"הקשיבו הקשיבו תושבי ארץ ישראל: אזרח בלגי בעל נטייה להסתבך בצרות נצפה בחיפה כשהוא מחופש לבן מיעוטים. האזרח מכנה את עצמו בשם 'טינטין'. אותו 'טינטין' מרחרח במקומות שבהם הוא לא אמור לרחרח ושואל יותר מדי שאלות. כל היודע דבר על מקום הימצאו מתבקש להודיע לרשויות החוק".
זאת לא הודעה מיוחדת של משטרת ישראל או של שירות הביטחון הכללי. זה יותר כמו תרחיש – מקורי לחלוטין – שקרה בספר ה-15 במספר בסדרת הקומיקס המצליחה והאהובה ברחבי העולם כולו – הרפתקאותיו של טינטין. הספר המדובר הוא "טינטין: בארץ הזהב השחור" שהתפרסם לראשונה בין ספטמבר 1939 למאי 1940.
עלילת הספר נסובה על מזימה סודית לחבל במאגרי הנפט במזרח התיכון. כיאה לרוח התקופה, במהלך חקירתו מתגלה זהותו של הנבל האמיתי, ד"ר מולר, הרופא הגרמני המרושע. במסגרת החקירה מתגלגל טינטין לארץ ישראל המנדטורית, שם הוא משוטט בחיפה בבגדי תושב ערבי, ואפילו נחטף על ידי האצ"ל. את הסטריפים הראשונים של הסיפור אייר יוצרו של טינטין, הרז'ה, במהלך חופשה בת חודש שזכה לה מהצבא הבלגי. לצבא הוא גויס כבר עם פלישת גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר, ומשם שלח את הסטריפים של טינטין אל אותו עיתון שפירסם את הרפתקאותיו של העיתונאי הצעיר כבר עשור, Le Petit Vingtième. אולם לאחר שנדבק הרז'ה בסינוסיטיס שוחרר משירות ביום בו פלשה גרמניה לבלגיה.
כמובן שתחת התנאים החדשים, ובעיקר בהתחשב בלאומיותו הגרמנית של הנבל, הופסק פרסום הקומיקס והקוראים – שוודאי עקבו אחרי טינטין בניסיון להשיג הפוגה מידיעות על המלחמה העולמית הנוראה המתרגשת עליהם – נאלצו לחכות מספר שנים עד שגילו כיצד נחלץ טינטין מסופת החול שאליה נקלע לאחר שנמלט מהדוקטור המרושע.
בתום מלחמת העולם השנייה ביקש הרז'ה להתרחק מהדמות המזוהה איתו ביותר, אך בלחץ אשתו וחבריו חזר לצייר את עלילות הכתב החוקר הצעיר. התוכנית המקורית הייתה לשלוח את טינטין וכלבו שלגי לירח, מה שאכן קרה בהמשך, אך קודם כל חזר לסיים את ההרפתקה שעזב עם פלישת הנאצים למדינתו.
רק ב-1948 פורסמה הגרסה השנייה והסופית של "בארץ הזהב השחור". אוקיי, זאת אומרת, הגרסה השנייה הגמורה, אבל לא הסופית.
התחלנו את כתבתנו באמירה הגורפת שסדרת טינטין היא סדרת הקומיקס המצליחה והאהובה ברחבי העולם כולו. בשנות ה-60 וה-70 החלו הרפתקאות טינטין להתפרסם בבריטניה. לא ברור בדיוק מה הניע את היוצר האגדי של טינטין לצייר מחדש את "ארץ הזהב השחור" אך הפעם היא קיבלה תפנית מפתיעה. בגרסה האנגלית-בריטית של הקומיקס האהוב כבר הפכה פלשתינה המנדטורית לנסיכות הנפט הדמיונית "חמד". הסיפור על ארגון האצ"ל שחטף את טינטין בגלל טעות בזיהוי – סיפור שהופיע בגרסה המקורית – הוחלף בסיפור אחר על המשטרה הצבאית הערבית בנסיכות חמד. כמו שראינו, אל תטעו, זה נכון שטינטין – האמיץ בבלשים המצוירים – לא שש להסתבך במלחמת הנרטיבים המקומית שלנו, אך לא זאת הסיבה להפסקת הפרסום המקורי. זה קרה בעקבות פלישת הנאצים לבלגיה. ולגבי החלפת ארץ ישראל בארץ דמיונית – כאן אולי כבר מדובר ברגישות לקהל הבריטי שעליו ביקש טינטין להתחבב.
לצערנו הרב הספר "טינטין: בארץ הזהב השחור" לא תורגם לעברית – לא בגרסה הארץ-ישראלית ולא בגרסת חמד.
