עם סוף מלחמת העולם השנייה נדמה שיהודי היישוב הגבירו את קצב בניית "המדינה שבדרך". חדשות מטרידות מהארץ המשיכו לזרום אל מדינות ערב: אנשי עסקים יהודים קונים אדמות מבעליהם הערבים ב"כסף רב". על מנת להילחם בתופעה המדאיגה, ידעו השלטונות במדינות האזור כי עליהם לתאם את מאבקם. לשם כך, התכנסו במאי 1946 שגרירים ונציגים של מדינות ערב בכנס באלכסנדריה כדי לדון בהתפתחויות האחרונות בסכסוך הפלסטיני-ציוני, והחליטו להקים קרן כדי לסייע לערבים בפלסטין.
כבר במפגשי ההכנה ל"כנס הערבי הכללי" באלכסנדריה הציעו חלק מהנוכחים את הרעיון הבא: הנפקת בולים אשר יוצמדו לכל ההתכתבות הרשמיות בתוך מדינות ערב, בולים אשר הרווחים ממכירתם יוקדשו לייסוד קרן האומה הערבית שמטרתה הצלת אדמות הערבים בפלסטין. הרעיון קסם לרבים מהמשתתפים.
כתבות נוספות:
האירוע שפתח מלחמת דת בכותל המערבי ב-1928
מבצע קוקה קולה: כך הבסנו את החרם הערבי
איך נראתה ירושלים לפני 1967? הצצה במפות משני עברי הגבול
"מעטים נלחמו בחירוף נפש, אחרים התחבאו" – פרוטוקול ועדת החקירה לכניעת העיר העתיקה בירושלים נחשף
את הדיווח הראשון על תמיכת אחת ממדינות ערב ביוזמה החדשה אנו מוצאים בעיתון היפואי "פלסטין". בתאריך 13 באוקטובר 1946, מדווח "פלסטין", כי הממשלה הסורית החליטה להנפיק בולים אלה לכל ההתכתבויות הרשמיות.
ידיעה מעיתון "פלסטין" שפורסמה ב-13 באוקטובר 1946, הידיעה לקוחה מאתר "ג'ראיד"
ב-15 ביוני 1947 פרסם עיתון "אל-דפאע" (ההגנה) ידיעה המבשרת שמיום המחר מתחילה ממשלת הממלכה הירדנית להשתמש בבולים המיוחדים כדי לסייע לערבים בפלסטין. על מנת למשוך את תושבי הממלכה לרכוש את אותם בולים, הבינו הרשויות כי יצטרכו להוזיל את מחירם בהשוואה לבולים שבשימוש. הבולים להצלת פלסטין נמכרו ב-50 אחוז מערכם של הבולים בשימוש.
ידיעה מעיתון "אלדפאע" (ההגנה) שפורסמה ב-15 ביוני 1947, הידיעה לקוחה מאתר "ג'ראיד"
כיצד נראו הבולים המיוחדים? הידיעה בעיתון "אל-דפאע" מסבירה שבאמצע הבול מופיע ציור של כיפת הסלע, יחד עם ציור נוסף של מסגד – רפרודוקציה של מסגד אל-אקצא. בראש הבול הוטבע שמו של מלך ירדן "עבדאללה בן אל-חוסיין" ולמטה התווסף הכיתוב "הממלכה הירדנית ההאשמית", יחד עם הסבר על הבול – "לסיוע הערבים בפלסטין".
הבולים "להגנת פלסטין"
מדובר באחד המאמצים המתואמים הראשונים של מדינות ערב הצעירות לסייע לערביי הארץ להגן על אדמותיהם מפני אובדנן. אך כל ניסיונותינו לאתר איך ולאן הועבר הכסף העלו חרס.
סייע בהכנת הכתבה: חן מלול
* כל החומרים בכתבה לקוחים מאתר "ג'ראיד" – ארכיון דיגיטלי של הספרייה הלאומית לעיתונות ערבית היסטורית בארץ מימי המנדט הבריטי והשלטון העות'מני.
