שירים מאת המשוררת האוקראינית יוליה מוסאקובסקה, לראשונה בעברית, בתרגומו של אלכס אוורבוך
.
*
הַמִּלְחָמָה שֶׁאַתְּ סוֹחֶבֶת בְּכִיס הֶחָזֶה
כְּמוֹ שׁוּעָל כִּרְסְמָה בָּךְ חֹר
וְלִבֵּךְ שׁוּב וָשׁוּב נִשְׁמָט דַּרְכּוֹ.
אֲנִי תּוֹפֶרֶת בְּשֶׁקֶט, מְהַדֶּקֶת בְּחָזְקָה
אֶת הַקְּצָווֹת בְּאֶצְבָּעוֹת לֹא גְּמִישׁוֹת, רְדוּמוֹת –
מְקַוָּה שֶׁיַּחְזִיק מַעֲמָד זְמַן רַב יוֹתֵר.
.
הָעִיר נִרְדֶּמֶת, הַצַּלָּקוֹת מִתְעוֹרְרוֹת כִּזְחָלִים שְׁחֹרִים
וְגַם אִם גְּדֵלִים מֵהֶם פַּרְפָּרִים – הֵם רַק רָאשִׁים מֵתִים.
הָעִיר מְשַׁחְרֶרֶת מִנְּחִירֶיהָ קִיטוֹר, עוֹרֶמֶת הָרִים כְּמוֹ קַרְנַיִם.
בְּקַרְקָעִית הָאֲגַם פְּנֵי חֲבֵרַי –
אַגָּדַת יַלְדוּת קוֹדֶרֶת שֶׁהִתְגַּשְּׁמָה
אַף שֶׁהָיִיתָ אָדִיב, כִּבַּדְתָּ זְקֵנִים, הִסְתַּפַּקְתָּ בְּמוּעָט –
אֵין בֶּאֱמֶת שׁוּם צֶדֶק.
.
סֵפֶל מַתֶּכֶת שָׂרוּט שֶׁאֵינְךָ נִפְרָד מִמֶּנּוּ.
שֵׁנָה רְדוּדָה וְשִׂנְאַת זִקּוּקִים עַזָּה.
יָכֹלְתָּ לְהַפְסִיד הַרְבֵּה יוֹתֵר, מַזָּל שֶׁחָזַרְתָּ כִּמְעַט בָּרִיא וְשָׁלֵם.
בָּחַרְתָּ בִּי בִּגְלַל אֶצְבְּעוֹתַי הָרְגִישׁוֹת וְהַמְּיֻמָּנוֹת,
שֶׁכֹּה נוֹחַ לְהַחְזִיק בָּן חֲפָצִים קְטַנִּים, לְמָשָׁל מַחַט.
פְּנֵי הַשּׁוּעָל מְצִיצִים מִכִּיסְךָ, הוּא מְלַקֵּק אֶת שְׂפָתָיו,
זוֹכֵר אֶת טַעֲמָהּ שֶׁל צִפּוֹר הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי.
.
*
פַּחַד
שֶׁמְּשַׁפֵּד אֶת הֶחָזֶה
בְּמוֹט לוֹהֵט,
מַטְבִּיעַ
אֶת שְׁתֵּי הַלְּחָיַיִם,
לֹא מַגְדִּיר אוֹתְךָ.
.
פַּחַד – כְּמוֹ טִיפוּס,
שֶׁאַבָּא מֵבִיא
מֵהַמִּלְחָמָה הַבַּיְתָה
וְלִפְנֵי שֶׁהוּא מֵת
מַדְבִּיק בּוֹ אֶת כָּל יְלָדָיו.
.
פַּחַד – כְּמוֹ שֵׂעָר
שֶׁצּוֹמֵחַ
אַחֲרֵי גִּלּוּחַ רֹאשׁ
וּלְעוֹלָם לֹא מִסְתַּלְסֵל עוֹד.
.
פַּחַד – כְּמוֹ שָׂפָה
שֶׁבָּהּ הִכְרִיחוּ אוֹתְךָ
לְדַבֵּר
אֵלֶּה שֶׁפִּתּוּ
אוֹתְךָ בְּלֶחֶם עָבֵשׁ
וּבְבָשָׂר נָא,
בְּחֶלְקַת אֲדָמָה
מֻפְרֵית בְּקֶמַח עֲצָמוֹת.
.
פַּחַד – כְּמוֹ אָדָם זָר
שֶׁדּוֹחֵף
וּמַתִּיז רֹק.
.
פַּחַד – כְּמוֹ כְּפָפַת לָטֵקְס מְחֹרֶרֶת,
מַסֵּכַת מָגֵן
שֶׁנָּפְלָה מִפָּנֶיךָ בְּמָקוֹם הֲמוֹנִי.
.
פַּחַד – הַבִּטָּחוֹן
שֶׁזּוֹלֵל אֶת הַחֹפֶשׁ
בְּפִיו הַנָּקִי.
.
אַל תִּשְׁאַל מָה פַּחַד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ –
שְׁאַל מָה אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ.
.
שֶׁלֹּא יְדַבֵּר דַּרְכְּךָ.
.
*
מָה מִשְׁתַּקְשֵׁק בַּשַּׂק?
הָעֲצָמוֹת.
עַצְמוֹתַי, אַךְ לֹא כֻּלָּן.
אָחִי הוֹצִיא שָׁלוֹשׁ,
שְׁתַּיִם מָכַר בַּשּׁוּק,
אַחַת קָבַר בַּגִּנָּה.
.
עֵץ הַתַּפּוּחַ יִצְמַח מֵהָעֶצֶם הַהִיא,
עַל כָּל תַּפּוּחַ – פֵּנִי
וַיְדַבְּרוּ אֶל אָחִי:
לָמָּה זֶה, אָחִי הַגָּדוֹל?
לָמָּה הֲרַגְתָּנִי?
הוֹצֵאתָ אֶת כָּל עַצְמוֹתַי
וְתָפַרְתָּ בְּחוּט גַּס,
שֶׁמֵּת בַּשַּׂק,
שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא הִסְכַּמְתָּ לִקְבֹּר.
.
– כִּי אִשְׁתְּךָ
יָפָה יוֹתֵר,
שִׁירְךָ מַכְאִיב יוֹתֵר,
אַדְמָתְךָ פּוֹרִיָּה יוֹתֵר,
עֵץ הַתַּפּוּחַ בַּחֲצֵרְךָ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר.
תֵּן לִי אֶת אַרְצְךָ,
אֶת אִשְׁתְּךָ,
קְשֹׁר אֶת שִׁירְךָ
בִּגְרוֹנִי בְּקֶשֶׁר חָזָק.
.
לֹא אָחִי אַתָּה
וְלֹא אוֹיֵב הָגוּן,
לֹא גֶּבֶר
וְלֹא חַיָּה.
שַׂק מָלֵא עֲצָמוֹת.
.
תֵּצֵא אִשְׁתְּךָ וְתִנְגֹּס בַּתַּפּוּחַ
וַתִּפֹּל מֵתָה.
יֵצְאוּ יְלָדֶיךָ,
יִנְגְּסוּ
וַיִּפְּלוּ מֵתִים.
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח –
וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתְךָ כָּלִיל
וְהָאֲדָמָה תְּכֻסֶּה אֵפֶר.
.
מָה מִשְׁתַּקְשֵׁק בַּשַּׂק?
הַתַּפּוּחִים.
מְתוּקִים־מְתוּקִים.
.
*
בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מִתְקָרֵב, נוֹבֶמְבֶּר,
מִתַּחַת לְעָלֶה יָבֵשׁ מַפְצִיעַ הַתִּלְתָּן.
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מְסַנְוֵר עֵינַיִם – וַאֲנַחְנוּ
לֹא רוֹאִים
יוֹתֵר
דָּבָר.
.
לֹא אֶת שֵׂיבַת עֲצֵי הַפְּרִי
וְלֹא אֶת הַשְּׁבִילִים לְאֹרֶךְ הַנָּהָר
זְרוּעַ הָעֲצָמוֹת.
לֹא אֶת הַכְּתוֹבוֹת הַנּוֹאָשׁוֹת
עַל הַקִּירוֹת בְּנֵי מְאוֹת הַשָּׁנִים בְּגֹב הָאֲרָיוֹת.
.
מָסַרְנוּ אֶת עֵינֵינוּ לַשֶּׁמֶשׁ
בִּתְמוּרָה לְרַעֲשָׁנִים מְנַצְנְצִים וּפֵרוֹת בְּשֵׁלִים מִדַּי.
מִיץ מָתוֹק הַזּוֹרֵם עַל הַסַּנְטֵר.
לִטּוּפֵי שׁוּעָלוֹת לוֹהֲטוֹת.
.
מִשַּׁשְׁתִּי קְלִפַּת עַרְמוֹן
בְּכִיס
מְעִיל חָאקִי.
נִדְקַרְתִּי וְהִתְפַּכַּחְתִּי.
.
הַהוֹלְכִים לָמוּת מְבָרְכִים אוֹתְךָ, נוֹבֶמְבֶּר.
.
.
.
.
»במדור וּבְעִבְרִית בגיליון הקודם של המוסך: שני סיפורים מאת ג'נריקו קרופיליו, בתרגום עופרית אסף־אריה
.
תגובות על כתבה זו