שירים מאת מרב מדינה קרניאל, גלית ארז ואיה סומך
המשמר עובר
.
רְקִיעִים נֻפְּצוּ
הַמִּשְׁמָר עוֹבֵר.
.
שִׁלְטֵי חוּצוֹת יְשָׁנִים מְפַרְסְמִים אֶת קְרִיאוֹת הָאֲנָשִׁים
הַתּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנָם בַּחֹשֶׁךְ,
זוֹרְקִים מַפְתְּחוֹת שָׁמַיִם.
בִּרְשִׁימַת הַנֶּעֱדָרִים הַמִּתְאָרֶכֶת נִתָּן לִמְצֹא אֶת אֱלֹהִים.
הַמִּשְׁמָר עוֹבֵר.
.
פְּלִיטֵי הַחֲשֵׁכָה מְחַפְּשִׂים סְדָקִים לְהִתְגַּנֵּב בָּהֶם.
תֻּפִּים הוֹלְמִים.
הַמִּשְׁמָר עוֹבֵר. כַּדִּים נִשְׁפָּכִים חָלָב
כֶּלֶב שֶׁנָּבַח אֶתְמוֹל מְלַקֵּק הַיּוֹם פְּצָעָיו בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
הַמִּשְׁמָר עוֹבֵר.
.
אֲנַחְנוּ בַּחֲדָרִים, מְכַסִּים עַל פְּצָעֵינוּ,
עוֹטְפִים בְּתַחְבּוֹשׁוֹת בּוּשַׁת נִצּוֹלִים.
.
צליינים
חֹרֶף, וְאִמֵּךְ מוֹרִידָה אֶת הַתְּרִיסִים בַּסָּלוֹן.
אִמֵּךְ וְאָבִיךְ רְחוֹקִים. מְחַכִּים.
.
כְּמוֹ צַלְיָן
בָּאת לְחַפֵּשׂ אַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ.
עַל הָעֵץ,
לֹא פָּחַדְתְּ לִכְאֹב.
עַפְתְּ
.
חֲיֵה, אָמַרְתִּי לַגּוּף הַמְּבַקֵּשׁ שֶׁקֶט.
חֲיֵה, אָמְנָם הַסּוּפָה
בַּחוּץ.
.
אַתָּה כָּאן
פּוֹעֵם בַּיָּדַיִם
שְׁתֵּי צִפּוֹרִים.
אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ שֶׁקֶט.
.
אִמֵּךְ מוֹרִידָה אֶת הַתְּרִיסִים בַּסָּלוֹן.
אִמֵּךְ וְאָבִיךְ רְחוֹקִים. מְחַכִּים.
אַל תָּלִינוּ אֶת הַמֵּת. הָעִירוּ אוֹתוֹ
בְּבַקָּשָׁה
סַפְּרוּ לוֹ סִפּוּר אַהֲבָה.
הַבְטִיחוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לְבַד
הַבְטִיחוּ לוֹ
שְׂדֵה חַרְצִיּוֹת.
.
אַתְּ שׁוֹמַעַת?
זוֹ אַתְּ בֶּהָרִים.
שׁוֹמַעַת?
בָּרוּחַ, צְעָקָה הוֹפֶכֶת לְשִׁיר
אַל תֵּלְכִי עֲדַיִן, חַכִּי
אַל תְּבַקְּשִׁי לָךְ שֶׁקֶט.
.
אָנָּא,
אָמְנָם הַסּוּפָה.
.
.
.
חסד נעורים
רָצוֹן אַחֵר, חַד כַּתַּעַר,
חֲתָךְ בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה שֶׁלָּנוּ.
מֵאָז הַכֹּל זוֹרֵם בָּעִיר הַזּוֹ
בְּכִוּוּן אֶחָד.
רַק אַתָּה עוֹד מַצְלִיחַ
לַעֲלוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם,
נֶאֱחָז בְּשׁוּלֵי נַפְשִׁי
.
התעוררות
בִּנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה בִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
אָנוּ הָעוֹצְמִים אֶת עֵינֵי מֵתֵינוּ
אַךְ בְּמוֹתָם
הֵם הַפּוֹקְחִים אֶת עֵינֵינוּ
לִשְׁאֵרִית חַיֵּינוּ
.
.
.
קטעים מתוך "רשימות קטועות על זיכרונות מרצח וריאיון עם זוכה פרס נובל; שירים על גנבה אמנותית (אופוס 365)"
תִּרְאוּ אֵיךְ מָעַדְתִּי לְתוֹךְ חֲלוֹם אֵימִים, כָּתַבְתִּי.
תִּרְאוּ אֵיךְ הֶחְלַקְתִּי לְתוֹךְ חֲלוֹם בַּלָּהָה, הוּא כָּתַב.
.
תִּרְאוּ אֵיךְ הַיְּלָדִים לֹא יָשְׁנוּ בַּלַּיְלָה, וְגַם אֲנִי
שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ אֵין שֵׁנָה שֶׁל פַּחַד, כָּתַבְתִּי.
תִּרְאוּ אֵיךְ הַיְּלָדִים עֵרִים הוּא כָּתַב. אֲנִי נוֹפֵל,
צוֹלֵל, לְתוֹךְ הָרִיק, לֹא מְסֻגָּל לְהֵרָדֵם.
.
תִּרְאִי מָה קָרָה לִי, כָּתַבְתִּי. תִּרְאִי כַּמָּה
אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, הוּא כָּתַב, וְאֵיךְ הַכֹּל
נִכְשַׁל, כָּתַב. הוּא כְּבָר הִכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב.
נָגְסוּ בִּי, כָּתַבְתִּי. נָגְשׂוּ בִּי, הוּא כָּתַב.
.
לִפְעָמִים, כָּתַבְתִּי, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִי טוֹב מִדַּי, אֲנִי
מַרְגִּישָׁה פִּתְאוֹם שֶׁכּוֹחִי אוֹזֵל, מֵהַיָּדַיִם מֵהַגּוּף.
זוֹהִי תְּבוּסְתָנוּת, נִחַשְׁתִּי. חֲוָיָה חֲדָשָׁה שֶׁל
תְּבוּסְתָנוּת, שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי קַלְגַסִּיּוֹת. תִּרְאִי
כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה אוֹתָךְ, הוּא כָּתַב, כַּמָּה גּוּפִי
חַלָּשׁ כְּשֶׁאֲנִי בָּא לָקַחַת, תִּרְאִי אֵיךְ עֵינָם צָרָה
בִּי, מִסָּבִיב.
.
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת, כָּתַבְתִּי, סֵדֶר יוֹם רָגִיל. חֲוָיוֹת
חַפּוֹת מֵהָרִשְׁעוּת הַזּוֹ, שֶׁמִּסָּבִיב, כָּתַבְתִּי.
הַכֹּל נִפְלָא, הוּא כָּתַב. בּוֹאִי אֵלַי. אֵין פֹּה
כְּלוּם, בִּלְעָדַיִךְ. אֲנִי מִתְכּוֹנֵן אֵלַיִךְ שָׁנִים.
אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֶבְכֶּה, הוּא כָּתַב.
.
(אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת הַיְּלָדוֹת בּוֹכוֹת? כָּתַבְתִּי.
הַיֶּלֶד שֶׁבִּי מְאֻשָּׁר, הוּא כָּתַב.)
.
אַל תְּבַקְּרִי אוֹתִי עַל הַדְּמָעוֹת. עַל הַשְּׂנָאוֹת, כָּתַבְתִּי.
הַפְּחָדִים. הוּא זָכָה בְּנוֹבֵּל, כָּתַבְתִּי.
אֲנִי מַבִּיט בָּךְ, הוּא כָּתַב, וְיוֹדֵעַ שֶׁלֹּא
אֶרְצֶה אַף פַּעַם, לַעֲזֹב. תֵּדְעִי שֶׁאֶפְשָׁר
לָדַעַת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֵרֹאשׁ.
.
הוּא הִנִּיחַ אֶת הָעֵט, בְּלִבּוֹ לֹא הָיוּ פְּחָדִים.
בְּעֵינָיו עָמְדוּ דְּמָעוֹת.
.
.
»במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת גיא פרל, נדיה אייזנר, שחר־מריו מרדכי ורוני אלדד
תגובות על כתבה זו