שארית הפליטה בהונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה מנתה כ-150,000 יהודים. רבים ניסו לעזוב את המדינה שבשליטה קומוניסטית לארץ ישראל וליבשת אמריקה, אך בשנת 1949 נסגרו השערים, ונאסרה פעילות ציונית. במקביל, ניסו רבים אחרים לשקם את החיים היהודיים המפוארים שהתקיימו בהונגריה עד השואה. דגש מיוחד הושם על תחום החינוך, הואיל ובאופן יוצא דופן במזרח אירופה, ניתן היה לקיים מסגרות חינוך יהודיות גם במדינה הקומוניסטית. יהודים רבים אחרים השתלבו במשטר החדש, ואף מילאו בו תפקידים בכירים.
לרגל פתיחת שנת הלימודים חושף הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית מאות תצלומים המתעדים את החינוך היהודי בהונגריה בעשור שלאחר השואה.
התצלומים הוברחו ארצה באמצעות מה שלימים ייקרא 'לשכת הקשר-נתיב', שפעלה מטעם מדינת ישראל לחיזוק הזיקה הציונית והיהודית בקרב היהודים שמעבר למסך הברזל. חלק מן התצלומים אף הוגשו באופן רשמי לנציגות הישראלית בבודפשט.
בתצלומים ניתן להתרשם ממגוון הזרמים הדתיים שאפיינו את יהדות הונגריה גם לאחר החורבן. הם מתעדים את תהליך הלימוד בכיתות, לצד פעילויות חגים ותמונות קבוצתיות. ניתן ללמוד מהם על הזיקה החזקה לארץ ישראל בקרב שארית הפליטה ועל החינוך היהודי והציוני בהונגריה.
חלק מהילדים הצעירים המופיעים בתצלומים נולדו אחרי מלחמת העולם השנייה להורים ששרדו את השואה בבודפשט, או כאלו שחזרו מעבודת הכפייה. ילדים אחרים – הגדולים יותר – היו בעצמם שורדי השואה.
יצוין כי השלטון הקומוניסטי הטיל הגבלות קשות על החינוך היהודי, אך אף על פי כן הוסיפו להתקיים בעשור שלאחר השואה מסגרות חינוך יהודיות של הזרמים השונים, כולל ישיבות חסידיות. עם זאת, חלק מ-'תלמודי התורה' היו יותר דומים באופיים לבתי ספר יהודים כלליים ולא היה להם אפיון חרדי.
שנה לאחר מכן פרץ 'המרד ההונגרי' נגד השלטון הקומוניסטי, שדוכא באמצעות פלישה סובייטית. בעקבות המרד, שבלטו בו מגמות לאומניות אנטישמיות, ובעיקר לאחר הדיכוי שלו, שגרר הקשחה של המשטר, היגרו יהודים רבים מהמדינה.
במקביל, הגבילו השלטונות עוד יותר את החיים הלאומיים במדינה, והוחרפו היחסים עם ישראל, שנותקו סופית ב-1967. התצלומים מספקים לנו הצצה נדירה אל בתי הספר היהודיים בהונגריה אחרי השואה, לפני ירידתו הסופית של מסך הברזל.
מרבית התמונות השמורות בספרייה הלאומית הן משנת 1955 והן הונגשו באתר בתמיכת הקדש לסלי וורה קלר.
