דם מהזרת, תפוז אדום ושן של כלב: לחשים וקמעות במאגיה היהודית

מה אפשר לעשות עם קרן עז שרופה? איך מתחמקים מהפקקים? פרופ' גידי בוהק הגיע להסכת הספרנים כדי לספר על שדים וקמעות ועל גלגולי המאגיה היהודית. "דווקא בשנתיים האחרונות קל לנו יותר להזדהות עם אנשים שחשים שעולמם מלא ביצורים מפחידים שמסכנים אותם"

הסכת הספרנים | הפודקאסט של הספרייה הלאומית
24.01.2022
1
קמע נגד מגפה, מתוך הספר "שער הייחודים" של רבי חיים ויטאל


Listen on SpotifyListen on Apple Podcasts

לכל הפרקים

הנה כמה לחשים וסגולות שהיו נפוצים ומוכרים במסורת היהודית בימי הביניים. הבעיות והצרות שלהם לא היו שונות משלנו כך שאתם בהחלט מוזמנים ומוזמנות לנסות. ההוראות הן כלשונן וככתבן:

גבר שרוצה לגרום לאשתו לאהוב אותו, עליו לסחוט תפוז אדום, להוסיף ג' טיפות מדם אצבעו הקטן – הזרת – ויתן לאשתו לשתות – ותאהב אותו.

ואם האישה רוצה שבעלה יאהב אותה, תיקח מלוא כף יד מלח, ומעט סיד כתוש לחתיכות קטנות, ותשעה עשר פלפלים שחורים, ומעט כסף חי, ותניח כל זה בתוך חרס. אחר כך תשפוך על הכל מעט יין שרף, ותעמיד בתוך תנור אש ביום חמישי בבוקר, כאשר אנשי הבית עוד ישנים. וכאשר יתחיל להישרף תאמר לחש לאהבת הבעל את האישה: "כשם שזה הכסף מתהפך על גחלים, כך יתהפך לב בעלי באהבה עזה, ולא ינוח ולא ישקוט ולא יישן ולא יאכל ולא ישתה עד שיאהב אותי אהבה עזה, אהבה אמיתית ואהבה תמידית. אמן סלה".

ואחרי שהאהבה כבר שוררת בין בני הזוג, הנה סגולה ליכולתו של הגבר לקיים מצוות פרו ורבו: עליו לטגן ביחד שום, ביצים, בשר, שמן זית ופלפל, ולאכול כארוחה ראשונה במשך שבעה ימים רצופים. ואם זה לא עוזר, על הגבר לקום בימי הקיץ בשעה מוקדמת, ולשבת בגיגית המכילה מי באר קרים, כאשר כל פלג גופו התחתון שרוי במים קרים – עד שלא יוכל לסבול יותר.

1
קמע מתוך קובץ בכישוף מהמאה ה-18 מליוורנו, איטליה, ששמור בספרייה הלאומית

מתקשים להירדם בלילה? צריך לקחת קרן של עז, לשרוף אותה, לשים בתוך בד ולהניח מתחת לכרית. אם אין לכם קרן של עז אפשר לעשות את אותו הדבר גם עם שן של איש מת.

טוב מה עם צרת הפקקים? הנה לחש לקפיצת הדרך: "תקרא בשם המלאכים בהת אביהם תדיר שמלאי קופץ ואומר משביע אני עליכם בשם שנאמר על הים ניקרע ועל תבל ונתקע ועל הצור ונבקע תוליכוני אל מחוז חפצי לשלום ותקפצו לי את הדרך".

ואם זה לא עובד אפשר לנסות גם לכתוב על קלף מעור צבי את שמות המלאכים מייאל מיפאל חסוניאל ולקשור את הכתוב תחת היד הימנית.

והכי חשוב: סגולה לאריכות ימים שבוודאות עובדת. להיזהר מדבר שקר, כי רוב השקרנים מתים בקצרות ימים.

על הדוגמאות האלה ועוד הגיע פרופ' גידי בוהק מהחוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד באוניברסיטת תל אביב, לשוחח בפרק של הסכת (פודקאסט) "הספרנים". שדים, מלאכים ומאגיה מסוגים שונים קיימים במסורת היהודית מקדמת דנא. "השדים הם מין תופעה טבעית בעולם של יהודים, זה משהו שעוזר להסביר הרבה תופעות כמו מחלות כמו סופות כמו בתים שמתמוטטים ודברים מהסוג הזה" מסביר בוהק. "המנוע לצמיחה של כל התופעות התרבותיות האלה, זה הפחד האנושי המוצדק מאירועים טראומתיים מחלה לידה מוות רעידות אדמה מגפות כמו הקורונה שכולנו חווים כרגע, דווקא בשנתיים האחרונות יותר קל לנו להזדהות עם אנשים שחשים שעולמם מלאים ביצורים מפחידים שאין להם הסבר והם רוצים להתמודד איתם בכל דרך אפשרית".

1
קערת השבעה אופיינית עם ציור שד או שדה במרכז. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

בפרק סוקר בוהק את השימוש בסוגים שונים של קמעות, ביניהם למשל קערות השבעה שרבות כמוהן שמורות בספרייה הלאומית: "הקערות האלה שימשו בעיקר להרחקת שדים מהבית. זה לא קמע שאתה נושא על גופך, כי הן שבירות. הפרקטיקה הייתה כנראה לקבור אותן הפוכות בפינות של חדרים או מתחת לרצפה והן שימשו כמלכודות שדים".

באילו עוד קמעות השתמשו יהודים לאורך השנים? באיזה שדים האמינו ובאיזה תופעות על טבעיות? תוכלו לשמוע עוד בפרק המלא של הסכת "הספרנים", פודקאסט הספרייה הלאומית. תוכלו להירשם לעדכונים שוטפים על פרקים חדשים ביישומוני ההסכתים של אפל, גוגל, וספוטיפיי. ואם אהבתם את הפרק, אל תשכחו לדרג בחמישה כוכבים!

האזנה נעימה!

מגישה: ורד ליון-ירושלמי

אורח: פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ולתלמוד באוניברסיטת תל אביב

מפיק: דניאל גל

עורך: עמית נאור

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation