שירה | פֶּרֶץ סילוני כחום היום

שירים מאת נועם דרומי, דלילה מסל גורדון ויורם חורש

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
20.05.2020
נעמי טנהאוזר, אורזלי והפעמון (מתוך ספר ילדים שוויצרי), פלסטלינה על קרטון, 23X17 ס"מ, 2018

.

נועם דרומי

כל המדורות שדלקו בעולם דלקו בתוך הבטן שלי

לִהְיוֹת בַּכִּיס הַקָּטָן שֶׁל אֱלֹהִים.
הַסַּקְרָנוּת לִחְיוֹת וְהַצִּפִּיָּה
עוֹלָה בְּכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר, וְהִיא
עוֹלָה גַּם עַל מְצוּקוֹת הַנֶּפֶשׁ הַנִּזְכָּרוֹת
וְחוֹזְרוֹת כִּי
פִּשְׁפַּשׁ הַלֵּב פָּתוּחַ תָּמִיד עַד
קְצֵה הַקָּצֶה.

וְהַפִּשְׁפָּשׁ מֻקַּף יַסְמִין, אַלְמוֹגָּן, קִדָּה וְכָל רֵיחָם
וּפַעֲמוֹן תָּלוּי שָׁם גַּם.
וּבַכִּיס הַקָּטָן תְּפִלּוֹת גְּדוֹלוֹת
הַסַּקְרָנוּת לִחְיוֹת, הַבַּקָּשָׁה לְאַהֲבָה –
שֶׁתִּגְדֹּשׁ אֶת כָּל סְאַת הַלֵּב
וְהַפַּעֲמוֹן וְהָעִנְבָּל בְּתוֹכוֹ, שֶׁיִּפָּגְשׁוּ, שֶׁיִּתָּקְלוּ גַּם אִם בְּיַד הַגּוֹרָל, בְּמִקְרֶה, בְּטָעוּת, וּמֵעֵת לְעֵת –
שֶׁיְּצַלְצֵל.

וּמֵהַכִּיס הַקָּטָן מְנַצְנְצִים
חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.

 

נועם דרומי, אחות מוסמכת במרפאה אזורית ובעלת תואר ראשון בסיעוד, גרה בגולן ועוסקת בפרמקלצ'ר, קיימות וסביבה. השיר מתוך ספר בכתובים.

.

.

דלילה מסל גורדון

מראת הכיס של הנמלה הקטנה בעולם

הָעוֹלָם הַמְּקוֹרִי אָבַד
וְנִגְנַב בַּד־בְּבַד עִם הַיָּרֵחַ
שֶׁנִּמְצָא בַּכִּיס הַקָּטָן
שֶׁל הַנְּמָלָה הַקְּטַנָּה
בָּעוֹלָם
שֶׁהִיא כָּאֵם הַקְּדוּמָה
הַמִּינְיָאטוּרִית.

.

1
פַּעַם מְכַשֵּׁפָה כָּעֲסָה עַל הָעוֹלָם בְּאֹפֶן כְּלָלִי
וְלֹא בְּאֹפֶן סְפֵּצִיפִי וּנְקֻדָּתִי,
וְלָכֵן הָרְסָה בִּבְעִיטָה
עִם צִפֹּרֶן שְׁבוּרָה, קָשָׁה וִיבֵשָׁה,
אֲבָל עָבָה כְּמוֹ זְגוּגִית עָבָה
שֶׁל מִשְׁקָפַיִם,
בִּנְיָן עַל כָּל יוֹשְׁבָיו.

.

2
אֲבָל הַבִּנְיָן נִשְׁאָר עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ
כִּי הוּא הָיָה בִּנְיָן אֲמִתִּי
שֶׁלֹּא הֵגִיב לִמְכַשֵּׁפוֹת כָּמוֹהָ
שֶׁקַּיָּמוֹת בְּעוֹלַם הַדִּמְיוֹן בִּלְבַד
וְגַם לֹא לְמִפְלְצוֹת־יָד קְטַנּוֹת כָּמוֹהָ
שֶׁאֶפְשָׁר לְאַגְרֵף אוֹתָן בְּאֶגְרוֹף מְמֻצָּע.

אֲבָל נִשְׁמַט וְנָפַל בַּחֲלוֹם.

 

דלילה מסל גורדון, ילידת ארגנטינה 1968, למדה קולנוע וספרות באוניברסיטת תל אביב. שיריה ראו אור בבמות שונות, בהן עיתונות הכתובה וכתבי העת שבו, מאזניים, קפל ועִתון 77. פרסמה שלושה ספרי שירה: "הלשון הגדולה של אימא" (אבן חושן, 2015), שזיכה אותה בפרס למשוררים בתחילת דרכם, "ספר שמואלה" (אבן חושן, 2016), ו"החיים העצובים של עמיקם ומתתיהו" (אבן חושן, 2018), וכן שני ספרי ילדים. ספר שיריה הרביעי, "תותי, העוגות העירומות והאימהות הקטנות", עתיד לראות אור בשנה הקרובה בהוצאת אבן חושן.

.

.

יורם חורש

מתוך המחזור "נימפות המים" 

נימפת המזרקה 

פֶּרֶץ־סִילוֹנִי כְּחֹם הַיּוֹם גּוֹאֶה
נְתָזָיו שׁוּב מִשְׁתַּבְּרִים בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ
עַל לֶחְיָהּ שֶׁל הַנִּימְפָה הָאוֹר תּוֹעֶה
לְהוֹסִיף וּלְעַטֵּר לַיּוֹם עוֹד נֶמֶשׁ

בָּהּ דְּרָכִים שׁוּב סוֹאֲנוֹת לְהִתְעַלּוֹת
בְּשִׁקְשׁוּקֵי־מֵימֶיהָ הַמִּתְרַעְנְנִים
בַּסֻּלָּם כְּבָר נִסְפָּרוֹת הַמַּעֲלוֹת
הִנֵּה הֵן מַשִּׁילוֹת אֶת אוֹבֵךְ־הַשָּׁנִים

וּכְמוֹ תְּפִלָּה אֵל עַל שָׁבָה וְנִשָּׂאָה
לְשַׁחַק־מְרוֹמִים וְשׁוּב מוּטַחַת
לֹא תְּוַתֵּר בַּטּוֹב, לֹא תִּוָּאֵשׁ בָּרַע
אֶת הָאֲוִיר הַדַּל הִיא שׁוּב פּוֹלַחַת

אוֹסֶפֶת מֵחָדָשׁ מִכֹּל אֲשֶׁר נִפְרַע
וְשָׁבָה לְהָבִיס תְּבוּסָה נִצַּחַת

.

נימפת האגם 

בַּאֲגַם־הַזְּמַן בָּבוּאָתְךָ נֶחְתֶּמֶת
בִּרְאִי־יַמַּת־הַמַּיִם הַנִּקְוִים
בְּמַאֲגַר־תּוֹדַעַתְךָ הַנֶּאֱטֶמֶת
הַגֹּמֶא וְהַסּוּף נֶעֱזָבִים

וּבְעֵינֵי־הַבְּדֹלַח שֶׁל נִימְפַת־הַיָּם
סְגוּרוֹת וּנְעוּלוֹת כָּל הַדְּלָתוֹת
וְאֵין מִי שֶׁיַּבְחִין אַיֵּה הַנֶּעְלָם
וְאֵין מִי שֶׁיָּרִים מֵאַשְׁפַּתּוֹת

וְהִיא מַכָּה גַּלִּים בִּפְנֵי הַהִשְׁתַּקְּפוּת
נָפְשָׁהּ שׁוּב לְחַלֵּץ אֶל הַחוֹפִים
וּבַמִּקְוֶה הִיא אַף טוֹבֶלֶת בִּתְכִיפוּת
כְּדֵי לְהַדְחִיק וּכְדֵי לִדְחֹק סוֹפִים

וְהַשֵּׁדִים שֶׁבְּרֹאשָׁהּ תְּאֵבֵי־צְפִיפוּת
נֶאֱחָזִים הֵמָּה וְשׁוּב מַרְפִּים

 

יורם חורש, בן 56, מלונאי, מתגורר באילת. שיריו פורסמו בכתבי העת משיב הרוח, הו! והליקון.

 

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת שמואל מוניץ, עירית אבני כהן ודותן ברום

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation