"זה נולד ברחוב הקטן שלנו, במרחק חמישה בתים. מצד אחד יוסי, מצד שני רבקה ואני באמצע", מספר דן אלמגור על השיר "עברית קשה שפה" שנכלל במופע של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי 'נישואין נוסח גירושין' והפך לאחד מלהיטיו. אלמגור שהיה שכן של בנאי ומיכאלי פגש בהם פעם בפעם וכתב עבורם שירים שונים. "פעם אחת, במקרה, הגיע אלי ידיד, עולה חדש מארצות הברית וסיפר לי על חוויות לימוד העברית שלו באולפן". הידיד התלונן באוזני אלמגור על העובדה שבאולפנים שבהם לומדים עולים חדשים מאותה ארץ מוצא הלימוד יעיל פחות, שכן התלמידים משוחחים ביניהם בשפת אמם ולא נדרשים לעברית, בעוד שבאולפנים אחרים שבהם נפגשים עולים חדשים מארצות שונות, הדרך היחידה לתקשר בין התלמידים היא בעברית וכך נאלצים העולים לשוחח בעברית ומתוך כך לרכוש את השפה. "אז נולד אצלי רעיון לכתוב שיר שמשתתפים בו שניים; הוא והיא, שלא מבינים האחד את השני. שניהם מדברים עברית אולפנית – 'עברית קשה שפה', הם מסרסים ומשנים את סדר המילים במשפט…".
בדיוק באותו הזמן עבדו רבקה מיכאלי ויוסי בנאי על תכניתם המשותפת. אלמגור העביר את השיר ליאיר רוזנבלום. "אני חושב שיאיר ממש הלחין את זה תוך יום ורבקה ויוסי עשו אצלי בבית חזרות וזה השיר שהיה בתכנית". הביטוי "עברית קשה שפה" נעשה זה מכבר למטבע לשון בשפה העברית. גם המורה יוכבד ו"אולפן עקיבא" הונצחו בשיר וכבר למעלה מארבעים שנה שהשיר מושר וזוכה לגרסאות כיסוי חדשות.
"אחר כמה עשרות הצגות של התכנית הבידורית 'נישואין נוסח גירושין' בהפקת 'התיאטרון העממי של דשא (פשנל), אמרתי בלבי: אי אפשר שלא ללכת סוף סוף לראותם, שהרי כאן לא מדובר באיזה זוג זמרים-חקיינים-בדרנים, שרק אתמול נולדו על איזו במה חלטורית או חיילית, אלא בשני אמנים בשלים שכבר הוכיחו את עצמם לא פעם…". מילים אלו פתחו את טור הבידור של העיתונאי נחמן בן-עמי "הצגות ה-250 יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ב'נישואין נוסח גירושין'" שפורסם בעיתון מעריב ב-24 ביוני 1973.
התכנית "נישואין נוסח גירושין" הופקה בידי אברהם דשא (פשנל), בוימה בידי נסים אלוני ועל ההנהלה המוזיקלית והעיבודים הופקד המלחין והמוזיקאי יאיר רוזנבלום. בתכנית נכללו מערכונים קצרים פרי עטם של נסים אלוני ויוסי בנאי לצד שירים שאת רובם הלחין יאיר רוזנבלום למילים מאת נסים אלוני, דן אלמגור וחיים חפר. שיר נוסף שנכלל במופע היה השיר המתורגם "נהר עמוק" שכתב והלחין פיליפ בליי ותורגם מצרפתית בידי הזמר והשחקן שמעון בר.
מחברת ללימוד ניקוד, מתוך ארכיון יאיר רוזנבלום, הספרייה הלאומית
ואם בטעויות עסקינן, "גם שפה מתבלבלת", ננצל את ההזדמנות לתקן את הדרוש תיקון. בתכניית המופע נפלה טעות והוחלף שמו של דן אלמגור מחבר השיר, בשמו של במאי התכנית נסים אלוני.
"קסיוס קליי נגד חלפון", אוסף הכרזות בספרייה הלאומית
בניגוד לדעה המקובלת, "החלפון של הגשש" לא קשור לסרט "גבעת חלפון אינה עונה" וזאת מהסיבה הפשוטה שהסרט עדיין לא יצא בזמן כתיבת השיר. "החלפון של הגשש" בשיר מתייחס למערכונים הפופולריים של הגשש מהתכנית "קסיוס קליי נגד חלפון".
ומי זה אותו צבי, שתמיד יש לו משהו חשוב לומר? "'צבי אומר' זה צבי שיסל כמובן…", סיפר איינשטיין. "תמיד עם טיפות אף, ותמיד הרוח הזו, שנושבת מן החלון ונכנסת לאוזן. וכמובן הוויכוחים הבלתי פוסקים באוטו, חלק רוצה שהחלונות יהיו סגורים וחלק אומר אוויר, אוויר, תפתח…". שיסל – השחקן, הבמאי והמפיק – היה חבר קרוב של איינשטיין ושותף שלו גם ב"חבורת לול".
את אהדתו של איינשטיין להפועל תל-אביב כולם מכירים. בשנה שבה נכתב השיר, הפועל תל אביב סבלה מעונה גרועה במיוחד, וכמעט שירדה ליגה – כך שאין ספק שמסכנים היו האוהדים (ואריק ביניהם) שאכלו להם ת'לב…
כתבה שפורסמה בעיתון "דבר" במרץ 1973. לחצו על התמונה לכתבה המלאה
השנים 1974-1973 היו אכן שנים מסעירות מאוד בעולם חקר החלל. בין היתר בזכות תכנית מארינר של נאס"א ששלחה גשושיות אל כוכבי הלכת השכנים לכדור הארץ. "האם כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת השמש עליו מסוגלים להתקיים חיים?", שאלו את עצמם האסטרונומים ככל שהתגלו עוד ועוד פרטים על השכנים שלנו בשביל החלב.
הכתבה פורסמה ב"דבר", 3 בינואר, 1971. לחצו על התמונה לכתבה המלאה
שורה של פיגועי טרור שמקור מבצעיהם ברצועת עזה התרחשו בתחילת שנת ה-70. אחד מהפיגועים המזעזעים ביותר בגל הטרור של אותה תקופה, היה רצח שני הילדים מרק ואביגיל ארויו ז"ל לאחר שמחבל השליך רימון למכונית המשפחה. ככה שהפחד "שיעוף איזה רימון" היה חשש מוחשי מאוד באותה תקופה.
בסרט "סע לאט" בכיכובם של אריק איינשטיין, צבי שיסל ואחרים, אלמנט "סע לאט" מככב ממש בתחילתו של הסרט. כבר בדקות הראשונות של הסרט איינשטיין מבקש לפתוח חלון ודורש: "סע לאט!":