סצינות מחייו של אברהם אבינו בכתבי-יד עבריים

תלאותיו הרבות של אברהם אבינו מועלות ומעובדות שוב ושוב בספרות ובאומנות המערבית

חן מלול | 04.11.19 |
Share
אברהם שולח ידו אל הנער, מתוך פנקס המוהל של יחיאל בן משה דוד, 1844

מאז חתימתו הסופית של "ספר הספרים", שאבו קוראיו הרבים מספור את השראתם מהמאבקים, התלאות והאתגרים האדירים שנאלצו גיבורי התנ"ך לשאת. לכן, אין זה מפתיע שתלאותיו הרבות של אחד מהאהובים והמוכרים שבגיבורי התנ"ך –  אברהם אבינו – מועלות ומעובדות שוב ושוב בספרות ובאומנות המערבית.

אחת מאותן תלאות שזכתה למספר הרב ביותר של עיבודים בידי מעטרי כתבי יד יהודים בימי הביניים, הייתה גזר הדין שהטיל נמרוד, מלך אור כשדים על אברהם – מוות בהשלכה לכבשן אש. הסיפור הזה כלל אינו מופיע בתנ"ך אלא בבראשית רבה (פרשת ל"ח, יג), מדרש אגדה קדום שחיברו חז"ל כדי להשלים את הרקע החסר בסיפור אברהם.

בסיפור הידוע מושלך אברהם אל כבשן האש בשל התנגדותו לעבודת אלילים, אך ניצל בנס על ידי התערבות אלוהית. בשלושה כתבי יד מהמאה ה-14 מופיעה ההתערבות האלוהית הזו בשלוש דרכים שונות: ב"מחזור מנהג קרפנטרץ" לפסח השמור בספרייה הבריטית אנו רואים את אברהם וסביבו להבות, כששני מלאכים (הכנפיים מבהירות במי מדובר) נכנסים לתוך הכבשן להצילו.

מחזור מנהג קרפנטרץ לפסח | הספרייה הבריטית, לונדון, אנגליה, המאה ה-14

התיאור השני של השלכת אברהם אל כבשן האש נמצא ב"מחזור לייפציג" שחובר בערך באותה השנה. במחזור, אשר נמצא בספריית האוניברסיטה בלייפציג, נראית יד ה' בכבודה ובעצמה מצילה את אברהם מתוך כבשן האש.

מחזור לייפציג | ספריית אוניברסיטת לייפציג, לייפציג, גרמניה, המאה ה-14

 

בתיאור השלישי הלקוח מתוך "הגדת ברצלונה" – הגדת פסח שחוברה בברצלונה סביב שנת 1320, נראה נמרוד, מלך אור כשדים, כשהוא מצווה על נתיניו להשליך את אברהם לכבשן האש. מתוך כבשן האש נוכל להבחין במלאכים (שאותם נזהה באמצעות הכנפיים), הדואגים שאברהם כלל לא יכנס אל תוך הכבשן הרותח.

הגדה של פסח כמנהג ספרד | הספרייה הבריטית, לונדון, אנגליה, המאה ה-14

סצנת הצלת אברהם מהכבשן הבוער אינה הסצנה היחידה מחיי אברהם המצוירת בכתבי יד עבריים. כמה מאות שנים לאחר מכן, ואנו מוצאים דוגמה לסצנה מוכרת בהרבה, ככל הנראה הסצנה התנ"כית המוכרת מכולן – עקדת יצחק.

יותר מחמישים שנה ניהל המוהל האיטלקי מצליח יחיאל בן משה דוד פנקס עבודה. הכיתוב הראשון ב"פנקס המוהל" של יחיאל הוא משנת תקנ"ב (1792), האחרון משנת תר"ד (1844). מרבית דפי הפנקס מוקדשים לתיעוד ברית המילה שערך לאורך חמישים ויותר השנים האלה.

התיעוד עוקב אחר נוסחה קבועה: התאריך שבה מהל המוהל את העולל בן שמונת הימים, שם אביו, מקום מוצאו של הנימול (למשל "פירמי" – היא העיר האיטלקית פרמה), על ברכי מי ישב (הסנדק) ומי שימש בתפקיד "הסנדק הקטן". לאחר מכן מכריז המוהל על שם העולל בצירוף ברכה: "יהיה רצון שיגיעהו לתורה לחופה למצוות ולמעשים טובים וכן יהי רצון שנאמר אמן".

מלבד תיעוד עבודתו, מה שמכנה בעל הפנקס בשם "פרטים", מכיל הפנקס גם כמה פזמונים ותפילות לברית המילה, כמה ציורים של סצנות תנכ"יות ו"הקדמה של פרטים". הציור הפותח את הפנקס הוא ציור עקידת יצחק. החיבור מעט משונה: בספר בראשית מופיעה עקדת יצחק לאחר כריתת הברית בין האל לאברהם. יצחק העקוד אמור להיות נימול בשלב זה.

פנקס מוהל | בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ארצות הברית, המאות ה-18 וה-19

המוהל המאייר לא היה היחיד שערבב בין העקדה לבין ברית המילה שעבר יצחק ועבר אברהם עם כריתת הברית בין האל לאברהם בפרשת 'לך לך'. קישור ברור יותר בין העקדה לברית המילה הן טיפות הדם הניתזות מיצחק, מתוך ציור שלקוח מ"ספר עברונות" שנכתב וצויר בשנת תע"ו (1716) בפרוסיה. אנשי מחלקת כתבי יד בספרייה שיערו כי הציורים ברובם מושפעים ממראה עיניו של המצייר בהווי הסביבה שבה הוא חי, וכפי הנראה גם מדוגמאות של לוחות מצויירים שהיו נהוגים בסביבתו הנוכרית.

ספר עברונות | הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל, המאה ה-18

 

לקריאה נוספת:

בצלאל נרקיס, כתבי יד עבריים מצוירים, הוצאת כתר, 1992

 

כתבות נוספות:

מדוע לא דומה כתב רש"י לכתב ידו של רש"י?

המגילה שגילתה לעולי הרגל היהודיים היכן ממוקמים המקומות הקדושים בארץ

הצצה לתעשיית הזיופים המשגשגת של כתבי יד מארצות ערב

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו