מייד אחרי שחרורו מאושוויץ התחיל הסופר פרימו לוי לכתוב על נושאים שאחרים פחדו או לא היו מסוגלים לחשוף. כעת, 75 שנה אחרי שהודפס, עותק נדיר מהמהדורה המקורית של ספרו "הזהו אדם?" הגיע לספרייה הלאומית
בעוז חולשתה: על שיריה של אמילי דיקינסון
כיצד שירתן של אמילי דיקינסון ורחל המשוררת מהדהדת אחת את השנייה?
דם מהזרת, תפוז אדום ושן של כלב: לחשים וקמעות במאגיה היהודית
מה אפשר לעשות עם קרן עז שרופה? איך מתחמקים מהפקקים? פרופ' גידי בוהק הגיע להסכת הספרנים כדי לספר על שדים וקמעות ועל גלגולי המאגיה היהודית. "דווקא בשנתיים האחרונות קל לנו יותר להזדהות עם אנשים שחשים שעולמם מלא ביצורים מפחידים שמסכנים אותם"
אסיר 4859: הגיבור שהתנדב להיכלא באושוויץ
ישנם סיפורים על בריחה מהרכבות שהובילו את המשלוחים לאושוויץ. יש גם עדויות על ניסיונות בריחה – כושלים ומוצלחים – מהמחנה עצמו. אבל היה אדם אחד ויחיד שהתנדב להיאסר באושוויץ. זה סיפורו
חשיפה: דפוס מוקדם של "ארבעה טורים" – מהנדירים בעולם
הספרייה רכשה 90 דפי אינקונבולה (ספרי הדפוס הראשונים בעולם) לא מוכרים של "ארבעה טורים" שחיבר יעקב בן אשר
הקונגרס שבאמת היה הקונגרס הציוני הראשון
רובנו יודעים לדקלם "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים", ושבאותה עיר התכנס הקונגרס הציוני הראשון. אבל עוד 15 שנים קודם לכן התכנסו יהודים בעיר פוקשאן ברומניה כדי לפעול למען יישוב ארץ ישראל. ישראל גלעד, איש עמותת העלייה הראשונה ונין למשפחות מייסדות מראש פינה ומזכרון יעקב, מבקש להזכיר כאן את אנשי תנועת "חיבת ציון" ולהעלות על נס את תרומתם לפרוייקט הציוני
שירה | העץ ישוב וישפע אפרסמונים
שירים מאת אורית גידלי, מרב פיטון ואדוה מגל כהן
פרוזה | אצל רופא השיניים
"מבעד לדמעות ראיתי את השפיצים בנעליים החומות של דוקטור ברגר מתקרבים אליי. הוא הסביר שדקירה אחת קטנה תרדים את הפה ולא ארגיש דבר." סיפור מאת אורית גרוס
ביקורת שירה | קולן של הנשים המושתקות
"העדות, בכוחה לבקש הכרה. המשוררת מבקשת זאת בשם אלה שאינם כאן, תושבי דיר יאסין הטבוחים והנשים הפצועות מאלימות מינית, הנשים המתות." צילה זן־בר צור על ספר השירה של מרוה זוהר, "הפלא הוא, תמיד היה, אינסופי כמו הצער"
קצר | ילדה לכודה בקופסת מתכת
"חמש דקות הליכה, כביש זעיר לחצות, והיא בשער בית הספר. אבל בתי מוסחת דעת הפעם." סיפור קצר מאת יעל דין בן־עברי
