מה קורה כשעולה חדשה ועולה חדש מגיעים ללמוד עברית באולפן? דן אלמגור מספר לגילה פלם ולתמר זיגמן על השיר "עברית קשה שפה".
"זה נולד ברחוב הקטן שלנו, במרחק חמישה בתים. מצד אחד יוסי, מצד שני רבקה ואני באמצע", מספר דן אלמגור על השיר "עברית קשה שפה" שנכלל במופע של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי 'נישואין נוסח גירושין' והפך לאחד מלהיטיו. אלמגור שהיה שכן של בנאי ומיכאלי פגש בהם פעם בפעם וכתב עבורם שירים שונים. "פעם אחת, במקרה, הגיע אלי ידיד, עולה חדש מארצות הברית וסיפר לי על חוויות לימוד העברית שלו באולפן". הידיד התלונן באוזני אלמגור על העובדה שבאולפנים שבהם לומדים עולים חדשים מאותה ארץ מוצא הלימוד יעיל פחות, שכן התלמידים משוחחים ביניהם בשפת אמם ולא נדרשים לעברית, בעוד שבאולפנים אחרים שבהם נפגשים עולים חדשים מארצות שונות, הדרך היחידה לתקשר בין התלמידים היא בעברית וכך נאלצים העולים לשוחח בעברית ומתוך כך לרכוש את השפה. "אז נולד אצלי רעיון לכתוב שיר שמשתתפים בו שניים; הוא והיא, שלא מבינים האחד את השני. שניהם מדברים עברית אולפנית – 'עברית קשה שפה', הם מסרסים ומשנים את סדר המילים במשפט…".
בדיוק באותו הזמן עבדו רבקה מיכאלי ויוסי בנאי על תכניתם המשותפת. אלמגור העביר את השיר ליאיר רוזנבלום. "אני חושב שיאיר ממש הלחין את זה תוך יום ורבקה ויוסי עשו אצלי בבית חזרות וזה השיר שהיה בתכנית". הביטוי "עברית קשה שפה" נעשה זה מכבר למטבע לשון בשפה העברית. גם המורה יוכבד ו"אולפן עקיבא" הונצחו בשיר וכבר למעלה מארבעים שנה שהשיר מושר וזוכה לגרסאות כיסוי חדשות.
סְלִיחָה, אוּלַי שָעוֹן?
כַּמָה שָׁעָה… רוֹצֶה
יֵשׁ פֹּה בְּאָרֶץ שָבוּעַיִם
יֵשׁ חָדָשׁ עוֹלֶה.
עִבְרִית לִלְמֹד, עוֹד לֹא לָדַעַת
יֵשׁ הַרְבֵּה קָשֶׁה.
גַּם כֵּן אֲנִי אֻלְפָּן,
לִלְמֹד קְצָת זְמַן,
אֲנִי כִּתָּה מוֹרָה יוֹכֶבֶד.
כַּמָּה זְמַן לִלְמֹד?
אֻלְפַּן עֲקִיבָא מָתַי בַּבּׂקֶר
אַרְבָּעָה שָׁעוֹת.
אַח, עִבְרִית קָשָׁה שָֹפָה,
גַּם שָׁפָה מִתְבַּלְבֶּלֶת,
אֲבָל אֶפְשָר מְדַבֵּר לְאַט –
אֲנִי עִם אַתָּה,
גַּם כֵּן אֲנִי עִם אַתְּ.
אֲנִי עִם אַתָּה,
גַּם כֵּן אֲנִי עִם אַתְּ.
אֲנִי אוֹתְךָ לִרְאוֹת,
מַהֵר מִלּוֹן לִקְנוֹת,
מַבִּיט מִלּוֹן מַתְחִיל מֵאָלֶף,
מָה רִאשׁוֹן לִרְאוֹת.
אוֹהֵב, אֱהׂב, אָהַב, אוֹהֶבֶת.
מִלִּים יָפֶה מְאׂד.
יֵש גְבֶרֶת?
לֹא בִּכְלָל, יֵשׁ אִישׁ?
יֵשׁ אַף אֶחָד.
הַרְבֵּה קָשֶׁה לְהִסְתַּדֵּר פּׂה.
בֶּן אָדָם לְבַד.
אִם לַבֶּן אָדָם חָבֵר
חַיִּים יוֹתֵר נֶחְמָד.
אַח, עִבְרִית קָשָׁה שָֹפָה…
סוֹכְנוּת נָתַן דִּירָה,
מַפְתֵּחַ לֹא נָתַן,
אוׂמֵר לִפְנֵי נוֹתֵן מַפְתֵּחַ
צָרִיךְ מֵבִיא חָתָן.
אוׂמֵר: אֶחָד זֶה מִשְפָּחָה
יוׂתֵר מִדַּי קָטָן
לִי יֵש גָּדוׂל תַּנּוּר,
לִי יֵש פְרִיגִ'ידֶר,
לִי יֵש "מֻתָּר" עַל טֵלֵוִיזְיָה,
אֶצְלִי קָטָן פְּסַנְתֵּר,
אֵין אוֹטוֹ,
לִי יֵש אוֹפוּנַיִם,
יֵש אֵיךְ נִסְתַּדֵּר.
אַח, עִבְרִית קָשָׁה שָֹפָה,
גַּם שָׁפָה מִתְבַּלְבֶּלֶת,
מָחָר לָגוּר לֹא יוֹתֵר לְבַד.
אֲנִי עִם אַתָּה,
גַּם כֵּן אֲנִי עִם אַתְּ.
אֲנִי עִם אַתָּה,
גַּם כֵּן אֲנִי עִם אַתְּ.
"אחר כמה עשרות הצגות של התכנית הבידורית 'נישואין נוסח גירושין' בהפקת 'התיאטרון העממי של דשא (פשנל), אמרתי בלבי: אי אפשר שלא ללכת סוף סוף לראותם, שהרי כאן לא מדובר באיזה זוג זמרים-חקיינים-בדרנים, שרק אתמול נולדו על איזו במה חלטורית או חיילית, אלא בשני אמנים בשלים שכבר הוכיחו את עצמם לא פעם…". מילים אלו פתחו את טור הבידור של העיתונאי נחמן בן-עמי "הצגות ה-250 יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ב'נישואין נוסח גירושין'" שפורסם בעיתון מעריב ב-24 ביוני 1973.
התכנית "נישואין נוסח גירושין" הופקה בידי אברהם דשא (פשנל), בוימה בידי נסים אלוני ועל ההנהלה המוזיקלית והעיבודים הופקד המלחין והמוזיקאי יאיר רוזנבלום. בתכנית נכללו מערכונים קצרים פרי עטם של נסים אלוני ויוסי בנאי לצד שירים שאת רובם הלחין יאיר רוזנבלום למילים מאת נסים אלוני, דן אלמגור וחיים חפר. שיר נוסף שנכלל במופע היה השיר המתורגם "נהר עמוק" שכתב והלחין פיליפ בליי ותורגם מצרפתית בידי הזמר והשחקן שמעון בר.
ואם בטעויות עסקינן, "גם שפה מתבלבלת", ננצל את ההזדמנות לתקן את הדרוש תיקון. בתכניית המופע נפלה טעות והוחלף שמו של דן אלמגור מחבר השיר, בשמו של במאי התכנית נסים אלוני.
ובכך החזרנו עטרה ליושנה.
פרויקט מיוחד: גלו את הסיפור מאחורי השירים והספרים האהובים
מכירים סיפורים נוספים שמאחורי השירים? הצטרפו לקהילת "הסיפור מאחורי" בפייסבוק ושתפו אותנו
מיהו הילד הרך מ"מה אברך" שנפל במלחמה?
רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר – הסיפור העצוב שמאחורי השיר והמשורר
"הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ": השיר הראשון שחיברה רחל המשוררת בעברית
מחלקת המוזיקה עוסקת באיסוף, קטלוג והנגשה של חומרי מוזיקה הן בכתב ודפוס והן בהקלטות. במחלקה אוספים מיוחדים של מוזיקה יהודית וישראלית וכן ארכיונים אישיים של מלחינים, מבצעים ומוסדות מוזיקה. בצוות המחלקה מוזיקולוגים וכן טכנאי קול העוסק בהקלטות ובשימור הקלטות. זהו אוסף המוזיקה היהודית והישראלית הגדול ביותר מסוגו בעולם.
