במלאת יובל להסתדרות הציונית, יצאה לאור מפה ציורית הסוקרת 50 שנות התישבות ציונית ופיתוח הארץ. המפה יצאה בשלוש מהדורות: עברית, אנגלית ויידיש, בעריכת ארנסט מכנר, וצוירה ע"י ש. לוב S. Loeb.
אזור תחנת הכח של רוטנברג ובסמוך הישוב תל אור מתוך המהדורה ביידיש. מאוסף המפות ע"ש ערן לאור Pal 1535
המפה המלאה מציגה את התפתחות ההתיישבות היהודית במהלך שלוש תקופות זמן; במהלכן ניתן להתרשם מהגידול בשטחים הצבועים ירוק ומייצגים את אדמות היהודים
ההסתדרות הציונית אשר הוקמה בקונגרס הציוני הראשון בבזל ב- 1897, המשרד הארצישראלי וממשיכתו הסוכנות היהודית, קרן היסוד שריכזה את איסוף התרומות לבנין הארץ והקרן הקימת, כולם סייעו במהלך השנים לרכישת אדמות ולהקמת ישובים יהודים בארץ. במפת סיכום פועלם של הגופים הללו בין 1897 ועד 1947, בוחר העורך להדגיש אתרים מסוימים המהווים לדעתו אבני דרך בציר הזמן של תהליך יישוב הארץ.
לדוגמא, "דגניה 1909 אם הקבוצות"
דגניה, "אם הקבוצות" קמה ביוזמת המשרד הארצישראלי אשר הזמין קבוצת חלוצים שהגיעו למקום ב- 1909 לעבוד במקום בתשלום. לכן תאריך זה מופיע על המפה, ולא 1910 שנחשב התאריך הרשמי לייסוד ההתיישבות השיתופית בדגניה ע"י הקומונה החדרתית
חלוצי הקומונה החדרתית בין הצריפים באום ג'וני (דגניה) 1912. צילם: ליאו קהאן. רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל.
בתי דגניה בצילום ממטוס גרמני, 1918. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית
הכיתוב "עמק יזרעאל ביצות קדחת" טעון בדיקה; אנו יודעים שביצות אפיינו במובהק אזורי התיישבות כמו מדרום לזכרון יעקב (ביצות כבארה) או אזור חדרה, אך לגבי עמק יזרעאל, הביצות היוו בפועל אחוז מזערי מאדמותיו, כפי שאפשר לראות למשל במאמר "ביצות עמק יזרעאל אגדה ומציאות" מאת יורם בר גל ושמואל שמאי. זיהוי הביצות עם עמק יזרעאל העצים את רעיון גאולת האדמה השוממה והפיכתה ליישובים פורחים ונראה שבמפה זו המסר הכללי גבר על הדיוק הגיאוגרפי-היסטורי.
מתוך: ביצות עמק יזרעאל אגדה ומציאות, קתדרה 27 (תשמ"ג) עמ' 170
תנאי הכרחי לקיום התיישבות הינו מקורות מים: מאמץ מיוחד הושקע בהנחת צינור המים לנגב שסיפק מים לשתיה ולחקלאות; החלוץ מצויר במפה כנפיל עצום מימדים כהמחשה לפעולה הציונית הכבירה.
ערשטער וואסער –רער אין נגב [צינור מים ראשון בנגב] 1946-1947 – הנחת קו המים הראשון לנגב
חפירה לקראת הנחת צינור מים לנגב. נדב מן, ביתמונה. מאוסף חנן בהיר. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.
הנחת צינור מים לנגב. נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין. מקור האוסף: תמר לוי. האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית
המפה כוללת שמונה עשרה דמויות חלוצים, מתוכן שלוש של נשים.
חלוצה מאכילה תרנגולות או קוטפת פרי הדר
החלוץ דג בכנרת, חורש בטרקטור, שומר רכוב על סוס, עובד עם מכוש
תחנת הכח של רוטנברג בנהריים והישוב תל אור בו גרו עובדי המקום ומשפחותיהם. התחנה ספקה חשמל לישובים ארץ ישראל משנת 1928 עד 1948 עת הפסיקה התחנה פעולתה ופונה היישוב
הקמת תחנת הכח בנהריים, 1927 בערך. רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראלבניית תחנת הכח של רוטנברג בנהריים. 1927 בערך. רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל
בחתך המפה העדכני ביותר, הכיתוב מתייחס גם למבצע הקמת 11 הנקודות בצפון נגב ביוזמת הסוכנות היהודית בשנת 1946
במפה נמצא ציון לשנת הקמת נמל תל אביב, מספר התושבים היהודים בעיר, הקמת ההתישבות העובדת החדשה – הפיכת "מדבריות חול למקומות ישוב" ועוד
באיור מרכז התעשיה במפרץ חיפה נמצא את מגדלי הקירור ("לבניות") של בתי הזיקוק; מצוינת שנת הקמת נמל חיפה, ומצפון מאויירת התיישבות חומה ומגדל בחניתה
מצודות אוסישקין (קבוצת הישובים שמנחם אוסישקין ביקש שייקראו על שמו) – ביניהם ישובי חומה ומגדל – כפי שמעיד הציור – הקיבוצים דפנה ודן
חוץ מלשמש סיכום ותיעוד העבר, המפה הצבעונית במהדורה התלת לשונית שימשה את הקרן הקיימת כאמצעי לגיוס תרומות למוסדות הציוניים לצורך המשך גאולת הארץ ובניינה.
תגובות על כתבה זו