בשנת 1966 היה חיים טופול בן ה-31 שחקן מוכר ואהוב בישראל, שנשא עיניו אל העולם הגדול. שנה לפני כן הוא זכה בפרס גלובוס הזהב כ"תגלית השנה" על תפקידו כסאלח שבתי, ושיחק תפקיד משני בסרט הוליוודי ראשון – "הטל צל ענק" – לצידם של קירק דאגלס ופרנק סינטרה. טופול עצמו, צבר שנולד וגדל בשכונת פלורנטין בתל אביב, מצא את השפה האנגלית קשה ושוברת שיניים, ואוצר המילים שלו באנגלית הסתכם, לפי עדותו, בהכרת 50 מילים, פחות או יותר.
טופול לא שיער בנפשו ששנה לאחר מכן יככב על במות הווסט אנד בלונדון כשאנגלית מושלמת בפיו. גם דן אלמגור, שתרגם את "כנר על הגג" לעברית, הטיל ספק גדול ביכולתו של טופול לשאת על כתפיו תפקיד גדול בשפה האנגלית. הייתה לו סיבה טובה לכך, שכן הוא חזה במו עיניו בטופול מנסה לשיר באנגלית שיר מתוך "כנר על הגג", ונכשל.
בטור שכתב אלמגור ל"מעריב", מיום 30 באפריל 1967, מגולל אלמגור את סיפורו של הרומן רצוף המכשולים בין חיים טופול לטוביה החולב, רומן שהסתיים בנישואין מצליחים וארוכי שנים, בזכות הכישרון והקסם האישי של טופול, אבל לא פחות, בזכות העבודה הקשה והסיזיפית שלו. אלמגור מספר בפליאה מלאת סיפוק איך כבש טופול את ליבה של לונדון באחת, שנה אחרי שלא הצליח לשיר ולו בית ופזמון מתוך המחזמר. אלמגור, ששהה באותן שנים בלוס אנג'לס במסגרת לימודי הדוקטורט שלו, פגש את טופול אי אלו פעמים בעת ביקוריו בארה"ב. הוא היה עד ממקור ראשון להשתלשלות העניינים שהובילה את חיים טופול לגלם את טוביה החולב, שלא לומר שיחק תפקיד משנה בסיפור שהסתיים בעלייתו של טופול על בימת התיאטרון הבריטי בבגדי השטעטל.
איך הגיע חיים טופול לתפקיד "טוביה החולב" בלונדון?
זה סיפור שיש בו הכל – כישלון פומבי, הצלחה מזהירה וגם – חשש מדומה לאירוע טרור – והכל בלשונו הקולחת של הפזמונאי והמתרגם דן אלמגור, שהוא מספר סיפורים משובח.
וכך כתב אלמגור בטורו:
"בפעם הראשונה בה שוחחתי עם חיים טופול על תפקידו של טוביה במחזמר 'כנר על הגג' היתה לפני כשנתיים, עת ביקר לראשונה בלוס אנג'לס, כדי לקבל כאן את 'גלובוס הזהב 'על משחקו ב'סאלח שבתי'. בדרך מקרה – סיימתי בדיוק באותו שבוע את תרגום המחזמר לעברית, וחיים וגליה רעייתו היו הישראלים הראשונים ששמעו את הנוסח העברי של המחזה, כשכולנו יושבים על מרפסת חדרם במלון בוורלי־הילס המפואר. וכיוון ששמו של חיים הוזכר כאחד המועמדים לתפקיד הראשי בהפקה הישראלית, בצידו של 'בומבה' צור, הברקתי מיד למפיק הישראלי מברק בעברית (באותיות לועזיות) בזו הלשון: נא הודיעני מי ישחק את טוביה בארץ סטופ טופול או בומבה סטופ אם טופול נבחר נוכל לעבוד על התפקיד כאן בלוס אנג'לס."
דקות לאחר ששלח אלמגור את המברק ארצה, הוא קיבל טלפון מנומס מהמפקח מטעם חברת "ווסטרן יוניון" שהייתה אמורה להעביר את המברק. אחרי שיחה של כמה דקות שבה ניסה אלמגור להבין למה מסרב המפקח לשלוח את המברק, הוא נשאל "אבל מה זה 'בובמה'? אלמגור התייחס כמובן, לשחקן הישראלי יוסף (בומבה) צור, שנבחר לבסוף לשחק את טוביה החולב בהפקה הישראלית הראשונה של המחזמר. המפקח האמריקאי חשש שמדובר בהעברת מסר נסתר מטעם חוליית טרוריסטים, בנוגע להטלת פצצה (בומב, בלעז). לאחר יישוב המחלוקת, נשלח המברק המדובר.
ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית
טופול לא זכה בתפקיד הראשי בהפקה הישראלית של גיורא גודיק. למעשה, הוא הופיע באופן חלקי כ"טוביה" אחרי פרישתו של בומבה צור, כשבשאר הערבים הופיע שמואל רודנסקי, ובסך הכל עלה כ-40 פעם על הבמה הישראלית עם המחזמר. אלמגור אף רומז בטורו שטופול הופיע בהפקה העברית רק כחודש וחצי כי גודיק לא היה מרוצה ממשחקו.
שנה לאחר מכם נפגשו שוב אלמגור וטופול, הפעם מאחורי הקלעים של תוכנית הטלוויזיה המצליחה של דני קיי. טופול התארח בתוכנית כדי לקדם את הסרט "הטל צל ענק", וקיי, שידע שטופול שיחק את טוביה בהפקה הישראלית של "כנר על הגג" הציע שישירו יחד שיר מתוך המחזמר, באנגלית כמובן. השיר הנבחר היה "לחיים".
אבל אז נתקלו השניים בבעיה. מספר אלמגור:
"לאחד שני נסיונות לשיר את השיר באנגלית, פנה דני קיי על עמיתו הישראלי הצעיר, ואמר בחיוך: 'אתה יודע, חיים, במקום שאתה תשבור את שיניך לשיר את השיר באנגלית, אשיר אני אותו בתרגום העברי!' זה היה רעיון משעשע, וחיים מיהר להציגני בפני דני קיי ואנשי הצוות כמתרגם המחזה. 'מצוין', אמר דני. 'כתוב את המילים העבריות של השיר באותיות לטיניות'."
כאן נתקלו אלמגור וטופול בבעייה חדשה – אף אחד מהם לא זכר את התרגום של אלמגור לשיר. אלמגור נאלץ לשחזר את התרגום שכתב לשיר, במחי יד, בעוד דני קיי וצוותו ממתינים. את התוצאה תוכלו לראות בסרטון הזה, בו חושף דני קיי בפירוש את הסיבה לכך שהם שרים את הגרסה העברית של השיר. אפשר לראות כאן איך טופול נאבק בשפה האנגלית, וכמה לא נוח לו לשוחח בשפה שאינה שפת אמו:
אחרי החוייה הזו, לא פלא שאלמגור נדהם מבקשתו של טופול בפעם הבאה שנפגשו.
אלמגור סיים ביקור בין 10 שבועות בישראל, ובערב האחרון לשהותו בארץ ביקר את טופול בסט הצילומים של הסרט "ארבינקא". בין הצילומים קרא לו טופול וביקש ממנו טובה קטנה "אבל תבטיח שלא תספר לאיש. שלא יצחקו." אמר טופול. אלמגור הבטיח, וטופול ביקש: "ברגע שתגיע לארה"ב שלח לי מיד את הנוסח האנגלי של 'כנר על הגג'." מדוע ולמה, שאל אלמגור: "הוא התבונן סביב בזהירות, כדי לוודא שאין איש שומע את הדברים. 'קיימת אפשרות שאוזמן בקרוב ללונדון, לבחינה בקשר ל'כנר", אמר לי. 'ואני רוצה להפתיע אותם, וללמוד קצת את הטקסט האנגלי עוד לפני הנסיעה. ' 'לאיזה תפקיד?' שאלתי בתמימות. 'אני יודע שלא תאמין,' גמגם, 'אבל לתפקיד של טוביה".
למרות שהבטיח לטופול, אלמגור התקשה שלא לצחוק.
"תפקיד ראשי? באנגלית? בלונדון? זכרתי איך העדיף דני קיי לשיר את ׳לחיים!׳ בעברית במקום לחכות עד שחיים ילמד את השיר האנגלי. חשבתי על התיאטרון הלונדוני. סר לורנס אוליבייה, פיטר ברוק. נזכרתי בהבטחות לכוכבים האחרים של ׳כנר על הגג׳ בארץ. הבטחות קורצות, מפתות, להופעות בחו״ל, שנסתיימו במפח נפש מר. נראה היה שחיים קרא את מחשבותיי. ׳מה אכפת לך?׳ לחש. ׳שלח את הטקסט. מבטיח?'… אני מודה ומתוודה: לא זו בלבד שלא, האמנתי אז לרגע כי יזכה בתפקיד הראשי. לא האמנתי אפילו שיגיע ללונדון, לבחינה."
למרות ספקנותו, עמד אלמגור בהבטחתו וכשחזר לארה"ב שלח את הטקסט האנגלי לטופול. הוא כעס על עצמו שבזבז יותר משני דולר על הספרון ועל המשלוח לארץ (סכום שווה ערך לשישים וחמישה שקלים בימינו). במשך כמה חודשים לא שמע אלמגור דבר וחצי דבר מטופול. הוא הניח שהעניין התמסמס או שטופול נכשל באודישן, ולא חשב על כך עוד.
ואז הגיעו הביקורות מלונדון. כולם היללו את הישראלי שהפליא לשחק את טוביה החולב על במות הווסט אנד. אלמגור מיהר לשלוח לטופול מברק, הפעם באנגלית:
"שמחתי לשמוע שרוטשילד הלונדוני עומד לשיר בקרוב 'לו הייתי טופול'. סטופ. רק אל תשכח שאתה עדיין חייב לי שני דולר ועשרה סנט."
סיפורנו הנפתל טרם הסתיים. חודשיים לאחר מכן, מספר אלמגור, הוא טס מניו יורק לתל אביב. בדרך החליט, יעצור לערב אחד בלונדון כדי לראות במו עיניו את חיים טופול משחק את טוביה החולב באנגלית, ולבדוק אם יש אמת בביקורות המופרזות על משחקו המשובח. את התשובה לכך קיבל כבר במונית משדה התעופה:
"נהג המונית אדום החוטם שאל אותי במבטא קוקני טיפוסי כמה זמן אני מתעתד לשהות בעיר. וכששמע שאהיה בלונדון רק ערב דבר אחד, אמר מיד: 'אם כך, יש דבר אחד בלבד שאסור לך להחמיץ, בייחוד אם באת ללונדון ללילה אחד בלבד…יש מיוזיקל חדש בעיר, ואסור להחמיצו', הפתיע אותי…'אם רק תצליח להשיג כרטיס. 'כנר על הגג' – שמעת על המחזה הזה? מופיע בו שחקן צעיר, יוצא מן הכלל. טופול, מישראל. אתה יודע, ישראל…' אני נשבע לבם, שכך בדיוק אמר. ומבלי שאומר לו גם ברמז, כי ישראלי אני." הנהג הפתיע את אלמגור בבקיאותו במחזמר ובכוכבו. הוא סיפר לאלמגור את תוכנן של הביקורות שמהללות את טופול ואף ריכל על שכרו הגבהו, יותר משל כל שחקן אחר על במות לונדון באותה עת.
"לפתע העיר הנהג בעצב: 'אתה יודע, אני חושש שלא תראוהו עוד שם, בישראל', ואחר הרהור שני הוסיף באותה נעימה 'בעצם גם אנו ודאי נאבד אותו בקרוב. הוא דיבר לפתע על טופול כאילו היה זה נכס בריטי לאומי מדורי־דורות." כתב אלמגור בטורו.
כשפגש אלמגור את טופול מאחורי הקלעים, לקראת ההצגה, מצא שותף להרהוריו ותשובות לחששותיו: "'זוכר איך היינו מציצים בעיתון … כדי לראות מהם המחזות המוצגים כרגע בלונדון ומיהם השחקנים החדשים שנתגלו על במותיה?' מעלה טופול הרהורים תוך כדי התאפרות. 'לומר לך את האמת, לא תפשתי את עושר האפשרויות הטמונות במחזה זה לשחקן רק לאחר שראיתי את רודנסקי. אפילו זירו מוסטל [השחקן הראשון שגילם את טוביה החולב במחזמר בברודווי – ל.ה] לא השפיע עלי כל כך. חבל רק שלא היה לי בארץ שום במאי או עוזר, שיעבדו עמי כהלכה על התפקיד. אבל כאן — ארבעה חדשים תמימים השקענו בעבודה. כאן אין חכמות"…
אלמגור עזב את אחורי הקלעים ופנה לכסאו בקהל. הוא ישב בציפייה דרוכה וחיכה לעלייתו של טופול על הבמה
"ראיתי את 'כנר על הגג' בחמישה ביצועים שונים, וחששתי מעט מהופעתו של טופול על הבימה האנגלית." כתב אלמגור, "אבל מן הרגע הראשון לעלותו על הבמה, ידעתי שאין עוד סיבה לחשוש. 'סאלח' שלנו שולט בקהל ובבמה כ'סטאר' מן הדרגה הראשונה והאנגלית שבפיו אינה מזכירה כלל את זו שנשמעה שנה קודם לכן בתכניתו של דני קיי… פה ושם מורגשת עדיין במשחקו קשיחות־מה, בשל השפה הזרה, אבל גם זו תחלוף ודאי עם הזמן… וכשתמה ההצגה, והקהל הלונדוני קם על רגליו ומחא כפיים בהתלהבות, תוך קריאות קולניות חוזרות ונשנות 'בראבו! בראבו!' צבטתי את עצמי כדי להיווכח שאמנם מריעים הכל למי שהחל את דרכו עלי במות ב"מערכון המגמגמים."
שנים ספורות לאחר ששיחק את טוביה בהצלחה כבירה בווסט אנד, קיבל חיים טופול את תפקיד טוביה החולב גם בהפקה ההוליוודית של המחזמר. הוא גבר על שחקנים בכירים ממנו, וגם על זירו מוסטל, השחקן היהודי אמריקאי שחנך את דמותו של טוביה על במות ברודווי. דורות של שחקנים אימצו את משחקו האיקוני של מוסטל בבואם לגלם את טוביה על בנות ברחבי העולם, אבל כשהגיעה העת לצלם את הסרט על פי המחזמר, הרגיש במאי הסרט, נורמן ג'ואיסון, שמוסטל יאפיל על הסרט במשחקו הגדול מהחיים. ״לא הרגשתי שהוא חלבן רוסי״ סיפר בסרט דוקומנטרי אודות "כנר על הגג". ואז פנה אליו שלדון הרניק, המחזאי של המחזמר "כנר על הגג" וסיפר לו: "אתה יודע, יש מישהו ישראלי, טופול שמשחק בתפקיד טוביה בלונדון.״ ״טסתי ללונדון. ראיתי את טופול וראיתי את ההצגה ופתאום הרגשתי אמת. הרגשתי אמינות. הרגשתי שאני לא מסתכל על הפקה אמריקאית עם מישהו מברוקלין. הרגשתי שהוא גאה להיות יהודי." סיפר ג'ואיסון.
"כנר על הגג" היה הצלחה בינלאומית גם כסרט וזכה בשלושה פרסי אוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב לשנת 1971, אחד מהם לטופול על משחקו בסרט. חיים טופול גילם את טוביה החולב שוב במהלך השנים. בין היתר בהפקה של ברודווי בסוף שנות ה-80, וב-1997 חזר לשיר "לו הייתי רוטשילד" בעברית, בהפקה של אברהם "דשא" פשנל.
