כְּדֵי לְהָזִין אֶת דְּבֻקַּת הָאוֹרְגָּנִיזְמִים הַחוֹלֶקֶת אִתִּי גֵּנִים וְטֵרִיטוֹרְיָה, הָיָה עָלַי לִכְבֹּל עַצְמִי לְקֻפְסַת פַּח הַנָּעָה בְּכוֹחַ דָּמָם שֶׁל ג'וּנְגְּלִים נִכְחָדִים.
כְּדֵי לְהָזִין אֶת דְּבֻקַּת הָאוֹרְגָּנִיזְמִים הַחוֹלֶקֶת אִתִּי גֵּנִים וְטֵרִיטוֹרְיָה,
הָיָה עָלַי לִכְבֹּל עַצְמִי לְקֻפְסַת פַּח הַנָּעָה בְּכוֹחַ דָּמָם שֶׁל ג'וּנְגְּלִים נִכְחָדִים.
יָדַעְתִּי כֵּיצַד לְכַוֵּן אוֹתָהּ לְיַעֲדָהּ.
בַּשֵּׁבֶט שֶׁלִּי מְכִינִים אֶת הַנֹּעַר לְאֶתְגָּרִים מֵעֵין אֵלֶּה.
כְּדֵי לְהַנִּיחַ אֶת קֻפְסַת הַפַּח בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אוּכַל לְהֵחָלֵץ מִתּוֹכָהּ,
הָיָה עָלַי לְהַפְעִיל מַכְשִׁיר קָטָן הַמְּשַׁדֵּר אוֹתוֹת הַנִּקְלָטִים עַל יְדֵי מַכְשִׁיר אַחֵר,
גָּדוֹל מְאוֹד, הַסּוֹבֵב אֶת כּוֹכַב הַלֶּכֶת שֶׁבּוֹ בָּקַעְתִּי.
הָאוֹתוֹת נוֹעֲדוּ לִמְנֹעַ מֵאוֹרְגָּנִיזְם בַּעַל תַּפְקִיד וְסִימָנִים מְזַהִים,
לְהָטִיל עָלַי אֶת הָעֹנֶשׁ הַקָּבוּעַ בַּחֻקִּים שֶׁלָּנוּ
לְמִי שֶׁמּוֹתִירִים אֶת קֻפְסַת הַפַּח שֶׁלָּהֶם
בַּמֶּרְחָב הַצִּבּוּרִי, לְלֹא לְקִיחַת הָאַחְרָיוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לִשְׁלִיחַת הָאוֹתוֹת הַמַּתְאִימִים
אֶל הֶחָלָל.
הָיָה חַם מְאוֹד וְהָיִיתִי צְמֵאָה.
שָׁלַפְתִּי אֶת הַכְּלִי הַתְּכַלְכַּל שֶׁלִּי,
הֶעָשׂוּי מִיץ קָרוּשׁ שֶׁל ג'וּנְגְּלִים עַתִּיקִים.
הוּא הָיָה מָלֵא בְּנוֹזֵל שָׁקוּף חֲסַר טַעַם,
שֶׁזֻּקַּק בַּעֲבוּרִי בְּמִתְקָן אַדִּיר וּמְמֻגָּן
שֶׁאוֹרְגָּנִיזְמִים נְבוֹנִים שֶׁכְּמוֹתִי הֵקִימוּ אֵי־שָׁם,
כְּדֵי שֶׁיַּפְרִיד אֶת הַמֶּלַח מִמֵּי הַיָּם.
שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁמְעוֹ וְהוּא מְכַלְכֵּל אוֹתִי,
אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו.
(אֶת הָאֲגַם אֲנִי דַּוְקָא נוֹהֶגֶת לִפְקֹד,
אֲבָל הוּא יָבֵשׁ וְהוֹלֵךְ.)
דָּאַגְתִּי מִבְּעוֹד מוֹעֵד לְהַצִּיב אֶת מְכַל הַנּוֹזְלִים הָאִישִׁי
בְּמִתְקַן אִחְסוּן הַנִּצָּב בַּמַּחֲסֶה שֶׁלִּי,
וּמְקָרֵר דְּבָרִים בְּכוֹחָן שֶׁל בֻּכְנוֹת עֲנָק הַמַּעֲלוֹת עָשָׁן בְּמָקוֹם אַחֵר,
כְּדֵי שֶׁיִּצְטַנְּנוּ מֵעַי וְיֶעֱרַב לִי בַּקַּיִץ.
מִשֶּׁלָּגַמְתִּי וְשִׁדַּרְתִּי וְנֶחְלַצְתִּי, יָצָאתִי אֶל הַשּׁוּק,
שֶׁבּוֹ הָיוּ אוֹרְגָּנִיזְמִים מֻקָּפִים בְּתוֹצָרִים בּוֹטָנִיִּים
שֶׁהוּבְלוּ לְשָׁם מֵרַחֲבֵי הַמֶּרְחָב הַגֵּאוֹ־פּוֹלִיטִי שֶׁלָּנוּ.
הֵם נֵאוֹתוּ לְהַעֲבִיר לְחֶזְקָתִי חֵלֶק מֵאוֹתָם תּוֹצָרִים בּוֹטָנִיִּים
תְּמוּרַת כַּמָּה פִּסּוֹת נְיָר מְצֻיָּרוֹת,
אִם כִּי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי מִנַּיִן מַגִּיעוֹת הַפִּסּוֹת אוֹ כֵּיצַד הֵן מֻטְעָנוֹת בְּאוֹתוֹ עֵרֶךְ
הַמְּאַפְשֵׁר לִי לְסַפֵּק סֻכָּרִים וּוִיטָמִינִים
לְתָאֵי אוֹתָם אוֹרְגָּנִיזְמִים שֶׁאֲנִי מֻפְקֶדֶת לִכְאוֹרָה עַל הֲזָנָתָם.
הָאֲבַטִּיחַ, עַל כָּל פָּנִים, הִשְׁמִיעַ צְלִיל עָמֹק וּמַבְטִיחַ,
וְהַנֶּקְטָרִינוֹת הִדִּיפוּ אֶת הַנִּיחוֹחַ הַנָּכוֹן.
תגובות על כתבה זו