שירה | לשון המוות הכחול

שירים מאת שמואל מוניץ, עירית אבני כהן ודותן ברום

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
06.05.2020
שלומי ללוש, דיוקן עצמי (טנטלוס), שמן על בד, 135X100 ס"מ, 2013. מתוך התערוכה "ונפל אור", מוזיאון בר־דוד, ברעם (אוצר: אבי איפרגן)

.

שמואל מוניץ

בלעדיי

"הָיִיתִי רוֹצָה לָמוּת לְשָׁעָה"
(סיון שביט)

לוּ רַק
אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת
אֶנְטֹשׁ אוֹתִי בַּחוֹלוֹת
אֶשְׁכַּח אוֹתִי בַּמְּכוֹנִית
אֲנַתֵּק אֶת כַּבְלֵי הַמַּחְשָׁבָה,
אֶמָּלֵט מִמְּצוּלוֹת הַהַכָּרָה
אֶל נְשִׁימַת הַכְּלוּם,
אָסִיר אֶת אֲזִיקֵי הַזְּמַן
וְהַמָּקוֹם

(אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה אֲנִי מַרְכִּיב בְּשַׁבָּת
מִכְּפִיסֵי עֵץ עַל שָׁטִיחַ בַּסָּלוֹן
בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן קִיּוּם)

כְּדֵי לְהַבְהֵב צָרִיךְ לִכְבּוֹת
כְּדֵי לְהַבְהֵב צָרִיךְ לִכְבּוֹת
רֶגַע אֶחָד חֶשְׁכַת עִלָּפוֹן
רֶגַע אֶחָד בִּלְעָדַי

 

שמואל מוניץ, יליד 1995, הוא סטודנט ללשון עברית באוניברסיטה העברית, סגן עורך מוצש, מוסף התרבות והפנאי של העיתון מקור ראשון. ספרו הראשון, "שום נס בחצי התורן", יצא לאור ב־2017 בהוצאת אבן חושן.

.

.

עירית אבני כהן


כָּל מָה שֶׁבֶּאֱמֶת הִצְטָרַכְנוּ –
לְחַזֵּק וּלְהַחְזִיק
יָדַעְנוּ לְהַסְבִּיר
יָתֵד וְאֹהֶל,
רַק הָרוּחַ
רוּחַ

 


תַּרְחִיבִי לְרֶגַע בַּצָּרוֹת
לְמָשָׁל בַּחַמְצִיץ –
גִּבְעוֹל בּוֹעֵל
כּוֹתֶרֶת
צְהֻבָּה

מָצוּץ מֵהָאֶצְבַּע
אַתְּ תַּגִּידִי
וַאֲנִי אֲלַטֵּף לָךְ אָמָה וּקְמִיצָה
וְלֹא אַחְמִיץ
בָּךְ
זֶרֶת

 

שיריה של עירית אבני כהן התפרסמו בכתבי עת ובמוספי עיתונים – הארץ, דבר, ידיעות אחרונות, עתון 77, הליקון, קפל, ליריקה, ועוד, וכן בתוכניות רדיו שונות. ספר ביכוריה, ״לצידו״ (פרוזה), ראה אור בהוצאת גוונים בשנת 2017.

.

.

דותן ברום

חורף בים המלח

יָרֵחַ לֶסֶת לְבָנָה
מוּטָל בִּשְׁמֵי טֵבֵת, קָרוֹב
מֵעַל מִתְאָר מָצוּק כֵּהֶה,
מַלְבִּין טְרָשִׁים מֵהַר עַד חוֹף.

הַלַּיְלָה – לֹעַ הַמִּדְבָּר –
חוֹשֵׂף שִׁנֵּי סַלְעֵי עֲנָק
וְהֶבֶל פִּיו, יָבֵשׁ וְקַר,
נָשׁוּף אָפֹר, נוֹשֵׂא אָבָק.

הַחֹשֶׁךְ – חֶסֶד מְגֻרְדָּם,
גּוּפוֹ עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַחוֹל:
נְצִיב הַמֶּלַח שֶׁבַּדָּם
וּלְשׁוֹן הַמָּוֶת הַכָּחֹל.

 

החי הדומם

לְאַחַר שֶׁאֲנָשִׁים מֵתִים, הַזְּמַן נִפְרַד מֵהַגּוּף.
אַךְ הַגּוּף רָאָה –
הָיוּ בָּם סַכִּינֵי מַתֶּכֶת וְסִירוֹת,
הָיוּ בָּם כְּלֵי חֶרֶס דּוֹמְמִים,
עָפָר שֶׁנִּמְסַר מִדּוֹר לְדוֹר
וּדְבָרִים שִׁמּוּשִׁיִּים
כְּצִפּוֹרִים.
רְאִיַּת הַגּוּף נִשְׁתַּמְּרָה בַּשֹּׁנִי בֵּין אֶבֶן לְעֵץ:
הָאֶבֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּאֶבֶן אַחֶרֶת,
הָעֵצִים הֵם דָּבָר
הָעוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

 

סבסטיאן

רָצִיתִי לְהָקִים עַל שְׁמוֹ
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּגְשִׁים סֶבַּסְטְיָאן
מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ
בֵּית יוֹרֵי בַּקֶּשֶׁת
שֶׁמֵּחֲרַכָּיו רוֹאִים עִיר וְרֻדָּה.
(יונה וולך)

סֶבַּסְטְיָאן, לֹא הֵיטַבְתָּ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא כִּידוֹן.
גּוּפְךָ תָּמִיד נִרְאָה כָּל כָּךְ מַכְמִיר בְּתוֹךְ מַדִּים,
כְּמוֹ חַיַּת קִרְקָס לְמַנְגִּינַת אָקוֹרְדְּיוֹן.

אַךְ דַּע שֶׁהַחֲשָׁד – הוּא לְבַדּוֹ מֵקִים עֵדִים
(בְּעַד לִכְסוּת הַנֵּץ רָאוּ לְךָ נוֹצַת טַוָּס),
וְגַם אִם אֵין בּוֹ צֶדֶק בְּהֶחְלֵט נֶחְרַץ גְּזַר דִּין.

כְּתֹב לַאֲהוּבֶיךָ וְסַפֵּר: אֲנִי מוּבָס,
אַךְ מֵחַלּוֹן תָּאִי אֲנִי חוֹלֵם עַל עִיר וְרֻדָּה
וּבָהּ – מִגְדָּל, וּבוֹ שׁוֹכֵב הַנַּעַר שֶׁכָּבַס

אֶת תַּכְרִיכֵי קִצִּי. אֲנִי נָכוֹן לָעֲקֵדָה.
וּכְשֶׁהֵם יִמְצְאוּךָ תִּהְיֶה כְּבָר מְפֻלָּח
וּמִפִּצְעֵי הַחֵץ תִּנְבַּע טִפַּת דָּם יְחִידָה

וּמִפִּצְעֵי הַחֵץ יִפְרַח סָגֹל אֶשְׁכּוֹל לִילָךְ
וְהֵם יֹאמְרוּ: הָיָה. וְהֵם יֹאמְרוּ: הַכֹּל נִסְלַח.

 

דותן ברום הוא משורר, מחנך וחוקר היסטוריה קווירית. מתגורר בחיפה. שיריו התפרסמו במוספים, באנתולוגיות ובכתבי עת שונים. חתן פרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת 2019. ספר הביכורים שלו יראה אור בקרוב בהוצאת פרדס.

 

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת קרן להמן, דעאל רודריגז גארסיה ומרב פיטון

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation