-מכן. עקירת קהילה שלמה על שורשיה בני אלפי השנים מאדמתה. זהו סיפור של עליית עזרא ונחמיה.
ברוכות וברוכים להסכת הספרנים. את הפרק הזה נקדיש לסיפור עלייתה וקליטתה בארץ של קהילת יהודי עיראק דרך נקודת מבטו של אחד הסופרים האהובים, המצליחים והפוריים ביותר, יליד בגדד בעצמו, אלי עמיר.
תגובות על כתבה זו