מודל 2022 | המשורר שקרא גם אותי

"גינזברג כמו נשא את סבלו של הזולת. כמו ישוע, כמו סוקרטס, כמו הבודהה. מעת שהתייצבו האנשים האלה והכריזו את נוכחותם המתריסה ואדירת החסד, לא נותרה לָעולם ברירה: הוא היה אנוס להאזין להם ולפתוח את ליבו." פרק מתוך "שרב ראשון" מאת דורי מנור

בעבודה | אבא, ספר לי

"הדף הזה הוא הקבר שלהם, הדפיסו אותו יותר מחמישים שנה אחרי מותם. ההורים של אבי נקברו בתוך נייר. מוריס, לעומת זאת, זכה להיקבר בבור באדמה." קטע מהספר "דמיונות שווא" מאת המחזאית והמתרגמת הצרפתייה לורנס סנדרוביץ', בתרגומה של דורית שילה

מסה | אי בודד ברחוב הציפורים

"לא בכדי נשען סיפור הישרדותו של אלכס בגטו בזמן השואה על 'רובינזון קרוזו'. סיפורו של קרוזו הוא סיפור מכונן של תפיסת האדם המודרנית." רתם פרגר וגנר על קריאה, ספרים ורובינזון קרוזו בספר "האי ברחוב הציפורים" לאורי אורלב

קצר | הים האדיש לכול

"תכף סוגרים הכול, ויהיה חושך ויהיה עצוב ויהיו טלאים צהובים בכל פינה, וקוצים של גדרות תיל וחרא גם ככה. הכול גואֶה. והבית רק הולך ומחשיך, וגם ככה מפחיד. מצאה לה יום להיפרד זאתי." סיפור קצר מאת אמיר ארנון

ביקורת פרוזה | שומרת הזיכרון

"היא אוספת אדמה לשקית וממשיכה לחפש. ממשיכה להתרגש מהעובדה שגלויה שהיא נעצה בחריצי מצבה שמייצגת את האובדן שלה נמצאה על ידי מישהו. ייצוג של ייצוג של ייצוג, זיכרון של סיכה." נועה ברקת על ספרה של אסתר ספרן פויר, "אני רוצה שתדעו שאנחנו עוד כאן"