 |
את הגיליון כולו מלוות עבודותיה של מיכל היימן בשער: מיכל היימן, דימוי דומם, מִסְתַּנְּנוֹת (דְּיָאן אַרְבּוּס), סאן סרוולו, ונציה, וידאו, סאונד, 22 דק', 2017–2019. רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן! לכל גיליונות המוסך |
"פעם שמעה בהרצאה שצריך לחבק את החופש, אבל איך מחבקים משהו שלא רצית בו מימייך ולא הרגשת כלל בחסרונו? היא בכלל בזה לרעיונות האלה, שהמציאו אנשים שלא צריכים להתפרנס". מתוך נובלה בכתובים
"אולי לא הייתי צריכה לכתוב שיש לי בעיה טכנית. הייתי צריכה פשוט לשאול מי מהשכנים בבית, ואולי אחת הנשים הייתה עונה לי. ולא דווקא כהן." סיפור מאת דפנה לוי
"יש קיום להייקו כמו לנשימה עצמה. אין מקום לפרש אותה, יש מקום להתבונן בה. כמו מבט על ההר ללא שם, על עלה שנושר". צילה זן־בר צור קוראת בספר השירה "על לא דבר" מאת ליאת קפלן
"ייחודו של הספר בסגנונו, באווירה הקרנבלית, הסוערת והעולה על גדותיה, שדווקא דרכה בוחרת אביגור־רותם לתאר את הזקנה הנשית". אסתי אדיבי שושן על "ארבע מדברות ואחת שותקת" מאת גבריאלה אביגור־רותם
"בעולמו של הסיפור המוסיקה מבטאת מציאויות נפשיות מורכבות, ונמצאת בצומת של יחסים אנושיים סבוכים." בנימין פרל חוזר לסיפורו הקצר של יהושע קנז
"כאבה של רות ניכר בעיניה, שהרי רות הייתה אשת מכאובות וחדרי לבה נגדשו בייסורים, שהגדול שבהם, ככל שידיעתו של בועז השיגה לדעת בעת ההיא, התגלגל בה עם לידתה של לילי". קטע מתוך "ממזרת", מאת מיכל פנקל
