כשבנו בחזית, כותב שמואל הוגו ברגמן ביומנו האישי על הימים שעוברים על היישוב בארץ עם היוודע דבר הניצחון על גרמניה הנאצית.
פאוסט – יוהן וולפגנג פון גתה
יהודים דוברי גרמנית התלהבו מ"פאוסט" כמו שאר דוברי גרמנית. במסגרת "העלייה החמישית", עולי גרמניה סחבו אתם לעתים קרובות את הכרכים של כתבי גתה בדרכם ארצה, ובכך ניסו לשמר מעט מן המולדת האבודה, לפחות ברמה תרבותית-לשונית
התערוכה "אמנות מנוונת", 1937
כל יצירת האמנות שלא התאימה להגדרות הנאצים, הוכרזה כ"אמנות מנוונת" (Entartete Kunst), אמנות שלדעתם של שליטי גרמניה בין 1945-1933 לא הייתה אמנות אלא קשקוש, מעשה של לעג לעם הגרמני
ההתנגדות הגרמנית להיטלר וניסיון ההתנקשות בו
האדישות של חלקים ניכרים מתושבי גרמניה, יחד עם הצייתנות המושרשת לרשויות והתקווה לשיפור ברמת החיים, הובילו לכך שכמעט לא היו אנשים שהיו מוכנים לסכן את עצמם בפעולות התנגדות למשטר
חוקי נירנברג – חוקי הגזע הנאציים
חוקי נירנברג נותרו בתוקף עד סוף הרייך השלישי, ויושמו גם באוסטריה לאחר צירופה לגרמניה ב-1938, וכן בכל השטחים הכבושים במהלך מלחמת העולם השנייה
הספרות הגרמנית בגלות והמו"ל ההולנדי אלרט דה לנגה
סופרים רבים חיפשו מקלט מדיני ומקום שיאפשר להם ליצור בתחומם
שטרות כסף ליהודים בלבד בגטו טרזין
שטרות הכסף שהדפיסו הנאצים לשימוש פנימי בגטו
ציורהּ של אלזה לסקר-שילר: "המשוררת המוברחת"
מ-1974 עיזבונה האמנותי של לסקר-שילר שמור בספרייה הלאומית בירושלים
חלוקת גרמניה, "המלחמה הקרה" ונפילת חומת ברלין
חלוקת גרמניה לאזורי הכיבוש הייתה למעשה תחילתה של החלוקה הפוליטית של המדינה, שנמשכה עד שנת 1989. כל אחת מבעלות הברית הפעילה את האינטרסים שלה באזורים שהיו בשליטתה
מכתבו של שגריר גרמניה הראשון, רולף פאולס, אל חווה שטייניץ (בובר)
חלקים מהציבור בארץ לא תמכו בכינון היחסים