חשיפה ראשונה: דוש מצייר מהחזית את קרבות מלחמת יום הכיפורים

45 שנה לאחר המלחמה אנחנו חושפים לראשונה את הסקיצות המקוריות שרשם האבא של שרוליק מהחזית

חן מלול
03.10.2018

ההיסטוריה, הדרך שבה אנו מרכיבים רצף קוהרנטי מאסופת האירועים שקרו בעבר, נוטה להסתדר ברָאשֵׁי הזוכרים ובספרי החוקרים המאוחרים בצורה מובנית, ברורה, סיפורית. כל מאורע – גדול כקטן – הוא גם תקדים וגם חולייה חדשה בשרשרת. וכך הופכת שמחת הניצחון האדירה של ששת הימים, כשמביטים בה מנקודת המבט של מלחמת יום הכיפורים, לחטא גאווה שמחכה ליום הדין.

העובדה שההיסטוריה היא סיפור לא עושה אותה לשגויה או מסולפת. לפעמים זו התשובה היחידה שיש בידינו כדי להתמודד עם הלם האירועים, ובמקרה של מלחמת יום הכיפורים – מן האיומות שבמלחמות ישראל – עם ההפתעה שטמנו צבאות ערב לצה"ל, והתוצאות האיומות של השכול הזה.

מבין תיקי ארכיון הקריקטוריסט והסופר קריאל גרדוש (המוכר לנו כדוֹש) השמור בספרייה הלאומית נמצא תיק יחיד, השמור בכותרת "מלחמת יום הכיפורים – רישומים מקוריים", המאפשר לנו, הצופות והצופים בדיעבד, לחזור אל רגעי הלחימה, אל ההלם שלפני ההבנה החדשה של מלחמת 73'. אין זה התיק היחיד של דוש הקשור לאותה מלחמה, אך הוא היחיד המכיל פריטים שיצר דוש במהלכה.

בסיבוב הגדול הקודם בין ישראל לבין צבאות ערב, במלחמת ששת הימים, ניסחו דוש ושותפו ליצירה אפרים קישון תגובה הולמת בספר ושמו 'סליחה שניצחנו'. בספר הזה, המבוסס רובו ככולו על טורים סאטיריים שחיבר קישון וקריקטורות מאת דוש, אנו עדים לטרנספורמציה שעבר שרוליק – הדמות המוכרת והאהובה ביותר של דוש – מנער סקרן ושובב לחייל בוגר הנלחם בכל החזיתות נגד אויבי ישראל.

"צה"ל הוכיח בשלוש חזיתות שיעילותו עוברת את כל הגבולות", קריקטורה של דוש מתוך הספר "סליחה שנצחנו!"

בסיבוב הנוכחי נראו הדברים ברורים פחות. לפי הציורים השמורים בתיק הספיק דוש לפעול בשתי החזיתות – בסיני ובגולן – לצייר (וגם לכתוב קצת) את שראו עיניו.

הנסיבות מאחורי הנסיעה של דוש לחזית לא ברורות – האם הייתה זו יוזמה פרטית, או שיצא בשליחות עיתון "מעריב" שם עבד? העובדה שצייר את הלוחמים, את החיילים בחמ"ל ואפילו את ביקור קברניטי המדינה בחזית, מלמדת שגיחות אלו נעשו בתאום מלא עם צה"ל.

על רוב הניירות שאייר דוש לא נמצא כל סימן מיוחד, אף על פי שבחלקם ציין דוש את התאריך והמקום שבו אייר. זאת מלבד שלוש ניירות – שלושתם "דף לחייל" שחילק קצין החינוך הראשי לחיילים במלחמה – כשבהם משולבים ציורים של דוש.

ה"דף לחייל" הראשון חוּלק ביומה השלישי של המלחמה, ב-8 באוקטובר, והוא עוסק בלוחמה בחזית סיני: מסרו מאופק, אך אופטימי: הלחימה התייצבה וישראל עוברת להתקפה שתסתיים לבטח בתבוסת האויב. בצדו השני של הדף שרבט דוש ציורים של טנקים שראה בחזית.

"דף לחייל" מה-8 באוקטובר 1973, עם שרבוטים של דוש בצדו השני

הדף השני מאופק פחות.

הוא חוּלק לחיילים ביומה הרביעי של המלחמה, ב-9 באוקטובר, בכותרת "המשך שלב הכתישה". בצידו השמאלי של הדף נמצא איור של דוש, שרוליק הנתלה בקלילות (גם אם בכעס) על קרניו של אדם בעל ראש שור המבקש לנגח בו. המסר של הדף לחייל מוצג כבר במשפט הפתיחה שלו: "בתום ארבעה ימי קרבות כותש צה"ל את צבאות האויב אשר פתחו במלחמה. העורף ממשיך בחיים תקינים. העולם היהודי מגלה הזדהות עם מאבקה של ישראל". לפחות באשר לשתי ההצהרות הראשונות נוכל לקבוע שמדובר בהערכה אופטימית להפליא.

מאחורי "הדף לחייל" השני אייר דוש מספר סצנות, ובין השאר סצנה ובה מה שנראה כהופעה (הכיתוב מציין "להקה"). לא ברור היכן התקיימה הופעה זו, בפני מי, והאם אכן מדובר בהופעה, כיוון ששמותיהם של שני בסיסים שונים לפחות מופיעים לצד האיור המקופל.

"דף לחייל" מה-9 באוקטובר 1973 עם שרבוטים של דוש בצדו השני
 

"הדף לחייל" השלישי הוא סקיצה שייצר דוש המתארת את חציית התעלה בסיני.

סקיצה של "דף לחייל". ללא תאריך

אילו איורים נוספים של דוש נמצאים בתיק בארכיון?

דוש לא אייר קרבות של ממש. לא תמיד אפשר להפריד בין האיורים כדי לקבוע באיזו חזית מדובר, אך בשתי החזיתות אנו רואים בעיקר איורים של טנקים, ג'יפים, חיילים מזוקנים או לא מגולחים (מרבית הכוחות הלוחמים בצד הישראלי היו כוחות מילואים), אך גם פה ושם – מטוסים, מסוקים וטילי נ"ט.

"מוצב פיקוד נ"מ" – סקיצה של דוש מימי המלחמה
"נקודת יירוט". סקיצה של דוש מהמלחמה
אם נסתמך על מעט התאריכים הכתובים בין הדפים, נצטרך לקבוע שלפחות חלק מהאיורים של חזית סיני אייר דוש לאחר המלחמה. התאריכים שהצמיד לאיורי חזית סיני מתחילים בתאריך ה-29.10, עשרה יום מתום הקרבות.    
זוג איורים מחזית סיני, התאריך המצוין הוא ה-29 באוקטובר 1973, עשרה ימים מתום הקרבות

בכל מקום שיכול היה, ציין דוש את שמות הלוחמים – כמעט תמיד בשם פרטי בלבד.

דוש לא הסתפק בהתבוננות פסיבית ויצר קשר עם מושאי ציוריו. זאת אנו למדים מכיתובים (לעתים סתומים) המופיעים בצד כמה מהאיורים. בחלקם דוש מזכיר לעצמו למסור דרישת שלום מהחיילים המשרתים לאנשים אחרים, אולי חיילים אחרים.

"יגאל מור ד"ש עבור (שם לא מוזהה, אולי קיצן?)" איור מחזית סיני

דוש אף נכח בביקור של קברניטי המדינה בחזית, ובראשם ראשת הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין. התאריך המופיע באיור המפורט ביותר מבין ארבעת האיורים באותה סדרה הוא אותו תאריך שהופיע כבר קודם – ה-29 באוקטובר 1973.

ביקור גולדה ודיין בחזית סיני, ה-29 באוקטובר 1973. מתוך ארכיון דוש בספרייה הלאומית
 

העיבוד המילולי היחיד למראות הקשים שנמצא בתיק נוגע לחזית הגולן. בקטע הקצר בעל הכותרת: "מרכז רמת הגולן: ציר הנפט לפני חושניה" כתב דוש:

"רכב סורי מנומר בעשרות רובץ מנופץ, שרוף בשדה האפור. בנוף הטיפוסי העצום של מרכז הגולן – טנקים, נושאי גייסות, רכב אספקה. אנחנו יודעים שבעוד זמן כל הברזל הזה יהפוך לחלק של הנוף. מחפשי זיכרונות יפרקו מהטנקים כל חלק שנושא כתובת ערבית או רוסית, ותיירים יצטלמו על-ידם. אך כעת זמן קצר אחרי תום הקרב האכזרי, השדה עדיין מעלה עשן. גופות מפעילי הרכב הסורי עדיין בפוזות מוזרות בצל הפלדה החרוכה.

איך זה קרה? איך זה התחולל? הטנקיסטים שלנו שחיסלו כוח גדול זה כבר נלחמים הרחק מעבר להרים. מטוסי חיל האוויר אצים רצים מעל ראשינו הלוך ושוב ולמרות שגם להם חלק גדול במעשה, הם כאילו שייכים לשמיים ולא למחזה הארצי הזה.

מי שכן שייך – אותו בחור – ילד, שניצב לפני. זקנקן בלונדיני מעגל את פניו הרזות ובצניעות, במילים מקוטעות אך במעין רוגע משונה מספר ומספר. הוא נשאר בעמדה קדמית עם 15 מחבריו, כשחלק מהם פצועים. הם נלחמו מבוצרים במשך 50 שעות, לעתים בקרב פנים אל פנים, לעתים מול טנק סורי שחדר לעמדתם במרחק של 3 מטר. הבלונדיני וחבריו מספרים ואנו עומדים מולם דוממים ומקשיבים יחד עם ההיסטוריה."

"מרכז רמת הגולן: ציר הנפט לפני חושניה". ללא תאריך. מתוך ארכיון דוש בספרייה הלאומית

היות שדוש לא ציין תאריך על דף זה, לא נוכל לקבוע מתי בדיוק נכתב, אך ברור שהיה זה בזמן שהלחימה בחזית הגולן עודנה התרחשה.  

דיווחים מהמלחמה

הצצה בתיק ארכיון נוסף מארכיון דוש השלים עבורנו את החורים בסיפור. התיק נקרא "מלחמת יום הכיפורים – קטעי עיתונות" והוא מכיל 5 גיליונות של שני עיתונים – מעריב וביטאון קרב של חיל האוויר. מהם אנו למדים שדוש אכן נשלח לחזית ככתב וכקריקטוריסט. הוא עשה זאת הן בשליחות עיתונו, "מעריב", הן ככתב עבור הביטאון הצבאי. הכתבה המפורטת ביותר שלו מתקופת המלחמה הופיעה בביטאון חיל האוויר, והיא גם זו העונה לנו על השאלה: האם נכח דוש בחזית סיני בזמן הלחימה? התשובה היא שכן.

ביומה האחרון של המלחמה התפרסמה בביטאון חיל האוויר, גיליון מס' 13, כתבה מעמיקה של דוש בעמוד האחרון.

החלק העליון של הכתבה המפורטת של דוש, התפרסם בביטאון קרבי 'חיל האויר' ב-19 באוקטובר 1973, גיליון מס' 13

בעזרת כתבה מעמיקה זו נוכל לעקוב לא רק אחר חוויותיו של דוש במלחמה, אלא גם אחר התוצר הסופי של חלק מהסקיצות שצייר בחזית.

"על לוחות ומחוגים", מתוך הכתבה בביטאון חיל האוויר
הסקיצה של אותה התמונה

בין גזרי העיתון נמצא גם את הגרסה הסופית של הסיפור הקצר שחיבר דוש בעודו בחזית הגולן. הכתבה התפרסמה בעיתון מעריב ב-12 באוקטובר 1973. עובדה זו מלמדת כי את תחילת המלחמה העביר דוש בחזית הגולן, ורק לאחר מכן הגיע לחזית סיני.

כתבה של דוש על ביקורו בחזית הגולן, התפרסם בעיתון "מעריב" ב-12 באוקטובר 1973

על חוויות הביקור המאוחר (הנוסף) בחזית סיני שהתקיים לאחר המלחמה, אנו יכולים לקרוא בכתבה בעיתון "מעריב" שפורסמה ב-2 בנובמבר 1973. גם הפעם נוכל להשוות את הסקיצה לציור הסופי.

כתבה של דוש על ביקורו השני לאחר המלחמה בחזית סיני, התפרסם בעיתון "מעריב" ב-2 בנובמבר 1973
הסקיצה של אותה התמונה

כתבות נוספות

"ספר שרוליק": הפרויקט הסודי של דוש שלא הושלם מעולם האם העתיק פיקאסו את יונת השלום של נחום גוטמן? הססנות, פחדנות וצה"ל ינצח! הקריקטורות שליוו את מלחמת ששת הימים    

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation