" אנא שיחו, אך בלאט
כשתנומה אותי עוטפת": שר החוץ התשוש משה שרת בסך הכל רצה לישון. אך שכנותיו לחופשה חשבו אחרת. אז שרת כתב על כך שיר!
"בלילה ההוא נדדה שנת שר החוץ"
הֱיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל מִהְיוֹת? זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה
לפחות חמישה תרגומים שונים לעברית של המונולוג המפורסם ביותר בספרות העולם ראו אור במאה התשע עשרה. בארכיון גנזים – אגודת הסופרים, שמורה טיוטה של המוכר שבהם
עלי מוהר – פזמונאי ומבקר מסעדות בפריז
הפזמונאי וכותב הטורים המזוהה ביותר עם תל-אביב בסיבוב מסעדות בעיר אחרת: עיר האורות. אז מה ההמלצה מס' 1 שלו לארוחת ערב בפריז?
יונה וולך לזלדה אחרי פגישתן הראשונה: "את מעמידה עולם. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות"
חשיפה מארכיון גנזים: המכתב ששינה את גורל השירה העברית.
"אני כל כך עייפתי מנדודים… עוד יותר רזיתי, אם זה בגדר האפשרות"
מכתב עצוב ומרגש של רחל חושף את תחושת הבדידות והנדודים בימים שלאחר גירושה מהקיבוץ בשל מחלתה הקשה.
וידויו של סופר: "אני הייתי המאושר באדם לולא סחבוני עכשיו אל תחת החופה"
עבודה כשומר ופנאי לכתוב בין תנומה לארוחה. מה עוד צריך סופר עברי מתחיל? אם תשאלו את אריה לוי אריאלי, לא להיות נשוי.
הרופא שדיבר עם הידיים עם העולים במעברות
שנת 1951, וד"ר מ. לנסקי מספר לחבר ולפטרון שלו על שפה משותפת שפיתח עם העולים מצפון אפריקה.
קלוזנר נגד ברנר: כשחוקר ספרות גדול מסתכסך עם סופר דגול
רבים העריכו את יוסף חיים ברנר על הדעות הנועזות והלא מתפשרות שהשמיע כל חייו, יוסף קלוזנר לא היה אחד מהם.
גורלו של הסופר העברי וחזון האינטרנט של אשר ברש
למה צריך ארכיונים? מה התפקיד שלהם? ולמה הם כל כך רלוונטיים גם היום? הכירו את חזונו של ה"ז'ול ורן" של הספרות העברית.
"הייתה מלחמה ונפצעתי" – יורם קניוק כותב להוריו ב-1948
"זה נפצע ברמת רחל וזה בבאב אל וואד וזה בנבי סמואל – ואני בהתפרצות להר ציון". יורם קניוק שנלחם ונפצע קשה במלחמת השחרור, כותב מכתב מרגש להוריו ממיטתו בבית ההבראה הצבאי.
