הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"שאלתו של מרקס לא התיישנה כלל וכלל, אדרבה, היא הפכה לרלוונטית מאי פעם בעידן שבו כל ילד מצויד בשבעה מסכים ובחמש דקות ריכוז, לכל היותר. מה לאותו ילד ולאפוסים ההומריים?" תדהר ניר ברשימה לכבוד האחד במאי ולרגל יום הולדת 200 למחבר 'הקפיטל'

"היא מאכילה אותי דבש חמוץ / שנוזל לה מהשפתיים / היא משקה אותי חלב שחור / מטפטף לה מהשדיים / היא רוצה אותי על הפנים / היא רוצה אותי על הברכיים". הדוד הגיבור משיר הילדים מוסר את חייו לאהובתו התובענית

ואלד: הוא טוען שיש אזור מסוים שנקרא ה"תת-מודע"… שזה… מין פח אשפה שאליו אנחנו זורקים כל מיני מחשבות לא רצויות, דברים שקשה לנו להתמודד איתם –
הלן: אני הייתי זורקת לשם את אחותי!

"חנה גונן היא לא מסתורית בעיניי ולא תעלומה. היא לא לוקה בהיסטריה, ועולם הפנטזיה שלה אפל ואלים והרסני כמו שעולם פנטזיוני יודע להיות, בהיותו מוגן ופרטי", עליזה רז-מלצר על גיבורת "מיכאל שלי" ועל הגברים שמנתחים אותה, לכבוד יובל לספר