"בשנה הבאה בירושלים" היא הקריאה שליוותה (ועוד מלווה) יהודים מכל רחבי העולם כשהם מסיימים בקריאת ההגדה. בזמן הסדר, הארוחה הלא נגמרת של יהודים בפסח, מספרים ההורים לילדיהם בכל דור על שחרור אבותיהם ואמותיהם מהשעבוד במצרים. בכל דור ובכל מקום, חוץ מברוסיה הסובייטית.
השנה היא 1922 ויהודי סובייטי בשם משה אלטשולער לוקח על עצמו את המשימה הרת הגורל: יצירת הגדה סובייטית שתסייע למפלגה הקומוניסטית בהפצת האידאולוגיה המהפכנית שלה. השפה בה נכתבה ההגדה שחיבר אלטושלער (היא הגדת קומוסומולישה – קאמאסאמאלישע), הייתה יידיש.
וכיצד מפיצים את אידיאל המהפכה הקומוניסטית באמצעות חג הפסח? אחד השינויים הראשונים שהכניס משה אלטשולער היא קריאה חדשה שתסגור את ההגדה: "בשנה זו מהפכה כאן. בשנה הבאה – מהפכה עולמית!"
רעיון גרוטסקי בהרבה שפיתח אלטשולער הוא בדיקת חמץ מסוג חדש: כפי שהיהודים מצווים לבער את החמץ שנותר בבית, כך ביערה ומבערת ברית המועצות את החמץ הבורגני שנותר ברוסיה. עם פרוץ המהפכה שרפה בריה"מ קולאקים, בעלי אדמות גדולים וכל גורם אנטי-מהפכני שעלול לבגוד במהפכה מבפנים. אך העבודה טרם הסתיימה.
בשפה קשה זו ביקש אלטשולער לעודד את בניה ובנותיה הצעירים של המהפכה לזנוח כל זיקה למסורת אבותיהם המעוותת ולהימנע מפיתויים מסוכנים אחרים כמו תמיכה בציונות או בבונד. על ידי תרגומה ועיבודה של ההגדה ליידיש הנגיש אלטשולער את אידיאל המהפכה הסובייטית לא רק עבור יהודי רוסיה עצמה, אלא עבור יהודי אירופה כולה.
ההגדה מלאה בדוגמאות בהן אלטשולר מנכס את המסורות של ליל-הסדר על מנת להעביר את הרעיונות של קומוניסטים של המהפכה הסובייטית. למשל ביחץ הקומוניסטים שוברים את הקשר בין האליטה ובין אמצעי הייצור, בכורך הקומוניסטים אוכלים את הבוסים והבורגנים המדכאים את מעמד הפועלים וכמובן קרבן הפסח שנראה מאד מסורתי לעומת השינויים האחרים של אלטשולר.
אבל סלחו לנו אם אנחנו נעדיף להישאר בליל הסדר שלנו עם "בשנה הבאה בירושלים!"
תודה לאוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, ד"ר יואל פינקלמן, על הסיוע בהכנת הכתבה.
מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים
פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד
כתבות נוספות שאנחנו בטוחים שתיהנו מהם:
תפריט לסדר הפסח: מתכוני האימה של שנות הארבעים בעולם האשה
תעלומה: מדוע נמלטות הארנבות מההגדה של פסח?
הגדת תל אביב משנת 1933 מלמדת כמה מעט השתנה כאן מאז
