ברר ברר ו-זזזז: איך תושבי ארץ ישראל למדו להשתמש בטלפון אוטומטי

בשנות השלושים של המאה העשרים הגיעה לארץ ישראל המצאה חדשה - מרכזיית טלפון אוטומטית, כזאת שבה חיוג מספר מוביל ישר אל היעד, בלי לשוחח עם מרכזנים שהעבירו חוטים בין שלוחות. איך לימד מדריך הטלפון את המשתמשים להשתמש בטכנולוגיה החדשה ומה עושים כשאין תשובה?

עמית נאור
04.11.2021
1
הילד יובל שרון משחק בטלפון בשנות החמישים. באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

טכנולוגיה היא תחום שמתפתח במהירות הבזק במאה השנים האחרונות. כשהשורות האלה נכתבות, בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21, מילים כמו "מרכזיה", "מרכזנית", ואפילו "אזור חיוג", כמעט ואינן מובנות לרוב הקוראים והקוראות. אבל בימים אחרים, כשאנשים הסתובבו עם אלפונים קטנים ובהם רשימת כל מכריהם מסודרת לפי אל"ף-בי"ת ובסמוך לכל שם מספר הטלפון שלו – אז כולם ידעו איך זה עובד.

עוד לפני כן, בעשורים הראשונים להמצאת הטלפון, אפילו מספרי טלפון לא היו. כדי להתקשר כל שהיה צריך לעשות הוא להרים את השפופרת, ולדבר עם המרכזן או המרכזנית. הם חיברו פיזית את החוט למקום המתאים על מנת שתוכלו לדבר עם היעד המבוקש. מאוחר יותר הומצאה המרכזיה האוטומטית, הומצאו מספרי הטלפון, והומצאה פעולת החיוג – בחוגה, למי שזוכר. מאז גם החוגה נמוגה אל תהום הנשייה, אז נזכיר שהמחייגים נדרשו לתחוב את אצבעם אל החור עם המספר המתאים, ולסובב את החוגה נגד כיוון השעון עד תום הסיבוב. ואז הם גם היו צריכים לחכות שהחוגה תשוב למקומה הרגיל לפני שיכולים היו לחייג את המספר הבא. אפשר לדמיין את התסכול לעומת הבחירה באיש קשר ולחיצה על לחצן ירוק.

1
אישה משוחחת בטלפון. צילום: בוריס כרמי, מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

בשנות השלושים הגיע סוף סוף החידוש גם לארץ ישראל. סוף כל סוף משתמשי הטלפון בארץ ישראל – היו בערך כמה מאות כאלה – לא נזדקקו יותר להודיע למרכזנים ולמרכזניות עם מי הם מבקשים לדבר, אלא יכולים היו לחייג את המספר ולהתחבר ליעדם אוטומטית. חלקם אולי הצטערו על כך (וראו תמונה מצורפת), אבל אי אפשר לעצור את גלגלי הקדמה. וכמו שהיום צריך להסביר איך השתמשו במכשירי הטלפון המוזרים האלה, כך היה צריך ללמד את בני התקופה איך משתמשים בטכנולוגיה החדשה הזאת.

1
המשתמשים מתבקשים לא לדבר עם הטלפניות. מתוך מדריך הטלפון שנת תרצ"ד (1934), לפני התקנת המרכזייה האוטומטית

על כן למדריכי הטלפון שהודפסו בשנים שלאחר החידוש המלהיב, נוספו כמה עמודי הסבר למשתמשים החדשים. במבט לאחור, המדריכים האלו הם חלון לארץ ישראל של אז: לעברית, למרקם החברתי, ולחידושים הטכנולוגיים המטלטלים.

1
מדריך הטלפון של שנת תרצ"ח (1938) הוא בעל חיוג מקוצר! במקום לחפש כל פעם את מספרי הטלפון המבוקשים ביותר, יש מקום לכתוב אותם בראשית המדריך

ראשית, מדריך הטלפונים לא מזניח את השיטה הישנה. דף ההסבר הראשון עדיין עוסק בשירות "הרגיל" בו נעזרים במרכזן או במרכזנית. תחת הכותרת "מהות שירות הטלפון" נכתב במדריך כך: "שלושה צדדים שותפים לשיחה טלפונית, והם: אתה בעצמך, המרכז והמנוי הרחוק. שיחה טלפונית מוצלחת אפשרית בהשתתפות שלושת הצדדים האלה ואיננה אפשרית בלעדיהם. אינו די למרכז בלבדו לעשות את עבודתו כראוי אלא שלושת הצדדים חייבים לעבוד יחד בהתאמה, ומטעם זה אתה מתבקש להטות אוזן קשבת להוראות כדלקמן". מלחיץ, אבל נרצה ששיחת הטלפון תעלה יפה, אז בואו נקשיב.

"דבר ברור וישר לתוך כלי-הדיבור", פותחת ההוראה הראשונה, ומוסיפה נקודה שחשובה גם היום: "אם דיברת ברור אתה פטור כמעט בהחלט מדבר בקול רם". דבר שני: כשהשיחה תמה, יש להשיב את מה שנקרא "כלי השמיעה" למקומו. ושלישית, מדגישים המחברים, אין להשיב את כלי השמיעה למקומו כל עוד נמשכת השיחה.

1
קטע מתוך דף ההסבר על השימוש בטלפון, מדריך הטלפון תרצ"ח. אפשר לצפות בשני עמודי ההסבר כאן וכאן

ויש עוד הוראות חשובות למען הנימוס. "כיצד עונים לשיחתו של מנוי אחר?", שואל המדריך ועונה, "ענה תכף. שכן חשיבות יתרה מיוחסת לתשובה תכופה", בין היתר כי "מחובתה של הטלפוניסטית לנתק את הקשר ברגע שהמשוחח משיב את כלי השמיעה שלו למקומו, ומזמן שנותק הקשר אי אפשר לה, לטלפוניסטית, אלא לעיתים רחוקות מאוד, מהודיע שוב את מספרו של המשוחח". כלומר, תשכחו משירות כוכבית 42, ואל תחשבו אפילו על שיחה מזוהה.

איך עונים? "אם בית פרטי, ענה: 'מר לוי מדבר'. אם אדם אחר מדבר בשם מר לוי, ענה: 'ביתו של מר לוי'. אם בית מסחר, ענה: 'לוי ושות'. אל תען "הן" או "הלוא", לפי שמילים אלה יש בהן משום איבוד זמן". בהמשך מסבירים המחברים שמילוי שיטתי אחרי ההוראות האלו יסייע בהספקת שירות מוצלח וטוב, ויכולתו של שירות הטלפונים לשרת את הציבור כיאות תלוי במידת הסיוע שמתקבל מאת המנויים. כמו כן, מפצירים המחברים במנויים להתייחס יפה אל המרכזנים והמרכזניות, "באותה מידה של דרך ארץ ואדיבות שאתה דורש מהם להתייחס אליך".

1
אם מדובר בבית פרטי, ענה "מר לוי מדבר". מתוך מדריך הטלפון שנת תרצ"ח

לאחר מכן מגיעים לעיקר, והוא ההסבר על השימוש בטלפון האוטומטי החדש, כזה שבו נגרע מהמטלפנים התענוג לשוחח עם טלפוניסטים, ועליהם לחייג את המספר ולהמתין עד שיענו. "משנשמע קול הסיבוב הכנס אצבע בחור המראה את הספרה הראשונה של המספר הדרוש לך, סובב את החוגה עד שהאצבע תגיע למעצור ואח"כ הוצא את האצבע כדי שהחוגה תחזור למקומה. עשה כן בכל ספרה של המספר הדרוש", כך מסביר המדריך את עקרון החיוג החדש. שימו לב ש"אין להתחיל בסיבוב בחוגה אלא לאחר ששמעת מבעד לשפופרת את קול הסיבוב".

מאחר שכבר אין טלפוניסטית שתסביר לך אם הקו תפוס או אין תשובה, מבהיר המדריך מה לעשות במקרים כאלה. "אם המספר הדרוש הוא תפוס…אין כל תועלת בסיבוב שני מיד. עליך לחכות רגעים מספר בטרם תחזור ותסובב את החוגה כדי לדרוש את מספרך". לתשומת לב כל מי שהשאיר פעם חמש שיחות שלא נענו תוך עשר דקות אצל מישהו.

1
כיצד משתמשים בטלפון אוטומטי? מתוך מדריך הטלפון שנת תרצ"ח. לצפייה בעמוד המלא לחצו כאן

"כשאתה שומע את 'קול הצלצול' פירושו כי הפעמון של המספר הדרוש לך מצלצל. אם נמשך הקול זמן מה ואין המנוי עונה, פירוש הדבר שאין תשובה! ולפי שהמנוי אינו נמצא מסתמא בביתו אין כל תועלת לחזור ולסובב את החוגה". עוד כמה עשורים יעברו עד שיגיע לארץ ישראל גם המשיבון האלקטרוני, ועוד קצת זמן אחר כך עד שהודעות התא הקולי ייעלמו לחלוטין.

החידוש העיקרי במעבר לטלפון האוטומטי היה שמנויי הטלפון נדרשו לפתע להבין לבדם מה קורה, ללא עזרת מרכזנים שליוו אותם בפעולה. לצורך כך הומצאו הצלילים המוכרים לנו עד היום משיחות הטלפון שלנו. המדריך האדיב מפרט כיצד נשמעים הצלילים. קול הסיבוב (כלומר קו פתוח) הוא "קול נהימה ממושך". בזמן הצלצול נשמע הקול "ברר ברר – ברר ברר". כשהמספר תפוס תשמעו "זזזז – זזזז – זזזז – זזזז", וכן הלאה. משהו מההוראות וההסברים שניתנו למשתמשי הטלפון שרד ב"שיר הטלפון" של הגשש החיוור.

1
"ברר ברר – ברר ברר". טבלת הצלילים ופירושם, מתוך מדריך הטלפון של שנת תרצ"ח

כאן נפתח המדריך עצמו, ובו רשימת כל המנויים בארץ ישראל. רובם בירושלים, תל אביב וחיפה, ומיעוטם בערים נוספות כמו באר שבע, בית לחם, בית שאן וג'נין. בכל בת ים כולה היה רק טלפון אחד במשרד הדואר למשל. בין המנויים אפשר למצוא גם ידוענים מקומיים כמו ד"ר הלנה כגן, מנחם אוסישקין ובני משפחת נשאשיבי בירושלים, איתמר בן אב"י ואחרים בתל אביב. במדריך יש גם לא מעט פרסומות נאות, ממש כמו במדריך דפי זהב. קצרה היריעה מלתאר את כל הפרטים המופיעים במדריך, ומעט מהם תוכלו לראות בעצמכם בגרסת המדריך שזמינה דיגיטלית באתר הספרייה הלאומית.

1
שני עמודים מתוך מדריך הטלפון של שנת תרצ"ח. פרסומת לבירה היינקן לצד רשימת השמות

אם תרצו להעיר, להוסיף או לתקן, אנא כתבו לנו כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם. ואם תרצו, בואו גם לבקר בספרייה (על פי כללי התו הירוק) וחפשו קרובי משפחה במדריכי הטלפונים של שנות השלושים.

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation