מי יהנה ממטעמי שפים יהודים מומחים ומה גרם לבכירי חיל האוויר הישראלי לחרוק שיניהם בזעם? סיפור שתחילתו באניה אנגלית וסופו במטוס תובלה בחיל האוויר הישראלי
בשנת 1934 הוצעה לתושבי בריטניה היהודים הזדמנות נופש מיוחדת: הפלגה בת 30 יום לפלשתינה בחסות הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד. "הקרוז הציוני" יערך בספינה "אתניה", מתאר עלון הפרסום, וההפלגה תכלול אירוח והרצאות מפי ציונים בולטים.
בנוסף לריקודים ומגוון ענפי ספורט על הסיפון, הנוסעים יהנו ממטעמי שפים יהודים מומחים:
עם ההגעה לארץ, המפליגים מוזמנים להשתתף בסיור מאורגן, שגולת הכותרת שלו היא "קרנבל פורים" בתל אביב:
חגיגת פורים בתל אביב הייתה אירוע מסורתי גדול ומושקע שנמשך יומיים ושמעו יצא ברחבי העולם היהודי. עיריית תל אביב התייחסה לאירוע ברצינות רבה. על מנת שתהלוכת העדלאידע תהיה מקצועית, אף סיפקה "הדרכה אמנותית לכל דורש":
דרקון מאיים בעל שלושה ראשים מייצג את גרמניה בה הלכה והתחזקה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר.
המתעניינים בהפלגה הופנו לקבלת פרטים בלונדון, אצל British Palestine and Eastern Tours או אצל סולומון טמקין, מזכיר לענייני חינוך והסברה בפדרציה הציונית. נחזור אל אנקדוטה מעניינת על משפחת טמקין בסוף הכתבה.
הכתב פרידריך סמואל מה-Jewish Chronicle המליץ בעלון הפרסום להפלגה: "חברת האוניות זיהתה בצדק את פסטיבל הפורים, עם כל העליצות והצבע שהוא מעורר, כזמן המתאים ביותר לעניין את חובבי ההפלגות…החברה תפעל למילוי רצון הנוסעים היהודים בכל דרך ובמיוחד בנושא הכשרות…חוץ מהפלגה נעימה ומבריאה, צפויה לנוסעים חוויה רוחנית מעצימה ומרוממת בארצם המתחדשת והמשתקמת של בני ישראל, אדמה קדושה עליה הניחו אבותינו, נביאינו ומורינו את היסודות לאמונתנו עתיקת היומין".
כך יוכל התייר היהודי מבריטניה ליהנות משילוב של הפלגת נופש, התרשמות מאטרקציה תיירותית וגם לעבור במקביל חוויה רוחנית.
הספינה "אתניה" שעל סיפונה נסעו המפליגים, נבנתה ב-1923 בגלזגו, ופעלה תחת בעלות Anchor-Donaldson Line בקו סדיר בין בריטניה והחוף המזרחי של קנדה. אחריתה של הספינה היתה מרה: ב-1939, כאשר הייתה בדרכה לקנדה ועל סיפונה כ-1000 נוסעים – מחציתם פליטים יהודים – היא טובעה על ידי טורפדו שנורה מצוללת גרמנית וכ-120 אנשים איבדו את חייהם. בכך הייתה לספינה הבריטית הראשונה שטובעה במלחמת העולם השנייה ע"י גרמניה.
ולסיום, אנקדוטה:
מי מכיר את ג'נט טמקין?
לפי פרסום בעיתון "מעריב" (ינואר 1956) ובעיתון Jewish Post באינדיאנפוליס (יוני 1956), ג'נט הייתה טייסת בחיל האוויר הישראלי, האישה היחידה המשמשת בתפקיד זה במועד הפרסום. אביה, סול טמקין, היה ממנהלי ההתאחדות הציונית בבריטניה (ומוזכר לעיל כאחד מאנשי הקשר לנושא ההפלגה). ג'נט עלתה לארץ עם בני משפחתה בגיל 14, וגרה עימם בפתח-תקווה. היא הצטרפה בנערותה לגדנ"ע אוויר, ושימשה כטייסת תובלה. בזמן שפורסמו הכתבות הייתה עתידה להינשא לשמעון בוכבינדר, שגם הוא שירת בחיל האוויר. לפי "מעריב" הטייסת טמקין תתארח בבית הנשיא יצחק בן צבי, יחד עם הרב הראשי ד"ר יצחק הלוי הרצוג, בנו, אל"מ חיים הרצוג ונציגים נוספים של יוצאי בריטניה ואירלנד בישראל (במסגרת מסיבות ראש חודש בהן מארח הנשיא נציגי עדות שונות).
גם בארה"ב שמעו על ג'נט, והטקסט בעיתון האמריקני מוסיף נופך צבעוני לידיעה בניסוח הרחוק מאוד מתקינות פוליטית כלשהי…
"חיל האוויר הישראלי מצטער עמוקות על נישואיה של הטייסת היחידה בשורותיו, ג'נט טמקין היפה זהובת השיער, שנישאה לאחרונה לקצין חיל האוויר שמעון בוכבינדר. ג'נט בת העשרים, בתו היחידה של מר סולומון טמקין, מנהל המשרד הישראלי של הפדרציה הציונית הבריטית, הגיעה לישראל בגיל 14 מבלי שידעה מילה בעברית ובתוך מספר שנים דיברה עברית כמו צברית. ג'נט היפה התגייסה בגיל 17 וחצי לצבא וביקשה ראיון דחוף עם קצין המיון הממונה על הכשרת נשים. הקצין רק צחק לבקשתה להישלח לביה"ס לטיסה ואמר שחיל האוויר אינו מקבל נשים טייסות לשורותיו כעת, מהנימוק שכאשר הטייסת נישאת ויולדת ילד היא משתחררת מהשירות, לא כמו טייס גבר. ג'נט התעקשה ולא קיבלה את התשובה השלילית והקצין איים להעמידה למשפט על סירוב פקודה. לבסוף נכנע ושלח אותה לבכירי ביה"ס לטיסה. הם הוקסמו מהבלונדינית הזו והותשו מהפצרותיה וכך ויתרו ובאופן יוצא דופן קיבלו אותה כצוערת בביה"ס לטיסה, לאחר שהבטיחה שלא תתחתן. ג'נט התחילה את המסלול עם מאות זכרים מחוספסים וקשוחים בכל הגדלים. המדריכים ניסו לערער את ג'נט, נחושים להעיפה מהקורס מהסיבה הפעוטה ביותר; נתנו לה את התרגילים הקשים ביותר, אך להפתעת כולם, חוץ ממנה, היא סיימה בין המצטיינים בכיתתה למרות כל המכשולים שהושמו בדרכה והפכה לטייסת. עד לאחרונה קיימה את הבטחתה לא להינשא, אך הנה פגשה קצין חיל אוויר נאה בשם שמעון בוכבינדר ונישאה לו בטקס חגיגי. למרות שכל בכירי חיל האוויר נכחו בטקס, הם חרקו את שיניהם בזעם לנוכח הצפי לאובדן הטייסת האישה היחידה בשורותיהם. כעת עם שחרורה מן הצבא, שונו שוב תקנות חיל האוויר כדי למנוע מנשים להגיע לקורס טייס בעתיד. וכך, לעת עתה, נישואיה של ג'נט טמקין שמו סוף לתקוות השאפתניות של נערות ישראליות רבות להפוך לטייסות".
מתוך:
Hoosier State Chronicles, the Indiana State Library. Indiana's digital historic newspaper program
לאחר חיפושים רבים מצאנו אזכורים בודדים של הטייסת ג'נט (רות) טמקין-בוכבינדר: איזכור אחד נמצא בביוגרפיה של הטייסת רנה לוינסון; השני באנציקלופדיה יפעת לתולדות התעופה והחלל בישראל, בפרק העוסק בשנת 1951 (האזכור הינו לטייסת בשם רות בוכבינדר/בוקבינדר) ולקורס טייס מס' 5 של חיל האוויר הישראלי. האזכור השלישי מופיע אצל ד"ר שרון גבע (בבלוג ובספר "האשה מה אומרת?"): לפי הבלוג בוכבינדר שירתה בטייסת 100 – הטייסת הקלה שביצעה משימות תובלה. ועוד, יעל שרר כותבת: "חיל האוויר בעצמו הכשיר טייסות במהלך קורס הטיס שלו וזה קרה הרבה לפני בג"צ מילר. שמותיהן היו רות בוכבינדר, יעל רום ורינה לוינסון ושלושתן צלחו את קורס הטיס שנפתח בשנת 1951. הן עשו עבודה מצוינת ושירתו נאמנה את המדינה והוכיחו היטב שחיל האוויר בהחלט יכול לעשות את מה שהוא מסרב לעשות".
אם אתם מכירים את הטייסת ג'נט (רות) טמקין-בוכבינדר (בן דור?) או את משפחתה, אנא כתבו לנו בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.
תגובות על כתבה זו