הפאם פאטאל מהירקון

אישה צעירה, בעל מבוגר שנרצח, כספי ירושה, דרכונים מזויפים ונזירה מחופשת: בסיפור הזה יש את כל המרכיבים לרומן בלשי של אגאתה כריסטי, רק שהוא סיפור אמיתי שקרה כאן בישראל. תעלומת הרצח באגם

1

צילום: מאיר כפיר, מתוך אוסף דן הדני, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

היה זה יום חורף בראשית שנת 1986 כשעוברי אורח הבחינו במכונית כחולה בתוך מימי האגם בפארק הירקון. בתוכה נמצאה גופתו של אדם בשם יוסי איזראלוב, נהג אוטובוס בחברת "דן" וחבר הקואופרטיב. בתחילה סבורים השוטרים שמדובר בהתאבדות. עם זאת, מתעוררים גם סימני שאלה: כיצד הגיע אל המושב האחורי דווקא? וכיצד התאבד וגם דאג שהמכונית תגיע למים? כיצד הגיעו למכונית מגפי נשים גבוהים? בני משפחתו גם הם מסרבים להאמין שאיזראלוב התאבד ודורשים חקירה ונתיחה שלאחר המוות, ואכן ממצאי הבדיקה כבר מעידים שמדובר פה בסיפור אחר לגמרי.

תוצאות הנתיחה הצביעו על כך שמישהו השקה את יוסי ביין וסיפק לו סמים מרדימים לפני שדחף אותו לאגם שבפארק הירקון. כעת, נפנו השוטרים לחפש חשודים, והחשד נפל – באופן טבעי אם תשאלו את גיבורת ספריה של אגאתה כריסטי, גברת מארפל – על אשתו הצעירה ממנו, גיתית איזראלוב. 

1
המכונית שנמשתה מהאגם בפארק הירקון. צילום: ישראל סימיונסקי. מתוך ארכיון דן הדני, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

זמן מה קודם לכן ביקש יוסי להתגרש מגיתית. הוא חשד שנישאה לו רק בגלל כספו. כשהמשיכו השוטרים לחקור עוד, גילו שחודשים ספורים לאחר נישואיהם פנתה גיתית למוסדות הקואופרטיב וביקשה לברר מהן זכויותיה של אלמנת חבר "דן". תשובת החברה הייתה שהאלמנה תזכה לפנסיה, אך רק לאחר שנתיים של נישואין. באורח פלא נרצח איזראלוב כחודש בלבד אחרי שהשניים ציינו שנתיים לנישואיהם. לא זאת אף זאת, דיון בבית הדין למשפחה בעניין גירושיהם נקבע ליום שלמחרת היום בו נתגלתה גופתו של יזראלוב.

בני משפחתו של יוסי איזראלוב היו בטוחים שגיתית היא האחראית ודרשו מהמשטרה לחקור אותה. הם העידו שבעבר כבר סיממה את איזראלוב וגנבה ממנו רכוש. אך גיתית הציגה לשוטרים אליבי כמעט מושלם – היא בכלל שהתה בלונדון, לשם הגיעה עוד לפני שנרצח בעלה. גם רישומי היציאה מהארץ אישרו שבזמן הרצח לא הייתה בישראל.

1
גיתית איזראלוב בזמן המשפט. צילום: שאול רחמים. מתוך ארכיון דן הדני, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

בינתיים התקשורת חגגה. תמונותיה של גיתית נפרשו במשך חודשים ארוכים מעל דפי מגזינים כדוגמת "העולם הזה" בליווית מעשיות שונות על פועלה. לקח זמן עד שהמשטרה איתרה את גיתית באירופה, ובינתיים חשפו  העיתונים עוד ועוד פרטים על הפאם פאטאל המסתורית. בדיווחים שמידת אמינותם אינה ברורה סיפרו עליה שהייתה נשואה שלוש או ארבע פעמים, שהיא שדדה יהלומים בהונג קונג ושהייתה מאהבתו של במאי הקולנוע אקירה קורסאווה. היא עצמה סיפקה לכתבים הלהוטים ציטוטים מרהיבים שנמרחו בעיתונים בכותרות ענק. היא הכחישה חלק מהשמועות עליה וליבתה אחרות, כשסיפרה למשל על אוסף הפאות העצום שלה. בינתיים, בדקו השוטרים האם שלחה שליח לבצע את הרצח, וביקשו את הסגרתה לצורך חקירה.

1
שלל כותרות מהעיתונים "חדשות" ו"מעריב" בחודשי הפרשה. מתוך אוסף העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א

לבסוף הצליחו השוטרים לגלות פרט חשוב: גיתית דווקא כן הייתה בארץ ביום הרצח. היא נכנסה לארץ בדרכון מזויף, מחופשת לנזירה. היא יצאה מהארץ זמן קצר אחרי הרצח בדרכון מזויף אחר. בין לבין החליפה בגדיה, יצרה קשר עם בעלה בנפרד, הזמינה אותו לדייט בפארק הירקון, ושם – על פי החשד – השקתה אותו ביין, סיממה ורצחה אותו. לאחר מכן, מלונדון ובזהותה האמיתית, הביעה צער על מותו של יוסי, אך לא מיהרה לחזור ולעמוד בפני החוקרים.

בסופו של דבר הוסגרה גיתית לישראל. בעיתונים התפעלו מהופעתה הזוהרת ומהתכשיטים הנוצצים שענדה כאילו הגיעה לפרימיירה של סרט בכיכובה. בחקירה הכחישה גיתית כל קשר למעשה ומעולם לא הודתה ברצח. היא היתלה בשוטרים ואף ניסתה לחמוק מהם בעת מעצרה. היא שינתה גרסאות אך לא קשרה את עצמה למעשה עצמו. במקביל, לא פסקה מניסיונותיה לתבוע את זכויותיה על כספי הפנסיה והביטוח שהגיעו ליוסי איזראלוב מתוקף היותו חבר קואופרטיב "דן". משפחתו של איזראלוב נאבקה בה בבית המשפט והצליחה לנצח.

1
גיתית איזראלוב מיד לאחר הסגרתה ונחיתתה בארץ. צילום: יוסי אלוני. מתוך ארכיון דן הדני, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

החקירה והמשפט היו גם הם חגיגה תקשורתית. המשטרה ניסתה שלל תרגילי חקירה בניסיון לחלץ מגיתית הודאה. המוני סקרנים הגיעו לדיוני בית המשפט בניסיון להעיף מבט בחשודה ברצח. לאורך כל הזמן הזה גיתית כפרה בכל ההאשמות. היא טענה שבעלה הוריד אותה בקולנוע בליל הרצח, האשימה אותו שהתעלל בילדתה מנישואים קודמים והמשיכה לטעון בלהט שאינה הרוצחת, אבל טענותיה לא שכנעו את בית המשפט. עד שראה אותה בפארק הירקון והנסיבות המחמירות של כניסתה ויציאתה מהארץ תרמו להרשעתה ברצח. היא נידונה למאסר עולם ונשלחה לכלא "נווה תרצה". אף על פי כן, נותרו עוד שאלות פתוחות: האם פעלה לבדה? האם באמת יכולה הייתה לדרדר לבד את המכונית לאגם? האם תכננה הכל מראש? היא רוצחת או חפה מפשע?

1
רוצחת או חפה מפשע? גיתית איזראלוב עם עורך דינה במהלך המשפט. צילום: יוסי אלוני, מתוך ארכיון דן הדני, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

בשנת 2000 שוחררה גיתית איזראלוב מהכלא לאחר שעונשה נקצב. היא ריצתה 14 שנות מאסר. מאז הספיקה להינשא שוב לאדם מבוגר ממנה בהרבה, לשנות את שמה, ועל פי כתבה של איילה חסון בערוץ רשת 13 להשתרבב לפרשת רצח אחרת. פרשת רצח יוסי איזראלוב היא בוודאי אחת מפרשיות הרצח המורכבות והמסתוריות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. קשה שלא להסתחרר מעודף הפרטים בפרשה המסובכת הזאת, שלמרות הכל אינה סרט בכיכובן של מרלן דיטריך או ברברה סטנוויק, אלא קרתה באמת, כאן בישראל.

אם תרצו להוסיף על האמור בכתבה, לתקן פרט או להגיב, כתבו לנו כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.

המפלצות ויצורי הפלא שילדיכם ירצו לפגוש

בקיץ הזה מחכה לילדים שלכם חוויה מופלאה וחד פעמית באולמות הספרייה הלאומית בירושלים, שם יזכו לפגוש מפלצות וחיות מופלאות שיצאו מבין הספרים והמפות, לשעתיים של מסע בזמן ובדמיון. כל הפרטים כאן

כמיטב המסורת, הספרייה הלאומית פותחת את שעריה בחודשי הקיץ לאמיצים ולאמיצות במיוחד. השנה תערך פעילות אינטראקטיבית וחווייתית, שתחשוף את הילדים שלכם לעולמם המופלא של יצורי הפלא המיתולוגיים: משחר האנושות, מימי המיתולוגיה בעת העתיקה, דרך הג'יני של אלאדין, מעשיות האחים גרים ועד נרניה, המציאו אנשים סיפורים עם מפלצות פלא. בספרייה הלאומית נכיר לילדים את היצורים המופלאים הללו, דרך חידות ואתגרים, המבוססים על המפות והספרים העתיקים השמורים באוצרות הספרייה.

המסע הפלאי שלנו יתחיל כשכל ילד יקבל "כתר מפלצות" אישי שיצרה עבורנו המאיירת זוכת הפרסים, אורית ברגמן. ממש כמו בהוגוורטס, כל אחד מהילדים והילדות יחולקו לבתי מפלצות, ויתחרו ביניהם עד הניצחון. יש גם פרסים!

באתגר הראשון נפגיש את הילדים עם מפת עולם עתיקה משובצת במפלצות ים נדירות, שאותן יצטרכו לאתר. בדרך הם יכירו את עולמם המיסתורי של המפלצות (וגם ילמדו קצת בלי לשים לב על המיתולוגיות של מפלצות ים ועל מפות עתיקות).

באתגר השני, יכירו הילדים את הקנטאור, הגריפון וההידרה ושאר היצורים הפלאיים בני הכלאיים, ששלטו בפולקלור של העולם העתיק, והיום ממלאים את ספרי הפנטזיה וההרפתקאות הנקראים ביותר.

באתגר השלישי יתנסו הילדים ביצירת "ספר מפלצות" אישי, שאותו ירכיבו מיצורי הפלא שפגשו באולמות הספרייה.

חיית פרא בספריה

הפעילות תתקיים בחללי הספרייה השונים ותונחה על ידי מדריכי מערך החינוך ומרכז המבקרים של הספרייה הלאומית, כחלק ממסורת פעילות קיצית זו השנה החמישית, שזוכה להצלחה רבה.

פעילות זו, היא עוד צעד חשוב לקירוב הקהל הצעיר לספריה הלאומית, תוך התאמת התוכן לגילו ולתחומי העניין שלו.

 

הפעילות תתקיים בין התאריכים 2.8.21-10.8.21, ו- 23.8.21-26.8.21

בכל יום יערכו שני סבבי פעילות, ב-10:30 וב-12:30

מחיר כרטיס 35 ש"ח לכל משתתף ולכל מלווה.

להרשמה לחצו כאן

הדרקון מארץ ישראל

סיפורי דרקונים לוקחים אותנו בדרך כלל למערות אפלות באירופה, אבל שורשיו של אחד מהסיפורים הקלאסיים ביותר בז'אנר נטועים כאן בארץ ישראל

1

מתוך הספר Musaeum hermeticum, reformatum et amplificatum, שנת 1749, אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

הידעתם? היה לפחות דרקון אחד בישראל. ידעתן? כשמזכירים דרקונים, בדרך כלל עולות לראש מחשבות על אבירים עטויי שריון, טירות עתיקות ומתנשאות לגובה, או בקיצור: פולקלור אירופי הנטוע בנופים האירופיים. בדרך כלל יש עלמה במצוקה, דרקון שמפיל את חיתתו על תושבי האזור, ואביר אמיץ שיוצא להציל את הנערה. לשם כך עליו לקטול את הדרקון. לפעמים יש גם אוצר גדול שהוא זוכה בו על הדרך. בפולקלור העולמי יש הרבה סיפורים כאלה, אבל אחד הסיפורים הבולטים מהמין הזה שמופיע במיתולוגיה הנוצרית ובתרבות המערבית נקשר עם השנים אל ארץ ישראל. ליתר דיוק, אל העיר לוד.

סיפורו של ג'ורג' והדרקון הוא קלאסיקה של סיפורי דרקונים, על אף שקיימות גרסאות רבות, ובחלקן סותרות. הוא מתחיל עם לידתו של גיאורגיוס, בן למשפחה נוצרית ממוצא יווני, חייל בצבא הרומאי. אביו היה מאזור קפדוקיה בטורקיה, אמו ילידת לוד שלנו בארץ ישראל. אביו מת עליו בעודו נער, וכך שבו הוא ואמו אל לוד, שם גדל ובגר, עד שהחליט להצטרף לצבא הרומאי. סופו של הסיפור, כמו סיפורי קדושים נוצריים רבים, מסתיים בעריפת ראשו על ידי הרומאים, שרדפו אותו בשל אמונתו הנוצרית.

1
גיאורגיוס קוטל את הדרקון, רפאל, סביב 1506. מתוך ויקיפדיה.

סיפור הדרקון "הודבק" לגיאורגיוס הקדוש בערך במאה ה-11. את הקרב עם הדרקון עצמו ממקמות הגרסאות השונות באזורים שונים, ביניהם לוב וטורקיה. אבל לנו לא אכפת להאמין שהסיפור התרחש גם הוא בלוד. על פי הסיפור, דרקון מזרה אימה הטיל שלטון טרור על חבל הארץ, ודרש מהתושבים מנחות ומתנות. על פי חלק מהתיאורים הוא שכן בתוך אגם או ביצה, והיה בכוחו להרעיל את מקורות המים. רעבונו של הדרקון לא ידע שובע, והכפריים נאלצו לספק לו שתי כבשים מדי יום ביומו. לאחר שנגמרו חיות המשק עברו התושבים להגיש לו קורבנות אדם. עד שיום אחד נפל הפור על נסיכה אהובה, שצפויה הייתה ליפול למלתעותיו של הדרקון. על אף שאביה המלך הציע את כל כספו וזהבו בתמורה, אף אחד לא הסכים להחליף אותה – מן הסתם – ואז נכנס לתמונה גיאורגיוס האמיץ. הוא הגיע לשם במקרה על סוסו הלבן, נושא את רומחו שנקרא "אשקלון". הנסיכה האומללה ניסתה לשכנע אותו לברוח, אך הוא נשבע להישאר לצידה. כשהדרקון הופיע, הוא דקר אותו בעזרת הרומח ופצע אותו אנושות. הוא ביקש מהנסיכה שתיתן לו את האבנט שהיה חגור על מותניה, והשליך אותו על צווארו של הדרקון. ברגע שהאבנט נגע בקשקשיו, הלך הדרקון אחרי הנסיכה כמו חיה מאולפת, והשניים הצעידו אותו ברחובות העיר.

1
דרקון נושך את זנבו. מתוך הספר Musaeum hermeticum, reformatum et amplificatum, שנת 1749, אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית
1
דרקון יורק אש, מתוך הספר Johannis Conradi Barchusen Elementa chemiae, אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

כאן הגרסאות השונות מעצבות את אופיו של גיאורגיוס באור קצת שונה: גרסה אחת אומרת שהוא הסכים להרוג את הדרקון רק בתנאי שתושבי העיר יסכימו להתנצר, והם הסכימו. גרסה אחרת אומרת שהוא קטל את הדרקון בכל מקרה, ואז גם חילק לעניים את כספי הפרס שקיבל מהמלך. תושבי העיר התפעלו והתנצרו כולם. על כל פנים, הסיפור המופלא, לצד הקריירה הצבאית של גיאורגיוס, הפכו אותו לקדוש מאוד פופולרי. היום הוא נחשב לפטרונם של חיילים, קשתים, פרשים והוא דוגמא בולטת למיתוס האביר הנוצרי. הוא גם הקדוש הפטרון של אנגליה (שעל דגלה מופיע "צלב ג'ורג' הקדוש"), גיאורגיה, אתיופיה, ליטא, יוון, הרשות הפלסטינית, מחוזות קטלוניה וארגון בספרד, הערים מוסקבה ואיסטנבול ועוד מקומות רבים אחרים. כמובן שגם העיר לוד הנציחה את שמו. על פי המסורת ראשו הערוף של ג'ורג' הובא לעיר, ושם הוא קבור, בכנסייה הקרויה על שמו בשם המפוצץ "כנסיית גיאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון". בכל שנה ב-16 בנובמבר (על פי הלוח הגרגוריאני), נערכת בעיר סעודה לכבודו של גיאורגיוס, בתאריך המסמל את העברת ראשו ללוד וקבורתו שם.

1
פרט מתוך מפה מעגלית של העולם, שנת 1543. על חוף לוב רובצים דרקונים. לוב היא אחת הזירות האפשריות של סיפור גיאורגיוס והדרקון. מתוך La mer des hystoires, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית
1
דרקון ים משחר לחופי ארץ ישראל. מפה משנת 1536, מתוך אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית

ואם בטיול ללוד לא תמצאו דרקונים, תוכלו למצוא כמה מהם כאן בספרייה הלאומית בירושלים. באוספי הספרייה השונים ליקטנו דרקונים מסוגים שונים המשובצים לאורך הכתבה הזו. יש כאן דרקונים שמופיעים במפות עתיקות, יש דרקונים מתוך ספרי מדע, יש דרקונים מכתבי יד מאוירים ויש דרקונים שסימלו סודות אלכימיים מסתוריים. כל התמונות בכתבה הן מאוספי הספרייה, אלא אם צוין אחרת, וזהו רק חלק קטן מכל הדרקונים שמסתתרים כאן בין המסדרונות. מוזמנות ומוזמנים לעיין בקטלוג הספרייה ולנסות לאתר דרקונים נוספים.

1
איור של "שלושת ראשי הדרקון", שלוש מתכות שלטענת האלכימאים התכתן יחד בחומצה חזקה תייצר את אבן החכמים. מתוך כתב יד אנגלי בן המאה ה-17, אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

אם תרצו לתקן דבר מה שמופיע בכתבה, להוסיף פרטים או להגיב, תוכלו לעשות זאת כאן בתגובות, בפייסבוק, באינסטגרם או בטוויטר.

"מהמטבח באהבה" – הספר ששינה את תרבות האוכל בארץ

רות סירקיס אספה מרחבי העולם ידע, חוויות ונסיון קולינרי של שנים, כדי לכתוב את ספר הבישול "מהמטבח באהבה". כך נולד הספר פורץ הדרך

רות סירקיס במטבח שלה ברמת אביב עם כמה מהספרים. צלם: יונתן בלום

ייתכן שספר הבישול פורץ הדרך "מהמטבח באהבה", ששינה את תרבות הקולינריה הישראלית, לא היה בא לעולם אלמלא הגיעו רות ורפי סירקיס לשהות בבוסטון, בתחילת שנות ה-60. הם הגיעו לבוסטון לאחר שרות סיימה .B.A בעבודה סוציאלית ובעלה, רפי, התקבל לעבודה במפעל היי-טק בבוסטון, וגם למד שם לתואר שני בהנדסת אלקטרוניקה.

בבוסטון נולדו לבני הזוג סירקיס שתי בנותיהם, וסירקיס הצעירה, שטיפלה בשתי בנותיה החלה לטפח תחביב חדש – בישול. היא נחשפה לעולם הקולינריה בארצות הברית של שנות ה-60: החנויות היו עמוסות סיפרי בישול ממטבחים מגוונים, דוכני העיתונים היו מלאים במגזינים צבעוניים העוסקים באוכל וגם בטלוויזיה יכולתם לצפות ולקבל השראה מתוכניות בישול. כוכבת תוכניות הבישול הייתה ג'וליה צ'יילד המפורסמת. סירקיס אהבה לצפות בה מכינה אוכל צרפתי קלאסי, וליישם את כל מה שקראה וראתה. היא החלה לבשל להנאתה ולהנאת בעלה וחבריהם, ואף הכינה עוגות יפות ומושקעות לימי ההולדת של הבנות. רפי בעלה צילם את מה שבישלה ואפתה.

רות בשוק האיכרים בבוסטון בשנת 1963. צילום: רפי סירקיס

אחרי 3 שנים בבוסטון, חזרו רות ורפי ארצה, ורות התחילה לארח חברים ובישלה עבורם מטעמים אליהם נחשפה בשנותיה בארצות הברית: "התחלתי לבשל לחברים בארץ, וכולם רצו מתכון זה או אחר. בגלל שהם חברים שלי הקפדתי לכתוב את המתכונים באופן מאד מדויק, כדי שלא יתפקשש להם בהכנה." סיפרה לנו רות.

רות במטבח שלה בחולון, 1974. צילום: יעל רוזן

 

בחלק מהסעודות שאירחו בני הזוג בביתם בישראל, הציג רפי מצגת שקופיות מהמאכלים והעוגות שרות הכינה. באחת הארוחות הללו פנה אל רות אחד מחבריה ואמר: "אולי כדאי שתפרסמי ספר עם המתכונים שלך?"

בעידודו ובעידודם של חברים אחרים, חיפשה רות דרך לפרסם את המתכונים. ב-1967 הגיעה אל יוסף (טומי) לפיד, שהקים באותה עת ירחון חדש לנשים בשם "את". לפיד, שראה את המתכונים של רות ואת צילומיו של רפי, הזמין אותה לכתוב את מדור הבישול ב"את" ומינה את רפי לְצַלָּם המדור. "זה היה מדור האוכל בצבע, הראשון בישראל. דן ריזינגר, הגרפיקאי שעיצב את המגזין, התייחס באותה רצינות לאופנה ולבישול והמדור שלי היה יפה, צבעוני ומטופח." אומרת רות.

רות נהנתה מאד מעבודתה כעיתונאית אוכל, אבל כעבור שנה בלבד נאלצה להודיע ללפיד שהיא מפסיקה את עבודתה: "טומי לפיד היה מאד מרוצה מהמדור, ולכן כשבאתי אליו בשנת 1968 כדי לומר לו שאני עוזבת ל- 4 שנים כי בעלי רפי מתמנה לקונסול בלוס אנג'לס, הוא הודיע לי שהמדור ימשיך להתקיים אפילו אם ייכתב בלוס אנג'לס. הוא ביקש שאשלח לו מאמרים, מתכונים ותמונות משם", מספרת רות.

ארבע השנים בהן שהתה בלוס אנג'לס היו קפיצת מדרגה קולינרית עבור סירקיס, וכן גם עבור קהל קוראיה בארץ. כאשת קונסול, רמת החשיפה של רות לתרבות הקולינרית בלוס אנג'לס ובארה"ב של תחילת שנות השבעים הייתה עצומה. רות אירחה והתארחה בארוחות מפוארות וביקרה במסעדות נחשבות. את מה שראתה ולמדה ניסתה ליישם במטבח הפרטי שלה: "השהייה בלוס אנג'לס הייתה סוג של בית ספר בשבילי." מספרת לנו רות "אירחו אותנו בבתים היפים והמפוארים של עשירי לוס אנג'לס ובוורלי הילס. השתתפנו בסעודות מפוארות שבהן מלצרים עם כפפות מגישים לנו את האוכל ששפים פרטיים עמלו על הכנתו. וכך יצא שראינו ונחשפנו לתרבות אירוח ברמה הגבוהה ביותר. כמו כן נחשפנו למסעדות שבהן הוגש האוכל הכי טוב שהיה באותה תקופה."

רות סירקיס דיווחה על אירועים מעולם הקולנוע ההוליוודי כאשר גרה בלוס אנג'לס. בצילום היא עם השחקן אנתוני קווין במסיבת עיתונאים. צילום: יח"צ, אלבום פרטי, 1970.

בתקופת שהותה בלוס אנג'לס פתחה סירקיס עבור קוראיה הישראלים צוהר קבוע אל עולם הקולינריה המודרנית: "בתחום הסוציולוגיה קיים מושג בשם "סוכן תרבות". אני הייתי מעין 'סוכנת תרבות' שהעבירה לישראל את מה שחוותה בארצות הברית. שלחתי לישראל כתבות וצילומים על מיטב האוכל שנחשפתי אליו בארה"ב. באותה תקופה גם טיילנו בעוד מקומות בעולם ושלחתי למגזין "את" כתבות וצילומים ממסעדות בהונג קונג, הודו ותאילנד. חשפתי את קוראיי לאוכל סיני, הודי, תאילנדי ואסיאתי עשרות שנים לפני שהוא נעשה פופולרי בארץ."

רות סריקיס עם השחקן צ'רלטון הסטון בלוס אנג'לס – עם מגזין "את" אשר רות מציגה בפניו

רות הייתה 'סוכנת תרבות' גם עבור הקהילה היהודית בארה"ב. היא כתבה במשך שלוש שנים מתכון שבועי באנגלית שהתפרסם בכ-100 העיתונים היהודיים בארה"ב, מחוף לחוף. בהמשך היא גם פרסמה ב-1972 בקליפורניה שני ספרי בישול בשפה האנגלית העוסקים באוכל יהודי והמיועדים לקהל האמריקאי. הספר הראשון עוסק במאכלים המוגשים בחגי ישראל והשני עוסק באוכל ישראלי פופולרי שהתיירים יכולים למצוא כשהם מבקרים בישראל.

רות ורפי סירקיס באירועי דיפלומטי בלוס אנג'לס. צילום: יחצ, אלבום פרטי, 1970

כאשר חזרה ארצה, המשיכה רות לפרסם את מדורה ב"את", וכבר היתה בשלה להוציא לאור ספר בישול בשפה העברית. "אחת הסיבות שהוצאתי את "מהמטבח באהבה" הייתה כי קיבלתי פניות חוזרות ונשנות מקוראות "את", שאספו את מתכוניי, וביקשו לקבל מתכונים שהתפרסמו במגזין בתוך ספר."

ב-1975 יצא לאור ספר הבישול "מהמטבח באהבה". הספר הכיל את הידע, הניסיון והתשוקה של סירקיס, כשהם מותאמים לציבור הישראלי. סירקיס השכילה לגלות לישראלים עולמות בישול ואירוח חדשים, אבל ידעה לערוך את השינויים וההתאמות המתחייבים כדי להתאים לחיך ולתרבות הישראלים: "כל מתכון שכתבתי הוא בהשראת דברים שאכלתי וניסיתי במטבח שלי עם המוצרים הזמינים שמצאתי בארץ. כשהיה מוצר שלא מצאתי, ניסיתי תחליפים" מספרת רות "הרבה פעמים תעשיית המזון הלכה בעקבותיי והתחילה לייצר או לייבא מוצרים שלא היו אז בחנויות, כמו רוטב סויה, למשל".

"מהמטבח באהבה" יצא בפורמט אלבומי חדשני. הצילומים הצבעוניים צולמו על ידי רפי סירקיס, בעלה של רות, והמעצב הגרפי הוא עמרם פרת, שגם עיצב את הגופן של האותיות המופיעות על עטיפת הספר. הספר יצא לראשונה בהוצאת זמורה-ביתן-מודן

למרות הפופולריות של סירקיס ככתבת אוכל ומתכונאית, סירקיס והמו"ל שלה לא ידעו איך יתקבל ספר הבישול שלה בחנויות הספרים ובקרב הקהל. בעוד שבארצות הברית היה שפע של ספרי בישול, בארץ היו רק כמה ספרים בודדים בנושא. גם ההתעקשות של רות ובעלה להוציא ספר בפורמט אלבומי גדול ובתוספת צילומים בצבע, אשר הגדילו מאד את עלויות הוצאתו, הייתה מעשה אמיץ וחדש בנוף הקולינרי הבתולי של ישראל.

גם מבנה הספר היה שונה ממה שהיה קיים עד כה בארץ: סירקיס בנתה אותו כך שאפשר לתכנן בעזרתו אירוח מסוגים שונים. "הספר מחולק ל-5 פרקים שכל חלק מתמקד בסוג אחר של אירוח: שמחות ומסיבות, ארוחות מזנון, ארוחות סביב השולחן, מסיבות מתוקות ועוגות ועוגיות לאירוח קל. הספר משקף את הניסיון שצברתי, באירוח כאשת קונסול" אומרת רות, ומוסיפה: "התייחסתי אל כתיבת הספר כאל כתיבת עבודת מאסטר אקדמית. בספר יש הרבה מילונים ואינדקסים ומידע בסיסי הקשור לתרבות האוכל ותרבות הבישול. הידע שלי מתבסס על לימודים וסדנאות שעשיתי בבתי ספר לבישול ברחבי העולם".

ההתעקשות של סירקיס השתלמה. "מהמטבח באהבה" נחשב לפורץ דרך בקולינריה הישראלית. הוא נמצא כמעט בכל בית ישראלי, ומנות נבחרות מתוכו עדיין מוגשות במטבחים הביתיים של 2021: "כל מה שחוויתי ולמדתי שימש לי כבסיס לספר. למתכונים בספר יש אורך חיים ארוך והם עדיין רלוונטיים עד היום, כי הם מתכונים מהקלסיקה העולמית."

הספר "מהמטבח באהבה" הוא רב-מכר וההערכה היא שבמשך השנים נמכרו ממנו קרוב למיליון עותקים. הוא יצא לאור בעשרות מהדורות, האחרונה הודפסה ב-2021 לפני כחודשיים. הוא הפך את סירקיס לכותבת ספרי בישול אהובה ומצליחה, ואף למו"לית בהוצאת ספרים שלה ושל בעלה. בין ספרי הבישול הידועים שלה ניתן למצוא את "ילדים מבשלים" האהוב, את "המטבח הסיני" וגם את "פפריקה" שכתבה יחד עם טומי לפיד.

רות ובעלה רפי הם הורים לשלושה – תמר נורית ודניאל. יש להם עשרה נכדים וגם כמה נינים. הם גרים בביתם שברמת אביב, בית שיש בו מטבח גדול מאוד בו מכינים את המאכלים לצילומים המופיעים בספרים של רות. כן יש בו ספרייה ענקית, בת אלפי ספרי בישול מכל העולם ובשפות שנות.

רות סירקיס בדוכן שלה בשבוע הספר עם תאומות המחזיקות את הספר "ילדים מבשלים"

עד היום, בגיל 84, היא כותבת ומפרסמת מאמרים בתחום הקולינריה, ומשמשת השראה לדורות של בשלנים ביתיים ומקצועיים. "אמרתי לעצמי: כתבת רב-מכר ענקי בגיל 38. זה לא רע." סיכמה רות.