סקירה על הספר:
Die Neue Görlitzer Synagoge / Alex Jacobowitz. Berlin; Leipzig 2021.
גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, באיזור גליציה המערבית. בפי היהודים נקראה העיר גארליץ (בהגייה אשכנזית גורליץ). עד סמוך לחלוקת פולין בשנת 1772 נאסר על היהודים לגור בה. בספר גורליצה הקהילה בבנינה ובחורבנה, עמ' 9 ואילך מתאר יוצא העיירה את תולדות היהודים בעיירה החל מסוף המאה ה-18 ועד השואה.
בפרק על בתי תפילה ומניינים (עמ' 45 ואילך) מתוארים מספר בתי כנסיות בית הכנסת הישן שנחרב בימי מלחמת העולם הראשונה, ושופץ. בבניין זה שכן "דאס אלטע בית המדרש" (בית המדרש הישן), "דאס נייע בית המדרש" (בית המדרש החדש) שנבנה בשנת 1911, "בעשטער בית המדרש" או בשמו הרשמי "בית המדרש בני אמונה וגומלי חסדים", ובתי כנסיות נוספים.
בימי השואה ניזוקו בתי הכנסת קשות ועמדו בשממונם עד שנת 1991.
בספר Die Neue Görlitzer Synagoge שהגיע לאחרונה לספרייה מתוארים בהרחבה הפעולות לשיפוץ ושימור של בית הכנסת החדש של העיירה גורליצה, בניין שכאמור נבנה בשנת 1911, ניזוק בליל הבדולח ובמהלך מלחמת העולם השנייה, שופץ במשך כעשרים שנה ונפתח מחדש ביולי 2021.
בספר מתאר המחבר, אלכס יעקובוביץ, את תולדות הקהילה בגורליצה, מציג ביוגרפיות של האישים המרכזיים שהתפללו בבית הכנסת בתפארתו (כולל את נוסח הדרשה שנשא ד"ר זיגמונד פרוינד בחנוכת בית הכנסת ב 7 במרץ 1911), את מבנה בית הכנסת המפואר המכיל 600 מקומות. את המבנה הארכיטקטוני הניאו קלאסי, את העיטורים של שנים עשר השבטים שעיטרו את קירות בית הכנסת ותקרתו. המחבר מביא את סיפורם של חבורת היזמים, יהודים וגויים, שהחליטו להתגבר על הבעיות הבירוקרטיות והכלכליות ולשפץ את בית הכנסת. בספר מובאות תמונות רבות של בית הכנסת בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, תמונות מימי שממונו והוא מלווה את כל התהליך של שיפוץ בית הכנסת מתחילת השיפוץ ועד פתיחתו.
כשעיינתי בספר, לצד ההתפעלות מיופיו של בית הכנסת ומן העמל הרב שהושקע בשחזור ושיפוץ בית הכנסת, עלתה בי התהייה האם שיפוץ מבני הקהילות היהודיות בפולין והחזרתם כביכול "לתפארתם" כפי שהיו לפני השואה, תוך ידיעה שבעיירה נותרו מספר מצומצם של יהודים, כך שברוב ימות השנה יעמוד בית הכנסת ריק, וישמש כאנדרטה דוממת לקהילה שחרבה, וגם בימים שיתפללו בו הריק ומיעוט המתפללים יזעק לשמים. או שמא ראוי להשאיר את הבניינים בחורבנם, כעדות להרס שביצעו בהם הנאצים, ולבנות תחתם בתי כנסיות ומוסדות פעילים, הבנויים בצורה המזכירה את המבנים שחרבו, במקומות אליהם הגיעו שורדי השואה ופליטים מן העיירה, אשר ישמשו "יד ושם" פעיל, הממשיך את המסורת של הקהילה שחרבה.
