החיזורים אחרי מארי-אן פירט פולז החלו כשהגיעה הנערה לגיל 12. כבר אז החליטה מארי-אן שהיא דוחה את כל מחזריה. על אף שאביה תמך בה במהלך זה, הבינו השניים שאם היא רוצה להגן על עצמה ממחזרים לא ראויים, דוגמת דודה בן ה-50, רצוי שתינשא בקרוב.

שנתיים לאחר מכן נענתה לבסוף מארי-אן לחיזוריו של אחד, אנטואן לבואזיה בן ה-28. לבואזיה לא היה אדם זר לחלוטין – הוא היה קולגה של אבי הנערה ב"פרמה ג'נרל", משרד המס השנוא ביותר של הכתר הצרפתי. אך, מה שגרם למארי-אן להסכים לחיזוריו של לבואזיה היה ככל הנראה עיסוק אחר שלו – הכימיה: לבואזיה היה אחד מגדולי המהפכנים בתחום, ובין היתר מי שגילה את פונקציות החמצן בבעירה.

"Traite elementaire de chimie organique", ספרו של אנטואן לבואזיה משנת 1789. מתוך אוסף אדלשטיין בספרייה הלאומית

הייתה זו מארי-אן, אשתו הטרייה של לבואזיה, שארגנה את יום העבודה של הכימאי במעבדתו. המחקר של בעלה ריתק אותה מן הרגע הראשון, וכדי לסייע לו תיעדה בציורים מפורטים את הציוד בו השתמש בעלה ואת השלבים של הניסויים הכימיים שביצע.

ציוריה של מארי-אן לבואזיה לא היו "עבודה משרדית" פשוטה עבור בעלה, או תחביב אומנותי שחטאה בו בזמנה הפנוי. הציורים היו תוצר של אמנית מוכשרת ומיומנת בעלת ידע נרחב בכימיה ושאר המדעים. בזמן שבעלה התפרנס כפקיד שומה, רכשה מאדאם לבואזיה את אומנות הציור היישר מז'אק-לואי דויד – מי שיוודע לימים כצייר החצר של הגנרל והקיסר נפוליאון בונפרטה. בתשוקה שאינה יודעת שובע טיפחה מאדאם לבואזיה את השכלתה הספרותית, המדעית והאומנותית. היא תירגמה טקסטים מדעיים מאנגלית לצרפתית, טקסטים ששירתו לא פעם את בעלה בדרכו להשגת פריצות דרך בתחום הכימיה.

ציוד מעבדת לבואזיה, ציורה של מארי-אן הודפס בספר של בעלה. מתוך אוסף אדלשטיין בספרייה הלאומית

בדומה לחייהם של מיליוני צרפתים אחרים, תהפוכות המהפכה הצרפתית שפרצה ב-1789 שינו את חייהם של משפחת לבואזיה מן הקצה אל הקצה. במשך זמן רב נדמה היה שעבודתם הקשה של בני הזוג עתידה לרדת לטמיון לעד.

בשנת 1794 נעצרו אנטואן לבואזיה ומסר פולז, אביה של מארי-אן, על ידי רשויות המהפכה. באותה שנה גם נערפו ראשי השניים על ידי מאדאם גיליוטין. רכושם של בני הזוג לבואזיה הוחרם, כולל היומנים והספרים בהם תיעדה מארי-אן את הניסויים של בעלה. לבואזיה עצמה נכלאה ל-65 ימים לאחר ההוצאה להורג של בעלה.

עם שחרורה חיברה לבואזיה שורה ארוכה של מכתבי מחאה, בהם דרשה להחזיר לה את ספריה. מאמציה לא היו לשווא ועם תום שלב הטרור של המהפכה הצרפתית הוחזר כל רכושה. גם לאחר מות בעלה בנסיבות טרגיות שכאלה, סירבה מאדאם לבואזיה להיות קורבן של נסיבות חייה. בשנת 1805 היא הוציאה לאור את כתביו האחרונים של בעלה המנוח תחת הכותרת, "זכרונות על כימיה ופיזיקה" – "Mémoires de physique et de chimie". בכך היא תרמה תרומה משמעותית להשארת המהפכה המדעית בחיים.

ציוד מעבדת לבואזיה, ציורה של מארי-אן הודפס בספר של בעלה. מתוך אוסף אדלשטיין בספרייה הלאומית

תודה לחיה מאיר הר מנהלת אוסף אדלשטיין על עזרתה בחיבור הכתבה.