הכירו את "הגדה די היטליר" ממרוקו

כשרבי יוסף סתאלין ורבי וינסתון שורשיל הרסו למוסוליני את המקרוני

אבישי בר אשר | 18.04.19 |
Share
הגדת היטליר

'הגדה די היטליר' ראתה אור במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה בעקבות המפנה במלחמה בצפון אפריקה, שבישר את הצלתם של היהודים באיזור זה מידי הנאצים ומדינות הציר. את ההגדה חיבר ברבאט נסים בן שמעון, שהתבסס על ההגדה של פסח (בתרגום לערבית-יהודית) ופרסם באישור הצנזורה הצרפתית בסוף 1943. החיבור מגולל את סבלות היהודים בתקופת השואה מנקודת מבטם של יהודי מרוקו, ומלמד פרק בקורות היהודים בצפון אפריקה בצל נוראות המלחמה.

 

 

הגדת היטלר
פתיחת ההגדה

 

מאורעות השיא, מנקודת מבטו של הכותב, הם נחיתת הכוחות הבריטיים והאמריקניים בצפון אפריקה ב–8 בנובמבר 1942, וביטול חוקי הגזע נגד היהודים, שכונו תקנון היהודים, מעשה המיוחס בהגדה לשארל דה–גול.

השתלשלות האירועים בין שני המאורעות אף הובאה בסופה של ההגדה בתמצית בעיבוד הקטע 'על אחת כמה וכמה': 'גירשום ממצרים, / ועשו בהם שפטים, / ולקחו מהם את טוברוק, / ורדפו אחריהם עד תוניסיה, / ורדפו אותם עד סיציליה, / והחריבו את עריהם, / והשיבו את היהודים לעבודותיהם, / והצילו לנו את אבותינו, / וביטלו את תקנון היהודים, / ושבו היהודים למשרותיהם, / וביקשו לקחת אותנו כולנו לפלשתינה, / לכפר על כל עוונותינו' (בתרגום מערבית-יהודית).

 

הגדת היטלר

 

מרבית ההגדה מתארת את מסכת התלאות שמצאו את היהודים בתקופת המלחמה ואת המכות שהפליאו בעלות הברית בגרמנים. ההגדה מזכירה מאורעות רבים מקורות יהודי אירופה תחת עול הנאצים, וכולם מוצבים כמקבילה לסיפור השעבוד והעינוי שבהגדה של פסח. המידע הנמסר במסמך זה תורם עוד לבירור השאלה ההיסטורית מה היה היקף הידיעות של יהודי צפון אפריקה (כבמקומות אחרים) על ההשמדה השיטתית והמאורגנת של יהודים מאז קבלתו של 'הפתרון הסופי', אשר הייתה בעיצומה כשנכתב הטקסט.

המחבר מתאר גזרות קשות שנגזרו על היהודים, כמו עבודות הכפייה, סימון בטלאי צהוב וברצועות יד, בניית מחנות ריכוז, ומזכיר בין מעשי הגרמנים את המזימה להשתמש ביהודים כ'גיס חמישי' שיישלח למדינות האויב למטרות ריגול וסיוע. מחבר ההגדה כתב גם כמה פעמים על תכנית הפתרון הסופי: 'צא ולמד מה ביקש גרינג הממזר לעשות לאבותינו, שהיטלר לא גזר אלא על היהודים, וגבלס ביקש לעקור את הכול'.

 

הגדת היטלר

 

הסיפור על חמשת החכמים שסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה מוסב בהגדה על חמשת מנהיגי איטליה וגרמניה (מוסוליני, היטלר, גרינג, ריבנטרופ וצ'אנו), שרקחו את מזימתם המרושעת בלילה. הסיפור מסתיים במשחק מילים על יסוד השרח הערבי (התרגום של ההגדה לערבית-יהודית): 'חתתא זאו מלאכי חבלה. / והזזוהום יא סיאדנא. / ורמאוהום פלכושא דצבאח' )עד שבאו מלאכי חבלה / וטלטלום, הו רבותינו, / והשליכום לתנור השחר.

'הגדה די היטליר' כתובה באותיות עבריות ועל בסיס הלשון הערבית–היהודית המשתקפת ב"שרח" (התרגום) להגדה של פסח. בצד הערבית רוב המידע הראלי בחיבור (כגון שמות ומושגים הקשורים במישרין למלחמה) שאוב מן הצרפתית. מינוח פוליטי: 'ליסתאתו דו זויף' (le statut des juifs ; תקנון היהודים; 'לגוליסת' (les Gaullistes; הגוליסטים); 'לא רואיאל איר פורץ' (la Royal Air Force; חיל האוויר המלכותי); 'לבומבארדמאן' (les bombardements; ההפגזות); 'כאמפ דלא כונסתראסיון' (camp de la concentration; מחנה ריכוז); ועוד.

מזיגת הדיבור העממי בתבניות הלשון המסורתיות מן ההגדה של פסח (בעברית מקראית, בארמית או בלשון המשנה) ובתיווך השרח הערבי-יהודי הוליד תוצאות משעשעות ואף פרודיות לכל אורך ההגדה. כך למשל הקטע "מצה זו שאנו אוכלים – על שום מה?" עובד בעירוב לשון השרח עם לשון הדיבור: טאליאן האדא די חנא נקאתלו. עלא סבבת אס. / עלא סבבת די מוסוליני / מחזזם בהיתליר ויקול ענדאך תגדרוני. / וחרך עליהום מונגומירי / מא כמרס עזינהום למאכארוני. / ותזללאו עליהום לאויתיים ארמי. והרבו דגיא. / וכבזו דאך לעזין ועמלוה ספאכיתי. / חין טררדוהום מן מאצאר ומא קדרוס יתקבו. / וחתא לא צום לא מן עמלו אילהום' = איטליה זו שבה אנו נלחמים, על שום מה? / על שום שמוסוליני כרוך אחרי היטלר ואומר 'הישמר פן תבגדו בי'. / והניע עליהם את מונטגומרי / ולא הספיק בצקם להחמיץ למקרוני. / ונגלתה עליהם הארמייה השמינית וינוסו מיד. / ויאפו את הבצק ועשו אותו ספגטי. / כאשר גירשום ממצרים ולא יכלו לנקב [את הבצק] / וגם צום לא עשו להם.

 

הגדת היטלר

 

ניתן לקרוא את ההגדה בשלמותה בלוויית מחקר הסטורי-ספרותי מפורט ותרגום לעברית מודרנית כאן

 

 

כתבות נוספות

ההגדה שהחליפה את המצרים בנאצים

תשורה קטנה לפסח: הגדת החרות של סטאלין

יהודי מרוקו חוגגים את תבוסת הנאצים

 

אבישי בר אשר

אבישי בר אשר מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בפרקים שונים בתולדות ספרות הסוד היהודית. ספרו "מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים' ראה אור לאחרונה בהוצאת מאגנס.

לכתבות נוספות של אבישי בר אשר >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו