חגיגות הניצחון בארץ עוררו מבול של פרסומים: אלבומי ניצחון, בולים, דגלי תורה עם פרצופם הבוטח של דיין ורבין, ואפילו משחק קופסה אחד - "משחק הניצחון" שמו.
השנה היא 1967 ומדינת ישראל זכתה בניצחון האדיר ביותר בתולדותיה: שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל יצחק רבין הפכו זה מכבר לדמויות נערצות ברחבי העולם. יותר מ-20 גרסאות שונות של אלבומי ניצחון התפרסמו והפכו – כמעט ללא יוצא מן הכלל – לרבי מכר לאומיים. אפילו חגים דתיים דוגמת מתן תורה גויסו כדי לחגוג את האירוע. מוציאים לאור, יצרני משחקים ושאר יזמים זיהו את הפוטנציאל העסקי, ולא רק הלאומי, של המלחמה ומיהרו להצטרף לחגיגות הניצחון.
במסגרת אותן חגיגות ניצחון החלו להתפרסם מספר משחקי קופסה המאפשרים לשחקניות ולשחקנים להתחקות אחר מהלכי צה"ל ותבוסת צבאות ערב במלחמה. אחד ממשחקי הקופסה המוכרים ביותר נמצא בספרייה ושמו "משחק הניצחון". כמו מרבית המשחקים האחרים שפורסמו – מכיל גם "משחק הניצחון" הוראות בעברית ובאנגלית מתוך תקווה שיימכר גם בארץ וגם בקהילות היהודיות בארה"ב ובתפוצות.
אין צדדים למשחק: השחקנים אמנם צריכים להקדים האחד את השני, אך התקדמותם עוקבת (כמעט במדויק) אחר התקדמות צה"ל לאורך החזיתות השונות. שלל מכשולים ועיכובים מושלכים לעברם: "גילית מוקש", "הדרך שלפניך חוסמה ע"י שריון האויב שנפגע" ו"הדאר הגיע. הפלוגה מתעודדת וממשיכה ביתר רצון" ועוד.
המשחק הוא גם הזדמנות נהדרת עבורנו ללמוד על רוח התקופה והלקחים שביקשו יצרני המשחק ללמד את השחקניות והשחקנים הצעירים: מי הם אדריכלי הניצחון האמתיים? (משה דיין ויצחק רבין, המופיעים על האריזה) ומהם הגבולות החדשות של מדינת ישראל ("מוגשת בזאת מפת ישראל המורחבת מקונייטרה בצפון ועד לסואץ בדרום").
אולי תאהבו גם:
איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים
אך אנו עוד נקום: סיפורה של שיירת נבי דניאל
ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר
תגובות על כתבה זו