הַמּוּסָךְ – 10.03.22

שירים מאת מרב קינן, יצחק כהן ורבקה אילון

"דמותה הכותבת של זרחי מרקיעה אל התאוריה ונוגעת בחומרי החיים, תרה אחר האפשרויות שכתיבה מגלמת. היא מספרת, היא דמות בסיפור, היא אישה־כותבת; היא מסאית, היא מתרגמת והיא קוראת." מעין גלברד על "יחסַי עם ג'וני מ'" מאת נורית זרחי

"כאשר צילמתי בלי רשותו את הזין שלו ושמרתי את התצלום בארנק – זה כבר נראה לו חריג. הוא דרש לקבל את התמונה. הוא הציע לי, לחלופין, תמונה של פניו דווקא". סיפור מאת דבורה דויטש

"ברור שהולמס טעה. 'כלבם של' חי וקיים, אין רוצח אנושי, יש כלב על־טבעי. יצור אפל ועצום העונה לתיאור שבאגדה המקורית". נועה רבינר חוזרת אל אזור הביצות, במלאת 120 שנה לספר "כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונן דויל

"לרגע הוא האדם האחרון שנולד עלי אדמות, ניצב לבדו אל מול עתיד בלתי מופרע בתהליכי לידה ומוות". גיא פרל על ספר השירה "אבא מחזיק תינוק" מאת תום הדני נוה

"מאחר שאחותי אמרה בכל שנה בבית אותו דבר־תורה ששמעה באולפנא – שדווקא בפורים מתגלה האמת הפנימית של האדם שהיתה מחופשת כל השנה – ידעתי שצריך להיזהר ולא לגלות את כל האמת". פרק מתוך "המועדים", ממואר מאת בני מר