הכירו את "הגדה די היטליר" ממרוקו

כשרבי יוסף סתאלין ורבי וינסתון שורשיל הרסו למוסוליני את המקרוני

הגדת היטליר

'הגדה די היטליר' ראתה אור במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה בעקבות המפנה במלחמה בצפון אפריקה, שבישר את הצלתם של היהודים באיזור זה מידי הנאצים ומדינות הציר. את ההגדה חיבר ברבאט נסים בן שמעון, שהתבסס על ההגדה של פסח (בתרגום לערבית-יהודית) ופרסם באישור הצנזורה הצרפתית בסוף 1943. החיבור מגולל את סבלות היהודים בתקופת השואה מנקודת מבטם של יהודי מרוקו, ומלמד פרק בקורות היהודים בצפון אפריקה בצל נוראות המלחמה.

 

 

הגדת היטלר
פתיחת ההגדה

 

מאורעות השיא, מנקודת מבטו של הכותב, הם נחיתת הכוחות הבריטיים והאמריקניים בצפון אפריקה ב–8 בנובמבר 1942, וביטול חוקי הגזע נגד היהודים, שכונו תקנון היהודים, מעשה המיוחס בהגדה לשארל דה–גול.

השתלשלות האירועים בין שני המאורעות אף הובאה בסופה של ההגדה בתמצית בעיבוד הקטע 'על אחת כמה וכמה': 'גירשום ממצרים, / ועשו בהם שפטים, / ולקחו מהם את טוברוק, / ורדפו אחריהם עד תוניסיה, / ורדפו אותם עד סיציליה, / והחריבו את עריהם, / והשיבו את היהודים לעבודותיהם, / והצילו לנו את אבותינו, / וביטלו את תקנון היהודים, / ושבו היהודים למשרותיהם, / וביקשו לקחת אותנו כולנו לפלשתינה, / לכפר על כל עוונותינו' (בתרגום מערבית-יהודית).

 

הגדת היטלר

 

מרבית ההגדה מתארת את מסכת התלאות שמצאו את היהודים בתקופת המלחמה ואת המכות שהפליאו בעלות הברית בגרמנים. ההגדה מזכירה מאורעות רבים מקורות יהודי אירופה תחת עול הנאצים, וכולם מוצבים כמקבילה לסיפור השעבוד והעינוי שבהגדה של פסח. המידע הנמסר במסמך זה תורם עוד לבירור השאלה ההיסטורית מה היה היקף הידיעות של יהודי צפון אפריקה (כבמקומות אחרים) על ההשמדה השיטתית והמאורגנת של יהודים מאז קבלתו של 'הפתרון הסופי', אשר הייתה בעיצומה כשנכתב הטקסט.

המחבר מתאר גזרות קשות שנגזרו על היהודים, כמו עבודות הכפייה, סימון בטלאי צהוב וברצועות יד, בניית מחנות ריכוז, ומזכיר בין מעשי הגרמנים את המזימה להשתמש ביהודים כ'גיס חמישי' שיישלח למדינות האויב למטרות ריגול וסיוע. מחבר ההגדה כתב גם כמה פעמים על תכנית הפתרון הסופי: 'צא ולמד מה ביקש גרינג הממזר לעשות לאבותינו, שהיטלר לא גזר אלא על היהודים, וגבלס ביקש לעקור את הכול'.

 

הגדת היטלר

 

הסיפור על חמשת החכמים שסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה מוסב בהגדה על חמשת מנהיגי איטליה וגרמניה (מוסוליני, היטלר, גרינג, ריבנטרופ וצ'אנו), שרקחו את מזימתם המרושעת בלילה. הסיפור מסתיים במשחק מילים על יסוד השרח הערבי (התרגום של ההגדה לערבית-יהודית): 'חתתא זאו מלאכי חבלה. / והזזוהום יא סיאדנא. / ורמאוהום פלכושא דצבאח' )עד שבאו מלאכי חבלה / וטלטלום, הו רבותינו, / והשליכום לתנור השחר.

'הגדה די היטליר' כתובה באותיות עבריות ועל בסיס הלשון הערבית–היהודית המשתקפת ב"שרח" (התרגום) להגדה של פסח. בצד הערבית רוב המידע הראלי בחיבור (כגון שמות ומושגים הקשורים במישרין למלחמה) שאוב מן הצרפתית. מינוח פוליטי: 'ליסתאתו דו זויף' (le statut des juifs ; תקנון היהודים; 'לגוליסת' (les Gaullistes; הגוליסטים); 'לא רואיאל איר פורץ' (la Royal Air Force; חיל האוויר המלכותי); 'לבומבארדמאן' (les bombardements; ההפגזות); 'כאמפ דלא כונסתראסיון' (camp de la concentration; מחנה ריכוז); ועוד.

מזיגת הדיבור העממי בתבניות הלשון המסורתיות מן ההגדה של פסח (בעברית מקראית, בארמית או בלשון המשנה) ובתיווך השרח הערבי-יהודי הוליד תוצאות משעשעות ואף פרודיות לכל אורך ההגדה. כך למשל הקטע "מצה זו שאנו אוכלים – על שום מה?" עובד בעירוב לשון השרח עם לשון הדיבור: טאליאן האדא די חנא נקאתלו. עלא סבבת אס. / עלא סבבת די מוסוליני / מחזזם בהיתליר ויקול ענדאך תגדרוני. / וחרך עליהום מונגומירי / מא כמרס עזינהום למאכארוני. / ותזללאו עליהום לאויתיים ארמי. והרבו דגיא. / וכבזו דאך לעזין ועמלוה ספאכיתי. / חין טררדוהום מן מאצאר ומא קדרוס יתקבו. / וחתא לא צום לא מן עמלו אילהום' = איטליה זו שבה אנו נלחמים, על שום מה? / על שום שמוסוליני כרוך אחרי היטלר ואומר 'הישמר פן תבגדו בי'. / והניע עליהם את מונטגומרי / ולא הספיק בצקם להחמיץ למקרוני. / ונגלתה עליהם הארמייה השמינית וינוסו מיד. / ויאפו את הבצק ועשו אותו ספגטי. / כאשר גירשום ממצרים ולא יכלו לנקב [את הבצק] / וגם צום לא עשו להם.

 

הגדת היטלר

 

ניתן לקרוא את ההגדה בשלמותה בלוויית מחקר הסטורי-ספרותי מפורט ותרגום לעברית מודרנית כאן

 

 

כתבות נוספות

ההגדה שהחליפה את המצרים בנאצים

תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

יהודי מרוקו חוגגים את תבוסת הנאצים

 

מי הוכתר "אלוף האכילה של ישראל" לשנת 1953?

בשיא תקופת הצנע החליטו ב"העולם הזה" לקיים את תחרות האכלנים הראשונה בישראל

תחרות אוכל

כוכבה בנאליאל, משתתפת בתחרות האוכל של 1954

קורא יקר,

כאשר הכרזנו על תחרות האכילה הודענו כי זוהי תחרות בלי אידאולוגיה, ללא מטרות נשגבות. בעצם, טעינו. לתחרות האכילה שתמונותיה מפורסמות בגליון זה, היו גם אידאולוגיה, גם מטרה: הצחוק.

כך פותח ראש מערכת "העולם הזה" את טורו האישי לקורא היקר, ובו הוא מסביר מדוע החליט העיתון לקיים את תחרות האכילה הראשונה אי פעם במדינה הצעירה, בתקופת צנע שבה אזרחי ישראל מתקשים לספק למשפחותיהם שלוש ארוחות מזינות ביום. והאמת היא שלא מפתיע שמי שיזם את התחרות היא מערכת "העולם הזה" והעורך הראשי אורי אבנרי, שאף פעם לא חששו מפרובוקציות.

 

שערו של "העולם הזה". 26.11.1953
שערו של "העולם הזה". 26.11.1953

 

"הקהל", הוא מסיים את טור המערכת, "לא איבד את חוש ההומור, ומעריך מנה של צחוק גם בעצם תקופת הצנע".

אל התחרות שהתקיימה ב"קפה כנרת" ב-19 בנובמבר 1953 בתל אביב הגיעו שבעה: שישה גברים וגברת אחת. התקנון, פשוט: האדם שיאכל את המספר המקסימלי של מנות בתוך שעה אחת יזכה בתואר 'אלוף האכילה של ישראל 1953'. אך לא היו אלו מנות שף יוקרתיות. כדי להשתלב ברוח הזמן, גם המנות שהוגשו בתחרות היו מנות על טהרת הצנע, שכללו רק כמות בשר קטנה שהוקצבה במיוחד על ידי המפקח על המזונות.

 

 

והינה מקצת המנות שהיו צריכים המשתתפים לחסל: מרק, קערת ספגטי, מנת פלפלים ממולאים, גולש ירקות, מנת תפוחי אדמה מבושל במיץ, אטריות וראש כרובית.

היה זה הספגטי שהכריע את המשתתפת היחידה בתחרות, הגברת כוכבה בנאליאל דנאלצה, והביא אותה להסתפק במקום החמישי בלבד. מנות הצנע הכריעו גם עוד ארבעה מתמודדים. לבסוף נשארו רק שניים: נהג מובטל בשם אברהם רפפורט מגבעתיים שבסופו של דבר נאלץ לפרוש בעצת רופאיו, והצעיר שזכה לבסוף בתחרות – הסטודנט הרעב איתמר רוזנטול בן ה-27 שלאחר ניצחונו הכריז בקול: "באתי, אכלתי, ניצחתי!".

 

תחרות אוכל
שני הפיינליסטים בגמר התחרות. מימין: איתמר רוזנטול הרעב. משמאל: אברהם רפפורט המותש

 

מה סוד המנצח?

מתברר כי רוזנטול צם מספר ימים, ושעה לפני התחרות הלך לרחוץ בים למרות הגשם והקור. בניגוד למתמודדים האחרים שממש הסתערו על האוכל, הוא העדיף לאכול בנחת. בסיום, דרך אגב, הוא ציין: "לומר את האמת, חזרתי הביתה רעב במקצת".

 

תחרות אוכל
איתמר רוזנטול. אלוף האכילה של ישראל, 1953

 

"העולם הזה" העניק לזוכה צלחת ברונזה יוקרתית ועימה, כאמור, את הטייטל היוקרתי: אלוף האכילה של ישראל.

 

כתבות נוספות

והזוכה בתחרות עקרת הבית לשנת העשור היא…

הכירו את מלכת אסתר – מלכת היופי הראשונה של ארץ ישראל

האיש שנתן לסוסיתא את שמה – מהאסלה

 

`;