הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"מעולם לא נתקלתי בעיצוב כה מרחיק לכת בעקירת הזמן מעצם מהותו, בפתיחת מרחב כה עתיר בו־זמניוּת". צביה ליטבסקי על ספרו החדש של יונתן ברג, "אור וזמן"

"כמה חודשים אחרי זה נסעתי להרצות בפני דיירים של בית אבות יהודי בניו ג'רזי. סיפרתי להם על העיר ירושלים. סיפרתי להם על העמק שבו נולדתי. הייתי נלהב." סיפור מאת אודי בן סעדיה

"דניס דחף את כיסא הגלגלים, גופי היה פטור סוף־סוף מהצורך להעמיד פנים. ככה חלפתי, במצמוץ לאה, על פני דברים יפים." קטע מתוך "הספר האחרון", רומן בכתובים מאת יעקב מישורי

שירים מאת הדר בר נוי ואליעז כהן

שירים מאת פרץ מרקיש ואיציק פפר, וסיפור מאת דוד ברגלסון: תרגומים חדשים מיצירותיהם של סופרי היידיש שהוצאו להורג בברית המועצות ב־12 באוגוסט 1952

"אי אפשר לומר על יהודי ברית המועצות, ובוודאי לא על שכבת האמנים שבהם, שלא שמרו מצוות. הם שמרו את מצוותיהם – מצוות האמנות והתרבות". ולרי מיכאילובסקי במסה לזכר סופרי היידיש שנרצחו בברית המועצות ב־12 באוגוסט 1952

"יום אחד אמא, שהייתה יפה מאוד והיה לה שיער כמו החושך ועיניים תכולות, הסתלקה בלי להגיד שלום, אפילו לבֶּפִּי הקטן." פרסום ראשון בעברית לסיפור קצר מאת אלזה מורנטה, בתרגומה של שירלי פינצי לב, במלאת 110 שנה להולדת הסופרת

"הילדים, על סף הבגרות, עדים להתנהגות הוריהם, שהיא בלתי מובנת, מאיימת או משפילה עבורם. ההורים שקועים בעולמם, במאבק ההישרדות או התשוקה שלהם". שירלי פינצי לב על הורים וילדים ביצירתה של אלזה מורנטה, במלאת 110 שנים להולדתה

"דריגס פונה אל אשת לוט, שבחרה, הביטה אחור במתיה ונהפכה במדבר לנציב מלח, להבדיל מאמה, שלא בחרה ונידונה לכף הקלע, ואין בה מנוח לא בין החיים ולא בין המתים." חגית חוף על ספר השירה "סביונים" מאת יהודית דריגס