"שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ"

ק. צטניק לא רצה שיישאר זכר מזהותו הקודמת כסופר יחיאל פיינר. ולכן הוא הגיע פעם אחר פעם לספרייה עם מטרה אחת: להשמיד כל זכר מיצירותיו של אותו יחיאל פיינר שלפני השואה.

הסופר יחיאל דינור (1909-2001) נודע כאחד הסופרים הגדולים שכתבו על השואה ובעקבותיה. דינור (ששם משפחתו המקורי היה פיינר) בחר לעצמו שם עט רב משמעות: "ק. צטניק", שנגזר מ"KZ", הקיצור המנהלי המקובל אצל הנאצים ל-Konzentrationslager, כלומר "מחנה ריכוז".

לפני השואה, ב-1931, פרסם יחיאל פיינר – הוא ק. צטניק – ספר שירים ביידיש, "צווייאונצוואנציק" ("עשרים ושתיים"). לאחר המלחמה, כל אימת שנודע לו על עותק של ספר השירים המצוי בספרייה הלאומית, הקפיד ק. צטניק לבוא לספרייה, להוציא את הספר ולהשמידו. מ-1953 ועד 1993 עשה זאת ק. צטניק שלוש פעמים. ב-1953 וב-1964 הוא שרף עותקים של הספר. במכתב שהוא כתב למנהל מחסן הספרייה שלמה גולדברג, ב-1993, לאחר הפעם השלישית שהוא הוציא את הספר וביקש להאבידו מן העולם, הוא מספר על הפעם הראשונה:

"בשנת 1953 הודיעו לי בשהותי בניו-יורק שה'ספר' מאת הסופר שהושמד באושוויץ נמצא בספרייה הלאומית… הלכתי לספרייה, הצגתי את תעודת פא"ן [איגוד הסופרים העולמי] כסופר מישראל הכותב סיפור-חייו של סופר זה שהושמד, קבלתי את הספר לידי, יצאתי מהספריה, שרפתי את הספר".

ק. צטניק מתמוטט בשלב העדויות, במשפטו של הצורר הנאצי אדולף אייכמן. יוני 1961. צילום: לע"מ

 

גם הפעם השנייה מוזכרת במכתב: "שמעתי משני סטודנטים, המתחקים אחר קורות-חייו של ק. צטניק, שה'ספר' נמצא בספריה הלאומית בירושלים, וההמשך ידוע."

אלא שמעניין להיווכח שבפעם השלישית הסופר לא שרף את העותק שהתגלה לו בספרייה הלאומית, אלא קרע אותו לגזרים.

שרידים של העותק שהושמד ע"י ק. צטניק

 

וכך בפנייתו למנהל מחסן הספרייה, שלמה גולדברג, הוא כותב:

"ועוד בקשה לי אליך: כאות ועֵד צרפתי כאן שְאֵרים מתוך 'הספר', אנא, שרוף אותם כמו נשרפו כל יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ."

מכתב ששלח ק. צטניק לשלמה גולדברג – שהיה במשך כארבעה עשורים מנהל מחסן הספרייה

 

מן הדברים עולה שלפי יחיאל דינור (2001-1909) , הסופר יחיאל פיינר הושמד בשואה, עם כל היקר לו. ולא זאת בלבד, אלא שאין טעם ומשמעות לעסוק ביצירתו של פיינר, שראתה אור לפני השואה. מבחינתו של דינור השואה הביאה קץ מוחלט לעולם שהיה לפניה. פיינר הושמד, גם יצירתו איבדה כל אחיזה בעולמה, שהרי גם הוא הושמד. ואילו ק. צטניק, הסופר הפעיל לאחר השואה, אינו קשור כלל ליחיאל פיינר שחי ויצר לפניה. ק. צטניק הוא סופר המעיד על "פלנטה אחרת" (מושג שטבע בעדותו במשפט אייכמן, בשנת 1961), פלנטת אושוויץ. והאזרח הישראלי יחיאל דינור דואג להעמיד כל דבר במקומו, למען יהיו הדברים ברורים: לפני השואה, במהלך השואה ואחרי השואה, אלו שלושה עולמות שלא תיתכן ביניהם כל חפיפה. אלו ממדי השואה כפי שק. צטניק שיקף בחייו וביצירתו.

 

השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד