הֱיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל מִהְיוֹת? זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה

לפחות חמישה תרגומים שונים לעברית של המונולוג המפורסם ביותר בספרות העולם ראו אור במאה התשע עשרה. בארכיון גנזים – אגודת הסופרים, שמורה טיוטה של המוכר שבהם

גנזים, אגודת הסופרים
22.04.2020

"זה המזרח ויוליה היא השמש" או "להיות או לא להיות"? באיזה משפט שלא תבחרו – מדובר בפתיחה של שני המונולוגים המוכרים ביותר בספרות העולמית. שניהם שייכים לאותן 25 שנות כתיבה של אותו מחזאי.

שנת 1600 היא שנה שכדאי לשים אליה לב בקריירה של מחזאי הבית של תיאטרון הגלוב בלונדון. היא לא רק מחלקת את קריירת הכתיבה של ויליאם שייקספיר לשני חלקים כמעט שווים של 12 שנה, מסביבות 1587 ועד הפרישה ב-1613. היא גם השנה שבה נכתב המלט, הארוך במחזותיו של שייקספיר, ונקודת המפנה בכתיבה הדרמטית וגם הקומית שלו.

המאה התשע עשרה היא שתכניס את שייקספיר אל מחזור הדם של הספרות העברית. תרגומים ראשונים בעברית מתחילים להופיע – תחילה של קטעים בודדים המשולבים ביצירותיהם של סופרי ההשכלה, ובהמשך תרגומי מחזות שלמים. אחד מראשוני התרגומים הוא זה השייך לשלמה בן חיים בריק. בריק, שבניגוד לרבים ממתרגמי שייקספיר במאה התשע עשרה חי בלונדון ושלט באנגלית, בחר לתרגם את המונולוג הידוע של המלט. בפרק כה' בספרו "חקירת האמת", תחת כותרת הפרק "ובוא יבואר על הישארות הנפש", מתרגם בריק את המילים האלמותיות: "להיות או לא להיות, הויה ואפס היא השאלה. האם ישתרר ברעיון השכל לישא מרורות אשכלות מתמורות הפגיעות המגיעות ולדומם לפצעי החצים ואבני הקלע אשר יורו המורים וידו מזעף המזל או לאחוז נשק ולצבא צבא לצאת ולהלחם לקראת ים הסבל ובמלחמת יאסף ים סוף ואפס הויה?".

קריאה בתרגום זה, כמו בשאר תרגומי ההשכלה, מלמדת שבריק לא הסכים "להשתעבד" למקור והוסיף תיאורים ודימויים משל עצמו. הוא מציג את תרגומו כפרוזה ולא כשירה.

שלמה בן חיים בריק, פרק כה בספר "חקירת האמת". לחצו על התמונה כדי להגיע לספר הסרוק
 

לפחות ארבעה תרגומים נוספים למילותיו של נסיך דנמרק ייראו אור במאה התשע עשרה בטרם יתורגם המחזה במלואו. בארכיון גנזים – אגודת הסופרים, שמור התרגום היפהפה של יהודה ליב גורדון, הוא יל"ג. באתר פרויקט בן-יהודה נכתב על המונולוג המתורגם של יל"ג: "כנהוג בתרגומי ההשכלה, התרגומים אינם דווקא נאמנים ללשון המקור, ולעתים אף נעשו מכלי שני; אף על פי כן, ניכרת גם בתרגומים מיומנותו הלשונית הנדירה של יל"ג". נראה שיל"ג המשיך לשנות ולתקן את תרגומו, ובגרסה המופיעה באתר פרויקט בן-יהודה אנחנו מזהים שינויים קטנים בהשוואה לטיוטה השמורה בארכיון. שם נכתב על "כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן, כָּל מַגֵּפוֹת הַמִּקְרֶה", בעוד שבטיוטה שלנו נכתב "כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן, כָּל בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ". שתי האפשרויות שונות מהמקור האנגלי, שאליו קרוב יותר בריק בתרגומו. יש לשער שהדבר נובע מכך שיל"ג לא שלט באנגלית, אלא תירגם ככל הנראה מרוסית או מגרמנית. ואפשר שמדובר במוסכמה מתקופת ההשכלה, ובה מוסיף ומשנה המתרגם את המקור כך שיתאים לטעמו הפיוטי.

תרגום המונולוג של המלט בידי יל"ג, ארכיון גנזים – אגודת הסופרים
 

39 מחזות של שייקספיר שרדו עד ימינו. ב-1874 פרסם יצחק סלקינסון את התרגום הראשון של מחזה מלא לעברית: "איתיאל, הכושי מוינעציא" ("אותלו"). ב-1878 הוא השלים את "רם ויעל" (רומיאו ויוליה"). במאה העשרים יתורגם המלט במלואו על ידי ח"י בורנשטיין. התרגום יתפרסם בהמשכים בעיתון הצפירה בשנים 1901-1900, אבל יתפרסם בשלמותו רק ב-1910. במהלך המאה העשרים יתורגם המלט כמה פעמים נוספות, בין השאר בידי אברהם שלונסקי, ט. כרמי, דוד אבידן, אהרן קומם, ישראל אפרת ודורי פרנס.

 

כבר 420 שנה שהשאלה האלמותית של המלט מלווה אותנו בכל אשר נלך. העברית המודרנית המדוברת שלנו תמשיך דווקא בעקבות תרגומו של יל"ג, ובמקום לשאול האם עדיף "להיות או לא להיות", תסתפק ב"להיות או לחדול".   באתר פרויקט בן-יהודה התפרסם תרגום המונולוג המלא על פי יל"ג: הֱיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל מִהְיוֹת? זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה? הֲטוֹב טוֹב לְאָדָם לָשֵׂאת דּוּמָם וְלִסְבּוֹל כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן, כָּל מַגֵּפוֹת הַמִּקְרֶה, אוֹ הֵחָלֵץ עֲלֵיהֶם וְלָשׂוּם קֵץ אֶל כֻּלָּמוֹ פַּעַם אֶחָת? לִישׁוֹן שְׁנַת הַמָּוֶת וּלְדַמּוֹת כִּי בִשְׁנָת זֹאת יִתַּמּוּ כָּל נִגְעֵי לְבָבוֹ, כָּל תַּחֲלוּאֵי הַבָּשָׂר – חֵלֶק אָדָם מֵאֵל? קֵץ נָעִים כָּזֶה מִי לֹא יַחְמְדֵהוּ? לִישׁוֹן הַמָּוְתָה! – לִישׁוֹן, אַךְ אוּלַי גַּם לַחֲלוֹם? הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׁיב אָחוֹר יְמִינֵנוּ, הַפַּחַד פֶּן נָשׁוּב נִרְאֶה בַּחֲלוֹם הַמָּוֶת אֶת כָּל הַחַתְחַתִּים אַחֲרֵי גֵו הִשְׁלַכְנוּ. רַק בִּגְלָלוֹ יַאֲרִיךְ עָנְיֵנוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה; כִּי לוּלֵא זֹאת מִי נָשָׂא כַּיּוֹם כָּל עֵת וָפֶגַע, חֲמַת הַמֵּצִיק, הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים, חֳלִי אַהֲבָה נְאָצָה, גֵּזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, לַחַץ עָרִיצִים, מַסַּת נְקִיִּים, נַאֲקַת מֻכִּים וּמְעֻנִּים תַּחַת שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בָּם, – אִם בְּמַחַץ חֶרֶב אַחַד תּוֹשִׁיעַ יָדוֹ לוֹ וְנִקָּה מִכָּל אֵלֶּה? מִי יַעֲמֹס עָלָיו מַשָּׂא כָבֵד זֶה, יֶאֱנֹק, יִתְעַטָּף וְיִקְרֹס תַּחַת עֲמַל הַחַיִּים לוּלֵא נִתְעֶה בַּשַּׁוְא מִפַּחַד הַמָּוֶת, פַּחַד אֶרֶץ הַנְּשִׁיָּה וְהָאֲבַדּוֹן, אֶרֶץ לֹא יְדָעָהּ אִישׁ וְלֹא שָׁב מִגְּבוּלֶיהָ; לוּלֵא הִשְׁאָהוּ פַּחַד שָׁוְא זֶה לִבְחַר בֶּעֱנוּת חֶלֶד מֵהָחִישׁ מִפְלָט לוֹ לִמְקוֹם לֹא יְדָעוֹ. הַפַּחַד הַזֶּה הוּא יַמְסֶה לִבֵּנוּ כַדּוֹנָג; הִבּוֹק תִּבּוֹק עֲצַת אֱנוֹשׁ מִפְּנֵי מְגוֹרַת לִבּוֹ, וְחָפְרָה גְבוּרָתוֹ וּבוֹשָׁה מַחְשַׁבְתּוֹ וְלֹא תַעֲבֹר לִפְעֻלַּת אָדָם לְעוֹלָם.     חקירת האמת מאת שלמה בן חיים בריק רם ויעל: הגרסה המקוונת – לחצו כאן  

לקריאה נוספת

"אהיה את אשר אהיה או אהיה אפס ואין": התרגום הראשון לעברית של המונולוג של המלט (1838), אסא כשר ועדיה מנדלסון-מעוז, אלפיים (2007)  

כתבות נוספות

"רם, הו, רם! בשל מה אתה רם!" המתרגם לעברית שנתן חיים לפינוקיו בפעם הראשונה מסביב לעולם בשמונים יום עם אליעזר בן יהודה

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation

גנזים, אגודת הסופרים

"גנזים" – מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה – אגודת הסופרים. מאז 1951 פועל המכון במטרה לכנס ולשמר את אוצרות הספרות והתרבות היהודית במאתיים השנה האחרונות. בארכיון "גנזים" שמורים כ-800 אוספים ארכיוניים של סופרים וסופרות, משוררים ומשוררות, מחזאים, מתרגמים, חוקרי ספרות ואנשי רוח מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. ביניהם: י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, לאה גולדברג, רחל, אסתר ראב, שושנה שבבו, יהודה בורלא, זלדה , אבות ישורון, יונה וולך, עמוס קינן, יורם קניוק ואמנון שמוש. מ-2016 יו"ר "גנזים" היא הסופרת אדיבה גפן. עורך הבלוג: יצחק בר-יוסף.

לכתבות נוספות של גנזים, אגודת הסופרים >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו