חשיפה: ספר סליחות עתיק הודפס ע"י אישה לפני כ-550 שנים באיטליה, והיה אחר כך בבעלותן של שתי נשים נוספות
ספרי הדפוס הראשונים בשפה העברית, בשלהי המאה ה-15, היו ברובם ספרי לימוד, אולם מדפיס חלוצי אחד החליט ללכת לכיוון אחר ולהדפיס ספרי תפילה. שמו היה ר' משולם קוזי, והוא הצליח להקים בית דפוס קטן בעיירה קטנה איטלקית בשם Piove di Sacco.
הוא חקק בספרים אותיות אשכנזיות מרהיבות ביופיין, וחשב להוציא לאור ספרים רבים, אך בסופו של דבר, בית הדפוס שלו הוציא שני ספרים בלבד – ארבעה טורים וסדר סליחות על פי מנהג אשכנז. ספר הסליחות הזה הוא למעשה ספר התפילה העברי הראשון שהודפס אי פעם, בסביבות שנת 1475.
ומה שעוד מיוחד בספר הזה הוא מקומן המרכזי של נשים בו, דבר שאינו שכיח במאה ה 15. ככל הנראה אישתו של משולם לקחה חלק בהוצאה לאור של הספר. אנחנו יודעים שר' משולם הלך לעולמו תוך כדי העבודה על הוצאת ה"טור" לאור, ואלמנתו דבורה השלימה את העבודה. כיוון שתאריך הדפוס המדויק של אותו ספר הסליחות אינו ברור, ייתכן מאד שאת סיום העבודה על ספר הסליחות השלימה דבורה. גם אם הסליחות יצא לפני הטור, ברור שדבורה הכירה את מלאכת הדפוס, וסביר להניח שעזרה לבעלה במהלך חייו.
בנוסף, בעותק של הספר ששמור בספרייה הלאומית, יש עדות לכך שהוא היה בשימושן של לפחות שתי נשים אשכנזיות נוספות, שהחזיקו בו והתפללו בו, ואף השאירו עדויות כתובות על הבעלות שלהן על הספר. בעמוד הראשון של הספר נמצא משפט מפורט, פרי עטה של "מרת אסתר בת ר' אשר", שנכתב ככל הנראה סמוך להוצאה של הספר לאור: "לעולם יחתום בעל הספר שמו על סיפור כדי שלא יבא אחד מן השוק ויערער עליו ויאמר שלי הוא", היא מסכמת בכתב קליגרפי מקצועי, אולי אפילו כתב ידה.
בסוף הספר ישנה עדות כתובה של אישה נוספת, כמה מאות שנים לאחר מכן. היא חותמת על הספר כך: "ליפהייט בת ר' אשר שליט".
לא יודע לנו דבר על שתי נשים אלו, אך ככל הנראה אמירת הסליחות לפני ראש השנה ויום כיפור הייתה חשובה להן במיוחד. כפי שניתן לראות, הצנזור הנוצרי עבד למחוק משפטים שלעגו או התפלמסו עם הנצרות, אך בשוליים רואים את עבודתן של חזנים ומתפללים יהודים שהוסיפו את המילים שנמחקו בכתב יד בשולי הספר.
תגובות על כתבה זו