הַמּוּסָךְ – גיליון 26

עַל מַרְזֵב מִגְדַּל הַשְּׁמִירָה מִזְדַּקֵּר / זְנָבוֹ שֶׁל כְּחוֹל-הֶחָזֶה. בְּצֵל / הֶחָצֵר הַפְּנִימִית / מְעַשְּׁנִים עֲבַרְיָנֵי הַמִּין

מחזור השירים "ארוחת הערב" בתרגום אורית נוימאיר פוטשניק, עם אחרית דבר מאת המתרגמת, לציון יום השנה למותה של לואל שחל החודש

"שאלתי את עצמי אם מירה סוגרת את העיניים כשהיא ישנה, כי פעם שמעתי על אנשים שנרדמים בעיניים פקוחות. זה מבהיל, כי לא בטוחים אם הם חיים או מתים." סיפור מאת אורית גרוס

"מכונת הגריסה תהיה לי עדה לכמה שאני שם עליכם זין! תראי ורדה – אני לא עורך דין כמו האח שלי. אני לא מדבר עורכדינית."

"דווקא מפני שפזית מידרה את האנשים שהכירה, והם לא דיברו עליה ביניהם, הסיפורים עליה לא התקבעו כמו שבילים חרושים ומסומנים של דיבור או כתב שבהם כולם הולכים בהרי הזיכרון עליה."

"בעיניים עצומות הייתי עומד ומקשיב לקצב נשימותיה, לכובד צעדיה ולחבטות המגבת, מבקש לנטרל כל רגש של ייאוש או מיאוס או סתם רוגז, דרוך כולי לכל מצב חירום שעתיד להתרחש." פתיחת ספר בכתובים מאת יוסי תגורי