מויצק ועד גולם: המחשבים הראשונים שהפכו אותנו ל"סטארט-אפ ניישן"

היום כמעט לכל אחד מאתנו יש טלפון חכם בכיס ומחשב פרטי בבית, אבל איך הכול התחיל? האיש שעומד מאחורי המחשב הישראלי הראשון נולד השבוע לפני 110 שנה

אמיר אורני | 14.06.18 |
Share

העובדה שאת הכתבה הזו אתם כנראה קוראים מהמחשב הביתי שלכם, או בסבירות גבוהה יותר – מהטלפון הנייד שלכם, נראית כל כך טריוויאלית עד שרובנו אפילו לא חושבים על כמה זה מופלא. דור ה-Z הגיח למציאות שבה טקסט קוראים מתוך מסך, ואם רוצים להעביר עמוד – עושים "סווייפ". הם כמעט שלא מודעים לעובדה שעד לא מזמן פעולת הדפדוף כללה הרטבה של קצה האצבע עם הלשון, והעברה פיזית של הדף מצד לצד…

בכלל, גם לדורות המוקדמים יותר נראה שמחשבים וטלפונים חכמים עם מסך מגע היו כאן מאז ומעולם, למרות שרק בשנת 2007 חברת אפל השיקה את האייפון הראשון.

אומנם המחשבים הרגילים נמצאים רק זמן קצרצר בהיסטוריה האנושית, אך כבר הספיקו לשנות את אופן המחשבה ואת היום-יום שלנו.

אחד המחשבים החלוצים בתחום – למרבה הפלא (או שלא) – הוא תוצר ישראלי אסלי: "ויצק" – המחשב האלקטרוני הראשון במדינת ישראל ואחד מהראשונים בעולם. שמו של המחשב WEIZAC מורכב מראשי התיבות שלו באנגלית (Weizmann Automatic Calculator).

מחשב זה החל לפעול רק ב-1955 כאשר מדינת ישראל חגגה 7 שנים בלבד, והיה זה שסלל את הדרך לתרבות הטכנולוגית והיזמית שישראל ידועה בה.

מאחורי היוזמה לבנייתו של ויצק עומד פרופסור חיים לייב פקריס, מחלוצי המחשוב בישראל, חתן פרס ישראל בפיזיקה, שנולד לפני 110 שנים, ב-15 ביוני 1908 (ונפטר ב-24 בפברואר 1993). פקריס היה מתמטיקאי, גאופיזיקאי ומייסד המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע.

במשך שש שנים היה ויצק המחשב היחיד שפעל בישראל. בחיפוש קצר באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית ניתן לראות את הכותרות מאותה תקופה שבה בישרו לציבור הרחב על "המוח האלקטרוני" החדש שנכנס לחיינו. מתברר שכבר בשנות החמישים מדינת ישראל הייתה "סטארט-אפ ניישן", כאשר ויצק היה המחשב השני מסוגו בעולם(!), אחרי מחשב דומה שנבנה קודם לכן באוניברסיטת פרינסטון. אומנם 'ויצק' היה בגודל של ארון קיר, אבל הוא היה משודרג יותר מאחיו הבכור מפרינסטון, ובעל זיכרון גדול יותר, כך שכבר אז ידענו לקחת המצאה קיימת ולשכלל אותה.

 

הצפה, אוקטובר 24, 1955

 

ויצק, המחשב האלקטרוני הראשון בארץ, נבנה במחלקה למתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע (מתוך ויקיפדיה)

 

בהמשך הדרך, כדרכה של אבולוציה טכנולוגית, יצאו גרסאות מתקדמות יותר של ויצק וסדרת מחשבים בשם "גולם" (נשבעים שאנחנו לא ממציאים), שהיו שדרוג של ויצק והמשיכו לשרת בזמנו את צורכי המחקר במכון ויצמן ובמרכזי מחקר ישראלים אחרים. בשנת 2006 הכריזה אגודת ה-IEEE (Institute of Electrical and Electronics Engineers ובתרגום חופשי: אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה העולמית) על ויצק כעל "אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמִחשוב" בטקס שנערך במכון ויצמן, ו"מדליית WEIZAC" הוענקה לבוניו.

 

 

חיים פקריס זכה בלא מעט הכרה ופרסים על עבודתו ותרומתו למדע בארץ ובעולם. בין השאר הוא זכה ב-1958 בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, וב-1965 זכה בפרס רוטשילד. בשנת 1974 העניקה לו אוניברסיטת קולומביה את פרס וֶטלֶסֶן ובשנת 1980 זכה במדליית הזהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה. באותה השנה הוענק לו גם פרס ישראל בפיזיקה. חיפוש מידע נוסף על אודותיו באתר הספרייה הלאומית מאפשר הצצה למעגלים רחבים יותר בחייו של פקריס: דומיננטיות שלו בעולם המדע מצד אחד ומעורבותו וקשריו עם אנשי רוח (ש"י עגנון, גרשם שלום עוד) מצד שני.

 

חיים פקריס (במרכז), בטקס הענקת חברות כבוד לש"י עגנון מטעם מכון ויצמן למדע

 

מדינת ישראל, אשר חוגגת השנה 70 שנה בסימן "מורשת של חדשנות", יכולה להתגאות בעובדה שהיא נמצאת בחזית החדשנות והטכנולוגיה העולמיים. בזכות מורשת זו, שהחלה עוד לפני תקופת קום המדינה ומבוססת על תרומתם של אנשים כמו חיים פקריס ועוד רבים וטובים אחרים, ברוח העשייה שלהם מדינתנו נתפסת בארץ ובעולם כאומת הסטארט-אפ.

אגב, אם גם אתם/ן יזמים/ות עם רעיונות חדשניים ופורצי דרך, אתם/ן מוזמנים/ות להיכנס לאתר רשות החדשנות (המדען הראשי לשעבר) ולבדוק אילו מסלולי תמיכה יכולים להתאים לכם/ן.

 

אמיר אורני

אמיר אורני, מנהל השיווק של הספרייה הלאומית. בשבילו שיווק הוא גם מקצוע וגם תחביב, נשוי ואב לאיתמר, נעמי ואדווה. מוטו בחיים: לא מאמין באמונות תפלות – זה מביא מזל רע...

לכתבות נוספות של אמיר אורני >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו