"מי יתן ואלוהים ישלם לך כגמולך": הפתק מאימו של ישראל קסטנר לשופט בנימין הלוי

בארכיון השופט שניהל את המשפט המפורסם שגרר רצח נמצא פתק קטן עם מילים קשות. כעת, נחשף הפתק וגם התשובה לשאלה מי כתב אותו. לציון 65 שנים מאז רצח קסטנר, הסכת "הספרנים" בפרק מיוחד על הפרשה שעדיין מסעירה את ישראל

1
ישראל קסטנר. מתוך ויקיפדיה


Listen on SpotifyListen on Apple Podcasts

לכל פרקי הסכת הספרנים

סמוך לחצות ליל ה-3 במרץ 1957, נורו ברחוב קטן בתל אביב שלוש יריות ששמו קץ לחייו של אחת הדמויות הטרגיות ביותר בישראל – ד"ר ישראל קסטנר.

קסטנר היה ונותר אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בישראל, מאז ראשית שנות החמישים. היו שראו בו בוגד ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן כיבוש הונגריה באביב 1944. היו רבים אחרים שחבו לו את חייהם והחשיבו אותו לאחד האנשים שהצילו הכי הרבה יהודים בתקופת השואה.

1
ישראל קסטנר. מתוך ויקיפדיה

בדיוק 65 שנים לאחר הרצח נחשף בספרייה הלאומית מכתב קצר ששמור בארכיון השופט ד"ר בנימין הלוי, מי שניהל את משפט הדיבה המתוקשר, אותו משפט שהוביל לרצח קסטנר. המכתב נשלח אליו בדואר רשום בערב ראש השנה 1957, ללא חתימה וללא כתובת מוען, אבל ברור מאוד ממנו מי השולח ומה ההקשר.

כידוע, הלוי הוא זה שטבע בפסק הדין שכתב את המשפט המהדהד שחרץ את דינו של קסטנר – "קסטנר מכר את נפשו לשטן". לימים חזר בו הלוי מהניסוח הפסקני של מטבע הלשון, אך לא מפסק הדין. בפסק הדין כתב הלוי עוד שקסטנר שיתף פעולה עם הנאצים ועם אדולף אייכמן. בתמורה להוצאת רכבת שעליה היו 1685 יהודים שניצלו מגורל המשלוחים לאושוויץ, קסטנר פעל להסתיר מהם את מה שמתחולל במחנות ההשמדה ובכך השקיט אותם ואולי מנע מהם להתמרד נגד הנאצים. לכך נוספה גם האשמה שקסטנר נתן בסיום המלחמה עדות אופי במשפטי נירנברג שסייעה לפושע הנאצי קורט בכר לחמוק מעונש.

המכתב שנתגלה כעת כתוב בכתב יד, עם מעט שגיאות ובלי סימני פיסוק כלל, ונכתב בו כך:

"השופט הלוי

אתה שגרמת לרצח בני הי"ד היקר החף מפשע מי יתן ואלוהים ישלם לך כגמולך לשנה החדשה ולבך תשתית [כך במקור] דם כמו שלי ונשמתך השטנית אף פעם לא תמצה [הטעות במקור] את מנוחתה". 

1
הפתק שנמצא בארכיון השופט בנימין הלוי. צילום: הספרייה הלאומית

מי כתב את המכתב? ההתייחסות ל"בני היקר" גוררת איתה את המסקנה שהכותבת היא הלן קסטנר, אימו של ישראל. אביו כבר לא היה בין החיים באותם ימים. מנהל הארכיונים והאוספים המיוחדים בספרייה הלאומית, מתן ברזלי, מספר כי במשך תקופה ארוכה תהו בספרייה כיצד ייתכן שהלן כתבה את המכתב, שהרי היא לא ידעה עברית. בשיחה עם אחיינו של קסטנר, ד"ר יצחק קציר, נפתרה התעלומה. קציר הוא בנו של האח האמצעי במשפחת קסטנר – יהושע, שעלה לארץ כבר בשנות העשרים. לישראל, הבן הצעיר, וליהושע היה אח גדול נוסף – אברהם – שהגיע לארץ ביחד עם אימו, לאחר ששניהם היו על רכבת ההצלה. אברהם ואימו התגוררו שניהם בחיפה ואברהם הוא זה, לדברי האחיין קציר, שכתב את המכתב לשופט הלוי בשם האם.

1
יצחק קציר נוהג במכוניתו של אביו. צילום: יהושע קסטנר, מתוך פרויקט רא"י במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל

ברזלי אומר שהעובדה שהשופט הלוי שמר את המכתב כל השנים, משנת 1957 ועד מותו ב-1996, מעידה על התחושות הקשות שליוו אותו כל חייו. "כשהראינו את המכתב ליצחק קציר, שמעולם לא ראה אותו לפני כן, הוא היה קצת מסופק. מצד אחד ברור שרק אמא של קסטנר יכולה הייתה לכתוב את המכתב, אבל מצד שני היא לא ידעה עברית, אלא רק הונגרית וגרמנית. קציר סבור שהלן הכתיבה את התוכן לבנה הגדול אברהם, והוא זה שתרגם את דבריה לעברית ושלח אל הלוי. העברית של אברהם היתה מספיק טובה בשביל לנסח את המכתב בעברית, עם מילים כואבות ורמיזה ברורה לפסק של הלוי, אבל הכתב הוא כתב של עולה חדש", מסביר ברזלי.

הלוי, כך עולה ממסמכים נוספים בארכיונו התלבט, התייסר ולמעשה המשיך לעסוק במשפט גם שנים ארוכות לאחר סיומו. מחשבותיו ולבטיו לגבי צדקת פסק הדין שנתן גברו עוד יותר כאשר בית המשפט העליון הפך את החלטתו, וזיכה את קסטנר שנתיים לאחר מכן. שופט בית המשפט העליון, ד"ר שמעון אגרנט, קבע כי את מעשיו של קסטנר, שפעל להציל יהודים בתנאים בלתי אפשריים, לא יכולים לשפוט בתי משפט. "רק ההיסטוריה תשפוט את מעשיו", פסק אגרנט.

1
מתוך "מעריב", 4 במרץ 1957

ברזלי התארח בהסכת "הספרנים", פודקאסט הספרייה הלאומית, בפרק מיוחד לציון 65 שנים לרצח. בפרק הפודקאסט סוקר ברזלי את פעולותיו של קסטנר בהונגריה בשנות המלחמה, את מעשיו אחרי המלחמה, ואת המשפט שהחל כמשפט הוצאת דיבה נגד תמהוני בשם מלכיאל גרינוולד, אך הפך במהרה למשפט נגד קסטנר ונגד התנהלותה של הנהגת מפא"י בזמן המלחמה. "המדינה התגלגלה למשפט שאף אחד לא היה מעוניין בו", סיפר ברזלי.

בפרק המיוחד הזה של הסכת "הספרנים" משולבים קטעים מתוך הסדרה "משפט קסטנר" שכתב מוטי לרנר וביים אורי ברבש, וששודרה בערוץ הראשון בשנת 1994. בקטעים אלו מנסה קסטנר (המגולם ע"י השחקן ששון גבאי) להסביר את המניעים והשיקולים לפעולותיו בזמן המלחמה. הוא תוקף את חוסר ההבנה של התושבים הוותיקים בארץ לגבי מה שהתחולל במלחמה, ועל השיפוטיות שלהם כנגד ניצולי השואה שלא נלחמו בנאצים.

מגישה: ורד ליון-ירושלמי

אורח: מתן ברזלי, ראש תחום ארכיונים ואוספים מיוחדים בספרייה הלאומית

מפיק: דניאל גל

עורך: עמית נאור

קטעי השמע מתוך סדרת הטלוויזיה "משפט קסטנר" באדיבות ארכיון תאגיד השידור הישראלי "כאן" (לשעבר רשות השידור)

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation