בגיל 73 מצא מוטי ניר את אבא בין (מ)דפי הספרייה

מספרד לקורפו ועד אלכסנדריה: "אבודים" – גרסת הספרייה הלאומית

מירב זרביב | 02.01.18 |
Share

בואו לספר את הסיפור האישי של משפחתכם בקהילת הפייסבוק החדשה שלנו "סיפורי סבתא"

 

זה היה עוד בוקר רגיל בשגרה המרתקת של הספרייה הלאומית.

ישבתי בדלפק יעץ – אליו מגיעים קוראים לקבלת יעוץ, מידע והדרכה בנושאים שונים. אחד הקוראים ביקש לדעת היכן ניתן למצוא חומר על הקהילה היהודית באלכסנדריה. נתתי לו הדרכה קצרה כיצד נרשמים לאתר הספרייה ואיך ניתן למצוא בו את המידע המבוקש.

תוך כדי שיחה סיפר הפונה  – מוטי ניר – את מטרת הגעתו לספרייה. בתוך מטרה זו התחבא סיפורו המרגש והמרתק. ידעתי ש"השירות לחיפוש שורשים" שמציעה הספרייה עשוי לסייע במציאת מבוקשו. והפניתי אותו לשם.

מוטי נולד באלכסנדריה שבמצרים והתייתם בגיל 3 מאביו. הוא היה בן יחיד לאימא ציונית שהחליטה לעזוב 'כל טוב מצרים' ולעלות בגפה עם ילד קטן לארץ.

משפחת אביו לא אהבה את הרעיון, ועשתה כל שביכולתה כדי למנוע את יציאתם של מוטי ואמו ממצרים. הם הוציאו נגדה צו איסור יציאה ובכך הפקיעו את רכושה הרב. אמו של מוטי הייתה נחושה בדעתה, והצליחה להוציא אשרת יציאה ממצרים על ידי שימוש בשם משפחת נעוריה: ניאגו. בשנת 1949 הגיעו האם ובנה לארץ ישראל כשהם חסרי כל.

החיים לבד בארץ לא היו פשוטים לאם שהייתה בת עשירים ומעולם לא הוצרכה לצאת לעבוד, ולבן היחיד שהניתוק ממשפחת אביו היה מוחלט.

השנים חלפו, מוטי גידל משפחה לתפארת. וכשהנכדים החלו לשאול שאלות ל"עבודת שורשים" שעשו בבית הספר, למוטי לא היו תשובות לספק. עובדה זו הציקה לו מאוד והנושא לא הרפה ממנו. למרות הקשיים החליט באומץ לצאת ולחפש מי היה אבא שלו. מוטי ידע שברשותו מסמכים ותעודות שנשארו בעיזבון של אמו, שנפטרה. הם היו נקודת ההתחלתית במסע החיפושים שלו. חלקם היו כתובים בערבית ובצרפתית והמידע בהם לא היה מספיק נהיר.

באחד המסמכים מצא שאביו, ז'סף מרק סאלמה, נולד באי קורפו בשנת 1882, ולכן החל לחפש מידע על הקהילה היהודית בקורפו. מוטי קרא שבשנת 1492 הגיעו לקורפו יהודים מקרב מגורשי ספרד. הקהילות היהודיות הקימו מוסדות חינוך, בית כנסת, גמ"ח, חברת קדישא, הוראת עברית באקדמיה היוונית ובית קברות יהודי שקיים עד היום. בני הקהילה המתפתחת עסקו בייצוא שמן זית, ייצור סבון ותעשייה זעירה.

היחסים בין היהודים לשכניהם הנוצרים היו טובים עד שנת 1891. אז, הואשמו היהודים ברציחתה של ילדה נוצריה, דבר שכמעט הביא לפוגרום. עקב כך היגרו כ-3000 מתוך 5000 יהודי קורפו, בעיקר בעלי היכולת, לטריאסטה  שבאיטליה ולאלכסנדריה שבמצרים.

בנוסף, ברשימות שפרסמו לאחרונה ממשלות ספרד ופורטוגל, בהן הופיעו שמות משפחה של יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל,  גילה מוטי את שמות המשפחה ניאגו (של אמו) וסאלמה (של אביו).

את המידע הזה הביא מוטי למפגש הייעוץ עם רוזמרי אשל ואלונה אבינזר – שתי יועצות מקצועיות ונפלאות בספרייה הלאומית, שחשפו בפניו את הלא יאומן.

יועצות הספרייה הציגו בפניו מאמרים המדברים על כלכלן בשם ז'סף סלאמה אשר שימש מנהל של "המפעלים המאוחדים במצרים", תרם רבות לטיפוח בתי הכנסת ודאג לשאר צרכי הקהילה בהיותו נשיא הקהילה היהודית במיט גאמר (Mit Ghamr). על פועלו הרב של ז'סף סלאמה  – מי שכנראה היה אביו, למד מוטי ממספר מקורות, ביניהם הספר: Les Juifs en Egypte  (היהודים במצרים) בו נמצאת תמונתו של ז'סף סלאמה בהיותו מנהל צעיר.

 

ז'סף סלאמה

 

בד בבד, תורגם הטקסט שנמצא במסמכים ובתעודות שהיו ברשותו. שם מצא את הדרכון של אביו בו נכתב ב"מקצוע":  כלכלן – פרט מידע שחיזק את הסברה שז'סף סלאמה המוזכר במאמרים הוא ככל הנראה אביו. וב"כתובת": רחוב אל-סורהל מספר 24. מוטי יודע כעת היכן היה ביתו! זאת ועוד, מצא גם את פרטי תעודת הלידה שלו.

 

תעודת הלידה של מוטי ניר

 

התעודה הונפקה לבקשת אמו, ערב יציאתם ממצרים:

מספר תעודה – 161 , דף 12120.

שם האב – מרק יוסף.

שם האם –  פלורה.

נולד בבית החולים הישראלי (יהודי) ברובע שרבייה בשכונת קטריה.

תאריך הלידה – 23 בנובמבר 1945 .

מספר 3209 בשעה 16:00.

שם הילד – מרק, שם האב – מרק יוסף, הדת – ישראלי יהודי מצרי.

התשלום 90 מיל.

תאריך החתימה – 6 באוגוסט 1949 (ערב יציאתו ממצרים).

בזמן חיפושיו, הגיע ל"התאחדות עולי מצרים בישראל". שם הראו לו את תמונת בית החולים היהודי באלכסנדריה, בו נולד.

 

תמונת בית החולים היהודי באלכסנדריה, צילום: מוטי ניר

 

עוד פיסת נייר "תמימה" שנמצאה בין המסמכים הייתה חשבונית קבלה עבור מצבה. וכך היה כתוב בה:

"שיש איטלקי מסוג קררה בעובי 3 סנטימטר .

הכיתוב בבדיל לבן. וכל זה בעלות של 15 לירות.

מקום הקבורה: בבית העלמין היהודי מספר 1 באלכסנדריה .

המזמין: ז'סף מרק סאלמה."

 

חשבונית קבלה עבור מצבה

 

ככל הנראה קבלה זו מתייחסת למצבת אביו. וכעת, מוטי חולם להגיע לאלכסנדריה ולמצוא את קבר אביו ולהעלות את עצמותיו לארץ. ואולי גם יצליח למצוא את שאר קרוביו האבודים.

 

בואו לספר את הסיפור האישי של משפחתכם בקהילת הפייסבוק החדשה שלנו "סיפורי סבתא"

 

כתבות נוספות

איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים

נותנים פנים לנופלים: חידת חייו של מנחם באומגרטן ז"ל

מעשה בתמונה אחת: משה וייצמן, הצלם שנפל במלחמת השחרור

מיהו הילד הרך מ"מה אברך" שנפל במלחמה?




תגיות

מירב זרביב

בוגרת לימודי עיצוב, חינוך ומחשבת ישראל. עובדת במחלקת יעץ של הספרייה ורכזת השירות לחיפוש שורשים. אז אם תרצו לדעת "אם לסבתא היו גלגלים" תוכלו לפנות ליעוץ בשירות...

לכתבות נוספות של מירב זרביב >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו