16 ביוני 1974. הביקור של ראשון הנשיאים האמריקנים המכהנים למדינת ישראל החל פחות משנה אחרי שהסתיימה האיומה שבמלחמות ישראל עד אותה התקופה, מלחמת יום הכיפורים.
מרבית אזרחי המדינה, אלו שהשכול חדר לחייהם ואלו שלא, הרגישו תחושה של יתמות.
הביקור היה אמור להוות התחלה חדשה, לספק רוח גבית לניסיונותיו של ראש הממשלה הטרי יצחק רבין להניע את שיחות השלום עם האויבות הגדולות של אותה מלחמה ארורה, ובראשן מצרים.
התמונות מאותו ביקור מתעתעות: הן חושפות היטב את צהלות השמחה וההתרגשות של אזרחי המדינה לנוכח הכבוד שנפל בחלקם, בו בזמן שהן מסתירות את העובדה שהאורח הנשיאותי היה נלהב פחות.
הביקור ההיסטורי התאפיין כולו באווירת נכאים. טרוד בשפל הפוליטי שאליו נקלע, הרגיש ריצ'רד ניקסון כיצד סקנדל ווטרגייט דוחק אותו אט אט מהמשרה הרמה בעולם.
טקס קבלת הפנים שהתקיים לכבודו בנמל התעופה בן גוריון הכיל אולי מילים חמות, אך ארך בקושי חמש עשרה דקות. קברניטי המדינה הופתעו מהסירוב הראשוני של הנשיא לבקר ביד ושם, וכשכבר השתכנע שסירוב יהווה עלבון לאזרחי המדינה, רעמו על סירובו לחבוש כיפה בזמן הביקור.
אך העלבון, אם היה כזה, הושם בצל: אזרחי ישראל זכרו לנשיא את משלוחי הנשק החיוניים שסיפק לצה"ל במהלך המלחמה.
חודשיים לאחר אותו ביקור, הדהים ניקסון את אזרחי הרפובליקה החזקה בעולם כשהודיע על התפטרותו ממשרת נשיא ארצות הברית, ובכך – יחד עם ביקורו בישראל – קבע שני תקדימים היסטוריים בתוך חודשיים ימים.
כל התמונות לקוחות מביקור הנשיא ניקסון בישראל. 16-17.6.1974. התמונות מאוסף דן הדני, הספרייה הלאומית.
כתבות נוספות:
הביקור הסודי של אדולף אייכמן בארץ ישראל
מבצע קוקה קולה: כך הבסנו את החרם הערבי
